winchestergirl
לאחרונה שמתי לב שיש ירידה משמעותית מאד במספר צופים אבל אני מאד מקווה שלא במספר קוראים , כך שאני מקווה שיש עדיין אנשים שאוהבים את הסיפור (:

road in cord 36'-פרק 16

winchestergirl 14/10/2014 784 צפיות 2 תגובות
לאחרונה שמתי לב שיש ירידה משמעותית מאד במספר צופים אבל אני מאד מקווה שלא במספר קוראים , כך שאני מקווה שיש עדיין אנשים שאוהבים את הסיפור (:

העברנו את הנסיעה הארוכה במשחק המטופש הזה , והזמן עבר די מהר .
היינו מתעכבים לרוב מכיוון שעצרנו כל הזמן לחלק עונשים לשקרנים אבל באיזה שהוא שלב במשחק כבר היה נדמה שכולם משקרים בכוונה כדי לקבל עונש , שלא בדיוק היה עונש . אלא יותר בקטע כיף ונועז.
השאלות כבר התחילו לאט לאט להיגמר והמשחק נהיה יבש אבל לפני זה הספקנו להעניש את תומאס בכך שילבש את הבגדים של כולנו וימות מחום במשך כרבע שעה .
אבל העונש שלי לא היה כל כך גרוע , אני הייתי צריכה לרוץ אחרי הקורד בזמן שהיא נוסעת בכביש , היה חם , כואב , לח ומייגע , אבל הצלחתי והושפלתי .
שאלו אותי שאלות אישיות כמו על אבא שלי , הנשיקה הראשונה שלי , האהבה הראשונה שלי , מה אני אוהבת לאכול , תחביבים , לימודים .
אבל לא רק אותי שאלו את השאלות האלה , את כולם שאלו וככה למדנו להכיר אחד את השני יותר טוב .
השעה הייתה שמונה וחצי ובין כל המשחקים והעצירות עברו חמש וחצי שעות לא נורמליות , שבהם נהנתי כל כך , ובעיקרון אני חושבת שכולם נהנו , אבל אני בטוחה שהם רגילים לכיף הזה , הם חוו את זה הרבה לפניי , אבל זה מרגיש לי מיוחד , כי אני להבדיל מהם לא הכרתי תחושות כאלה הרבה בחיי , ועוד עם חברים , לבד , בכבישים , משחקת משחק מטופש אבל עם הרבה הנאה שמסתתרת מאחוריו .
תומאס החנה בחנייה של מקום די מבודד אבל יכולתי לקרוא את השלט "בלאק רואד" .
"עוצרים שוב ?" שאלתי בנסיון להבין למה אבל אני חושבת שהבנתי .
"את לא באמת חשבת שאני הולך לנהוג כל הלילה נכון? אני צריך את הארבע שעות שינה שלי לפחות " הוא אמר מהמושב הקדמי והסתובב אליי עם מבט שואל בעיניו .
"לא חשבתי , תרגיע " אמרתי לו וכולנו יצאנו מהאוטו בבת אחת .
"מוטל ( מלון דרכים קטן ) רוקסן" ג'יימס הוסיף
"יש לכם במה לשלם ?" נינה שאלה את הבנים
"כן" ג'יימס ענה והוציא ארבע כרטיסי כרטיס אשראי של חברות בלתי ידועות
"וואו כמה כרטיסים " אמרתי בסקרנות בזמן שתומאס הוציא עוד ארבע כרטיסים מכיסו
"אל תספרי לאף אחד" תומאס התקרב אליי ולחש לי באוזן כשג'יימס ונינה לא ראו
"עוד לא גמרו לך את הכרטיס השלישי?" ג'יימס שאל את תומאס
"גמרו , הכל נגמר , צריך לעשות חדשים" תומאס אמר והראש שלי היה כמו כדור פינג פונג קפץ בין תשובה לתשובה מנסה להבין מה קורה פה.
"חכו רגע אני חושבת ששלי לא נגמר " נינה התפרצה והוציאה עוד שתי כרטיסים ונתנה לתומאס את שתיהם .
"אתם סוחרים בכרטיסי אשראי או משהו כזה ? כמה חשבוני בנק יש לכם ?!" שאלתי בנסיון לקבל תשובה
"אין לנו " תומאס ענה והלך "אני עושה צ'ק אין"
