road in cord 36' -פרק 11

ישבתי במה שנקרא "סלון" רק שאצלם הוא לא היה סלוני כל כך , ספה ישנה וקרועה וטלוויזיה משנות ה80 עומדים באמצע חדר אפור וקר .
שעה שלמה הייתי עסוקה בלהעביר ערוצים , להסתכל מידי פעם בערוץ הקניות מה הם מוכרים , לראות חצי פרק של "תיקים באפלה" עד שהשתעממתי וכיביתי את הטלווזיה .
התכוונתי ללכת לישון על הספה מכיוון שתומאס כניראה רדום אבל כמובן היה שיבוש בתוכניות .
הדלת נפתחה בטריקה אל הקיר הצדדי כאשר תומאס מעד בשכרות, גילגלתי את עיניי
"תומאס.." מלמלתי בעודי ניגשת אליו .
"בייבי!!" הוא צחק כמעט נופל מעל אבל מושך את עצמו על ידי לחיצה על הספה .
"היי , היי , תשב " אמרתי והצבעתי על הספה שתומאס נשען עליה
"מה , למה ?" הוא ילל
"אני בסדר, בייב" הוא צחק על עצמו
ניגשתי לתומאס המתנדנד שעמד עם חיוך מרווח על פניו .
"בוא ניקח אותך למיטה .. הבוקר למחרת יהיה קשה בשבילך" אמרתי ועטפתי את תומאס בזרועי מושכת אותו בכותלי המסדרון .
"וואו וואו " הוא צחק
"החדר הזה..מסתובב…" תומאס מסתכל עליי , מנסה לעמוד ישר .
"שמת לב לזה?" הוא שאל ועיניו חצי סגורות
"כן , כן" אמרתי ומשכתי בזרועו , עוזרת לו לעשות את הצעד הראשון .
"אני יכול רק לזחול?" תומאס צחק , מנסה להתיישב בקצה המסדרון
"קדימה תומאס , אנחנו כמעט שם" עודדתי אותו ומשכתי את ידו .
הוא משך את ידי גם הוא ונפלתי עליו כאשר שתינו על הריצפה מסתכלים אחד על השני .
"רוצה לשמוע בדיחה ?" הוא שאל ומיד קמתי מאחיזתו
"אולי מאוחר יותר" הצלחתי להקים אותו ולהביא אותו לחדרו .
"קדימה תכנס למקלחת " אמרתי לו והדלקתי את המים באמבטיה , דחפתי אותו לבפנים ונעלתי אותו בתוך חדר האמבטיה בחדרו .
ישבתי על מיטתו במשך שבע דקות וחיכיתי לשמוע הפסקת זרם של מים וברגע שזה התחיל להימשך יותר מידי החלטתי להיכנס פנימה . דפקתי על הדלת , אין מענה .
דפקתי שוב על הדלת ושוב לא היה מענה אז פתחתי את הדלת .
והוא היה שם בתוך האמבטיה מתחת למים הקרים .. עם הבגדים שלו עליו .
"דביל !" צעקתי עליו והושטתי את ידיי להוריד את חולצתו וברגע שעשיתי זאת הוא נאחז בחוזקה במותניי ומשך אותי פנימה איתו , מתחת לזרם המים והתחלתי לצעוק מבהלה והרגשתי את כל בגדיי מתרטבים במהרה ונדבקים לגופי .
הוא הצמיד אותי אל החזה החשוף והרטוב שלו ובהה עמוק בעיניי , כאילו לא היה שיכור יותר , ובהה בי כמו שהוא תמיד בהה בי .
פנינו התקרבו יותר בזמן שהמים החלו להתחמם מעלינו והוא הצמיד את שפתיו לשפתיי בפתאומיות , זה הרגיש כל כך שונה , רך ונעים .
הוא החליק את שפתיו על שפתיי בכזאת עדינות שהיה קשה מאד להפסיק או לעזוב , אבל הצלחתי לדחוף אותו לאחור ומהר לצאת מהאמבטיה , רטובה לגמרי , משאירה שביל של מים אחריי .
לקחתי את המגבת שהשארתי לתומאס על המיטה וראיתי אותו יוצא מחדר האמבטיה מחייך .
"מטומטם " צרחתי עליו ויצאתי מחדרו עם המגבת וכל מה שעשה זה לצחוק .
נעלתי את עצמי בחדרו של ג'יימס והורדתי את כל בגדיי הרטובים וייבשתי את עצמי במגבת שלקחתי .
הוצאתי מהתיק שלי את הג'ינס שלקחתי איתי להחלפה , ומזל שכך אבל לא הייתה לי חולצה ללבוש אז פתחתי את הארון של ג'יימס וחיפשתי אחר חולצה למרות שהכל היה גדול עליי , בחרתי אחת משובצת ולבשתי אותה .
התיישבתי על המיטה שלו והרגשתי צורך לבכות , אני לא יודע אפילו למה , אולי זה בגלל שהרגשתי ניצול ? או שהרגשתי רע עם עצמי שאולי אני עוד אחת מהבנות האלה שראיתי אותו איתם היום? אבל התאפקתי , רק דמעה אחת הצליחה לחמוק מעיניי.
"הלו?" התקשרתי לג'יימס
"מה קורה ? איך הוא ?" הוא שאל אותי
"תלוי למה אתה קורה בסדר … איפה אתה ?" שאלתי אותו
"אני חוזר עוד מעט אני בנתיים תקוע בתור בבית מרקחת …. הכל בסדר שם רוקסן?" הוא כניראה חש את הדמעה ביחד איתי
" כן .. התקלחתי אצלכם , ולא הייתה לי חולצה אז לקחתי את שלך , אני מקווה שזה בסדר" אמרתי לו
"המקלחת היחידה שיש לנו היא בחדר של תומאס .. איך התקלחת אצלו?" הוא שאל וכבר הבנתי לאן הוא חותר
"הוא נרדם והרגשתי מלוכלכת ועייפה אז ניצלתי את ההזדמנות , אני מקווה שלא אכפת לך נכון?" אמרתי לו
"בכלל לא " הוא אמר וניתקתי את הטלפון
ונירדמתי בחדרו , נעולה ומבודדת מתומאס במשך שעה עד ששמעתי את הטלפון מצלצל בקולי קולות והוא העיר אותי , זה היה ג'יימס .
"אני מול הדלת , צריכה טרמפ הביתה ?" הוא שאל אותי
"כן " אמרתי לו בלחש ולאט לאט קמתי מהמיטה .
פתחתי את הדלת והצצתי סביב לראות שתומאס לא בסביבה ואכן הוא לא היה .
לקחתי את תיקי והלכתי על קצות אצבעותיי ונשענתי על הדלת עם פניי, לאחור הדירה .
וכשפתחתי את הדלת הרגשתי נשימה חמה על עורפי ויד שטורקת את הדלת .
עצמתי את עיניי בנסיון להתחמק מזה , אבל לא הסתובבתי להסתכל עליו שוב , אני לא חושבת שאני אצליח להסתכל עליו שוב אי פעם .
"אל תלכי " הוא אמר כשידו עליי וידו השנייה על הדלת הסגורה ונשימתו עדיין על עורפי .