Revenge-פרק 2

אמילי הביטה בהולכי הרגל אשר טיילו על הנמל.
על שפתיה חיוך זומם מעט, אשר נמחק אחרי שניות ספורות.
עיניה אטומות מרגש.
היא התקרבה אל עבר המעקה.
היא הביטה בים הכחול, עיניה ההשחורות וחסרות הרגש התרככו.
דמעות חמות זלגו על לחיה, ידיה, אשר אחזו במעקה, החלו רועדות מעט.
"אמא" לחישה שכמעט ולא נשמעה נפלטה מפיה.
——
אמילי התעוררה במיטתה.
היא הרגישה כל כך בודדה במיטה הזוגית והגדולה הזאת.
היא קמה מהמיטה הגדולה בקפיצה קטנה, ונגשה אל המקלחת.
היא החלה מצחצחת את שיניה, מביטה בהשתקפות פניה במראה.
שיערה השחור היה פרוע כרגיל, ועיניה השחורות ונטולות הרגש חייכו.
על שפתיה האדמדמות היה חיוך קטן ושובב.
היא שטפה את פניה ויצאה מחדר המקלחת, מדלגת דילוגים קטנים ועליזים.
——
נעליי העקב שלה תיקתקו על רצפת העץ.
הנמל היה כמעט וריק.
המון גברים צעירים שלחו את מבטיהם לעברה.
למרות שהייתה רק בת 19, גם גברים מבוגרים יותר מצאו עניין ביופיה, או שבעצם מצאו עניין בגופה?
המבטים הנוקבים בחזה עיצבנו אותה.
אמילי תמיד התגלתה כקצרת רוח בנושאי זוגיות, או בנעיצות מבטים מגברים אשר לא הכירה.
מבנה הבר התגלה לעיניה, היא הביטה בדילן, אשר התחיל עם נערה בלונדינית אשר ישבה על הבר עם מחשוף גדול.
גיחוך משועשע ומופתע נפלט מפיה.
היא נכנסה דרך דלת הבר, מבטה בוחן את האנשים הרבים אשר היו בו.
חיוך עלה על פניה, והיא התחילה מתקדמת אל עבר דילן, אשר מבטו התנתק מהבלונדינית גדולת החזה, ועכשיו היה נעוץ באמילי.
אמילי הביטה בו בחיוך קטן "אני רואה שהתמלא כאן מאתמול, מה סוד הקסם?" צחקה צחוק יפה.
דילן הביט בה, מהופנט.
"שמעו שבאה לעבוד כאן ברמנית יפה חדשה, והם לא יכלו להפסיד מחזה יפה שכזה" חייך ובחן את חזה של אמילי.
אמילי הנידה את ראשה לאחור וצחקה, מופתעת.
"וכן, זה שלי מהבית. לא גנבתי את זה מאף אחת" אמרה לדילן והביטה בחזה שלה.
דילן הסמיק והזיז את מבטו מהחזה של אמילי, מתמקד בפניה.
"טוב לדעת" קרץ.
"כן.. גם זו לא שתהיה לך הזדמנות לבדוק מקרוב" עקצה.
דילן הביט בה במבט מופתע, צחק מעט, והביט בפניה של אמילי בסקרנות.
"אני מבין שלא בראש שלך להתחיל לעבוד היום" עקץ בחזרה.
היא חייכה חיוך מתנשא מעט.
"אתה מבין לא נכון" אמרה והביטה בו במבט בוחן "ו.. טוב, זה לא ממש מפתיע" צחקה.
דילן חייך.
החוצפה של אמילי מצאה חן בעיניוץ
אמילי עצמה מצאה חן בעיניוץ
"בואי, צריך ללמד אותך איך להכין משקאות שכוללים בתוכם אלכוהול" אמר.
אמילי חייכה.
"אל תדאג, אני מודיעה לך מעכשיו שאני לא הולכת להשתכר. אני שונאת אלכוהול" אמרה ופניה הרצינו.
היא התקדמה אל עבר דילן, ונכנסה מאחורי הבר.
"תלמד אותי?" שאלה וצחקה מעט.
"הכול תלוי בכמה את מוכנה ללמוד"
"אל תדאג לי, אני אלמד עד שאני אדע הכול"