נשארנו בחנייה אני ג'יימס ונינה בזמן שתומאס נכנס למבנה .
"הכסף שנמצא בכרטיסים האלה הוא לא שלנו , הוא של הבנק , אנחנו מרמים אותם כדי שיכנס כסף מזויף לכרטיס כך שאף אחד לא חושד " נינה אמרה ופערתי את פי
"אז בעיקרון אתם גנבים או זייפנים או משהו כזה .." המילים לא יצאו נכון מפי , אמרתי את מה שעלה לי בראש
"בכלל לא , תביני הכסף שאנחנו משלמים לא באמת קיים , הכרטיס מרמה אותם כאילו יצא כסף מהחשבון אבל אין שם כלום , זה תרמית " ג'יימס אמר
"זה גאוני אבל … רע" אמרתי בנסיון לשקול בראשי מה זה יותר , גאוני או אכזרי , עדיין אין לי תשובה .
תומאס קרא לנו מהדלת והלכנו לעברו .
ברגע שנכנסנו למוטל , השקט ניכר באוזניי , היה תאורה נמוכה ורק גבר נמוך וקירח ישב בקופה וראה טלווזיה , ואנחנו עלינו במדרגות אחרי תומאס שהוביל אותנו לחדר שלנו .
המפתח היה בידיו והוא הכניס אותו למנעול ופתח לרווחה את החדר הגדול אבל מאובק שלנו , ברגע שנכנסנו לחדר יכולנו להבחין שהוא מסריח מאקונומיקה וג'יימס סגר אחרינו את הדלת .
החדר היה גדול , חדר אמבטיה קטקנטן ביחד עם שירותים היו מחוברים לחדר , לא הייתה טלוויזיה , אבל דרך החלון יכולתי לראות את הכביש הראשי ואת העצים ביערות שראיתי בדרך לכאן .
היו שתי מיטות זוגיות באמצע החדר ולידן שולחן קטן עם שתי כיסאות , תומאס יצא מהחדר כדי לקחת את הדברים שלו אבל אני ונינה זכרנו לקחת את התיקים שלנו מהבגאז'.
לי ולנינה היה ברור שאנחנו ישנות ביחד באותה מיטה לכן התחלנו להוציא את הדברים מהתיק ולהוציא את הפיג'מה שלנו ומברשת שיניים וכשסיימנו שמענו את הצעדי המגפיים של תומאס במסדרון והוא נכנס עם כל החפצים המועטים שלו ושל אחיו לתוך החדר .
הוא הוציא מחשב נייד קטן ומיקם אותו על השולחן וכמה ניירות שמיקם ליד המחשב .
הוא התיישב על הכורסה ליד המיטה שלי ושל נינה והחל לשתות בקבוק ויסקי שהביא יחד איתו וזה הלחיץ אותי טיפה , כי הכורסה צמודה מאד לצד השינה שלי במיטה הזוגית עם נינה .
ברגע שסיים חצי בקבוק בישיבה ותהייה בקיר הוא קם והתיישב בשולחן מול המחשב כאשר מולו ישב ג'יימס וסידר את הניירות על השולחן.
תהיתי לעצמי מה יש שם , מה כבר יש במחשב נייד הזה או הניירות שדורש התייחסות של האחים.
היה לי משעמם בישיבה המתמדת שלי על המיטה ונינה לבשה את המשקפיים היפות שלה שגרמו לה להראות סקסית וקראה ספר שהביאה איתה מהבית , "החטא ועונשו".
"החטא ועונשו?" שאלתי אותה בהפתעה גמורה כי חשבתי שהיא לא טיפוס כזה שיקרא החטא ועונשו
"אני משכילה " היא אמרה והמשיכה לקרוא באיטנסיביות את הספר שלה .
הייתי חייבת להעסיק את עצמי , אז הלכתי להתקלח .
"אני הולכת להתקלח , מישהו רוצה לפניי?" שאלתי את כולם אבל לא היה מענה אז הנחתי שזה לא.
ניכנסתי לחדר האמבטיה וראיתי שהמקלחת במצב מטונף אבל טוב נו , אני חייבת להתקלח .
הסתכלתי סביב בחיפוש אחר מגבת , אבל לא היה בשום מקום כאלה .
"חברה , אין כאן מגבות " יצאתי מהדלת ואמרתי להם בתקווה שמישהו יטרח לענות .
"תסתדרי בלי " תומאס חייך והסיט לרגע אחד קטן את מבטו מהמחשב אליי .
