road in cord 36'-פרק 10

סגרתי בעדינות את הדלת , כדי שלא יבחינו בי ויצאתי מהמרתף יחד עם הטלפון שלי . הייתי בסערת רגשות .
מצד אחד כאב לי , מצד שני הרגשתי מבולבלת , כרגיל .
תומאס הוא לא יותר מזונה ממין זכר , וחשדתי בזה עוד לפני שראיתי את זה במו עיניי , הדרך שבה הסתכל על נשים , חשפניות … עליי , מראה את האופי שלו.
עליתי למעלה לבר ושירתי את הלקוחות החדשים בבר , כרגיל העברתי עוד שעה בלשמוע סיפורים על תקופת הצבא הקשה של דון , גבר בשנות ה30 לחייו שהיה בא בקביעות לבר ומתלונן בפניי כמה שהוא מיוסר ולבד , הוא התגרש לפני חודש .
ומה אני עשיתי ? כרגיל , הקשבתי ,הנהנתי ומזגתי משקאות .
כשחשבתי לעצמי לעבוד בבר , בחיים לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה ומייגע .
כאשר הלקוחות כבר החלו לעזוב באיזור השעה 3 וחצי הסתכלתי מסביב ונינה לא הייתה שם , שוב . חיפשתי את ג'יימס , וגם הוא לא היה שם .
התיישבתי על השולחן והתחלתי לתהות מה לעשות הלאה עד שהטלפון רטט בין ידיי .
הפכתי אותו אל עבר הצג וזה היה ג'יימס .
"רוקסן , אני זקוק לעזרתך דחוף" ג'יימס אמר בקול נואש
"מה קרה ?" שאלתי אותו בסקרנות
"זה תומאס , הוא שיכור " הוא ענה
"מה חדש" אמרתי בזילזול , כמובן אחרי מה שראיתי למטה איך אני לא יזלזל בו ובכוונותיו?
"אני צריך שתבואי ליציאה האחורית ותעזרי לי לקחת אותו הביתה , נינה הלכה" הוא אמר לי בעצב
ללכת או לא ללכת? ללכת כדי לעזור לג'יימס עם האח השתיין שלו או לא ללכת בגלל מה שראיתי ואולי יכול להיפלט מפיו?
אבל החלטתי ללכת , יש לי טיפה כבוד , ואני בטוחה שהוא היה עושה את אותו הדבר בשבילי (על מי אני עובדת?)
לקחתי את התיק ולבשתי עליי את המעיל שגנבתי מאמא שלי ויצאתי ביציאה האחורית .
ברגע שהוצאתי את רגלי מחוץ לדלת , מים זלגו עליי מכל עבר , ירד מבול.
לא היה לי דרך להגן על עצמי מפניי המים אז שמתי על ראשי את הקפוצ'ון של המעיל .
קפאתי מקור כדקה עד שראיתי את הקורד של תומאס נוסעת לכיווני מקצה הסימטה,הרגשתי רע בנוגע לזה .
הקורד עצרה במדרכה לידי ואני פתחתי את הדלת למושב האחורי אבל לצערי הרב תומאס השיכור ישב במושב האחורי ונאלצתי לשבת לידו כאשר ג'יימס הוא הנהג וכבר היה מאוחר מידי לעבור מושב .
ברגע שהתיישבתי ניסיתי להתעלם מהמבט שלו עליי אבל זה התחיל להביך אותי באיזה שהוא שלב .
"בוא נשחק אמת או חובה " הוא צחק
אני וג'יימס גילגלנו עיניים כי ברור שלשתינו אין כוח להתמודד איתו , במיוחד אני.
"על איזה אמת וחובה מדובר?" שאל ג'יימס
"זה משחק שבו אתה חייב להגיד אמת או חובה , אם אתה בוחר באמת , אז אתה חייב לענות על השאלה בכנות , אבל אם אתה בוחר חובה , אתה חייב לעשות את החובה " הסברתי לג'יימס
"את תהיהי סקסית בתור מורה רוקי" תומאס צחק מעבר לסטלה שהיה בה .
"מה אם אני לא עושה את החובה ?" ג'יימס שאל
"אז אתה תהיה חייב לשתות כוסית ולהוריד בגד אחד " תומאס ענה והסתכל עליי כשאמר זאת , עכשיו הרגשתי יותר מובכת אפילו מקודם .
"שכח מזה " אמרתי לו בנימת כעס
המשכתי לשתוק לאורך כל הדרך אבל תומאס ממש לא , הוא ניצל את הזמן כדי לצחוק בלי סוף ולספר הרבה הרבה מאד בדיחות כושלות וכמובן להצחיק את עצמו .
כשהמכונית עצרה , הייתי המומה , אנחנו במקום שומם מאד .
"איפה אתם גרים ?" שאלתי את ג'יימס כאשר באותו הזמן אני וג'יימס סחבנו את תומאס .
הוא נשען בצד ימין על כתפו של ג'יימס ובצד שמאל על כתפי , והוא היה כבד .
"בונקר" ג'יימס ענה בעודו מתנשף מההליכה
"רציני עכשיו? בונקר?" שאלתי אותו עד שהגענו למין דלת פלדה מוזרה שכזאת.
ג'יימס עזב את תומאס לרגע כשהדבר היחיד שמחזיק אותו זאת אני וכמובן שלא הצלחתי להחזיק אותו לבדי אז הוא נשען על כל גופי ושתינו הוטחנו לקיר כאשר אני נמצאת בין הקיר לתומאס .
"אני אוהב את התנוחה הזאת רוקי" הוא אמר והסתכל עליי , אני חייבת להודות שהסמקתי מרוב הקירבה .
"איכס , זוז מפה , אתה מסריח" צעקתי עליו והזזתי אותו ממני עם ידי
ג'יימס פתח את הדלת הענקית מפלדה בעזרת המנעול שהיה שם וסחב את תומאס איתו . פתחתי את האורות בעזרת ידית מוזרה וכאשר האורות נפתחו ראיתי את המקום .
הוא היה כל כך ענק ועשוי ממתכת , בעיקר מאובק אבל יכולתי לראות שיש לו הרבה מסדרונות ודלתות .
ג'יימס סחב את תומאס בתוך המסדרונות ואני הלכתי אחריהם עד לחדר שינה המאובק של תומאס .
נכנסנו בדלת וג'יימס השכיב אותו על המיטה
הוא הלך למיני בר ליד המיטה שלו והוציא את כל זני האלכוהול שנמצאו שם , זה היה נראה שיש לו אלכוהול מכל סוג , ממש אספן .
"הבית מרקחת פתוח עכשיו , אני הולך לקנות לו כדורים , הוא יזדקק להם בבוקר , שמרי עליו בנתיים , שלא ימצא את השקית עם האלכוהול , שיתקלח, והכי חשוב , שלא יעשה שטויות " ג'יימס אמר והלך
לא נכון , הוא צוחק עליי , אני ותומאס לבד ?? בבית שלהם ?? שיכור??
זה לא שילוב טוב במיוחד .
"רגע ג'יימס!" צעקתי לעברו
"מה?" הוא שאל
"מתי תחזור?" שאלתי אותו
"הבית מרקחת הוא במרכז העיר והנסיעה לשם ארוכה כך שבערך שלוש שעות" הוא אמר וטרק את הדלת
רוקסן ז"ל .