חזרתי וטרקתי את הדלת , הורדתי את הפיג'מה ובזהירות נכנסתי למקלחת הצהובה והמלוכלכת והפעלתי את הברז מעליי בלחיצת כפתור אך ברגע שזה קרה מים קרים כקרח נפלו עליי בפתואומיות ומרוב בהלה צעקתי , הדלת נפתחה במהירות ותומאס עמד שם , למזלי הצלחתי לכסות את עצמי בווילון כשהוא נכנס .
"מה קרה ?" הוא שאל בבהלה
"זה הברז המטומטם הזה !" אמרתי בכעס מכסה את עצמי עם הוילון
"צריכה עזרה ? " הוא חייך חיוך מעצבן
"לא ! אני ערומה !" צעקתי עליו בציפייה שיבין את הרמז כבר .
"שמתי לב " הוא חייך יותר עכשיו
"אז לך מפה!!" צעקתי עליו ושמעתי את ג'יימס צועק מהחדר " הכל בסדר שם??"
"הולך הולך " הוא קרץ לי בפעם השנייה להיום , הלך וסגר את הדלת .
שמתי לב שהחליף בגדים , הוא לבש טישרט פשוטה אפורה אבל הוא נשאר עם הג'ינס , הוא הוריד את השרשרת המוזרה שלו ואת הצמידי בד השחורים שלו .
סיימתי להתקלח בקושי רב עם המים הדפוקים פה ולבשתי במהירות את הפיג'מה עליי בעודי עדיין רטובה והרגשתי לא בנוח כשהבגדים נדבקו לגופי ונרטבו גם הם .
הדלת נפתחה שוב וזה היה תומאס , שוב . הוא ניגש לכיור והוציא את המברשת שיניים והמשחת שיניים שהמוטל תמיד נותן , הוא שם את המישחה על המברשת והחל לצחצח את שיניו מול המראה באיטנסיביות בעודי עומדת שם ומסתכלת עליו .
"לא ידעתי שהשיניים שלי כל כך מעניינות " תומאס אמר
"הם לא " הוצאתי גיחוך קטן
"המבטים שלך אומרים אחרת " הוא אמר וירק לאחר מכן את המשחה שבפיו , ממלא את חופן ידיו במים ומכניס אותם לפה ויורק גם אותם .
הוא נשען על הכיור והסתכל עליי במשך דקה , העברתי את מבטי על כל דבר באמבטיה רק לא עליו , לא לתת לא את הכוח שיש לו . למה הוא לא יוצא ? הוא פשוט נתקע פה .
"לא ידעתי שאני כל כך מעניינת " ציטטתי אותו
"את לא " הוא ציטט אותי בחזרה
"המבטים שלך אומרים אחרת" התחכמתי עליו
"את אוהבת לצטט אותי אני מבין" הוא נשך את שפתו התחתונה והסתכל עליי , אני מודה שזה היה סקסי
"אתה מבין לא נכון " אמרתי בנסיון להוציא אותו כבר מפה .
שתינו יצאנו ביחד וראינו את ג'יימס ונינה שכובים במיטה שלי ושל נינה ומדברים הרבה .
"לא נפריע להם נכון ?" תומאס שאל וסימן לי עם ראשו לעבר המיטה שלו ושל ג'יימס
"אנחנו לא ישנים ביחד , תשכח מזה " לחשתי וצעקתי עליו ביחד
"אני לא חושב שיש לך אופציה אחרת רוקי " הוא חייך ודיבר ברצינות בו בזמן .
הוא צודק , אין לי אופציה אחרת , מה אני עושה ?????????


תגובות (2)

אני אולי לא מגיבה לך על כל פרק אבל תהיי בטוחה שאני עוקבת.
נכון, הסיפור שלך לא כתוב בצורה היפה ביותר, העלילה לא המעניינת ביותר שנתקלתי בה אלא סבבה פלוס ,וגם הסימני פיסוק לא תמיד נמצאים במקום הנכון. אבל אני לא יודעת למה בכל סוף של פרק יש בי משהו שגורם לי לעקוב אחרי הסיפור הזה, אז אני עוקבת.
אם את רוצה ביקורת תרשמי לי כאן.

14/10/2014 14:59

מושלםםםםםםם
תמשיכי דחוףףףףףף

14/10/2014 19:43
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך