people are the luckiest people הקדמה ופרק ראשון (1D)

14/01/2014 721 צפיות תגובה אחת

אני זוכרת כשהייתי קטנה , היא הייתה באה לבייתנו הגדול
מביאה את העוגה המפורסמת שלה
וכמה דקות לפניי שהייתה צריכה ללכת הייתה מסרקת את שערי הארוך
ושרה לי שיר
People,
People who need people
Are the luckiest people in the world
Were children needing other children
And yet letting our grown-up pride
Hide all the need inside
Acting more like children than children

קולה היה יפה קול של מלאך
אני ירשתי את זה ממנה
טוב ככה אימי הייתה אומרת
סבתא הייתה מוכרת בכל העולם , היא זמרת .
אמא שלי שחקנית מוכרת … וגם אבי
אני נולדתי בטעות , טוב לא בטעות פשוט לא תכננו אותי
אבא שלי נבהל מלהיות אבא וברח
אני חיה עם אמא שלי וסבתא שלי נפתרה
לעולם היה קשה מהפרידה הזאת , היא באמת הייתה בן אדם נפלא
היא לא הספיקה לראות אותי גודלת
כל יום אני מדברת איתה
ושרה לה שיר ,אותו שיר שהייתה שרה לי
עברו שנים ועכשיו אני בת 18 ואני חיה לבד עם חברתי
אמא שלי שחררה אותי , שלא היה כל כך קל
אבל אנחנו בקשר ואני גם רואה את הסדרות שהיא משתתפת בהם
ותמיד בסוף יש הקדשה בשבילי

קוראים לי קט'רין אליזבת' בל ,אליזבת' זה שמה של סבתי
כמו שאמרתי אני בת 18 יש לי שיער שחור ארוך חלק משעמם כזה
ועניים כחולות , שפתיים דקות ויפות
גוף נורמאלי לא שמנה ולא רזה

קרוליין שנייטרד – בת 18 חברה שלי ואני חייה איתה באותו בית
היא בלונדינית עם עניים כחולות אפורות
היא מהממת יש לה גוף מושלם היא עובדת כדוגמנית
ואני עובדת בחנות

"נו קט' בואי איתי למועדון הזה אני מבטיחה את תאהבי אותו " היא אמרה מטלתלת אותי
"קרוליין אמרתי לך אני לא אוהבת את כל זה " נאנחתי
"רק להיום אם לא תאהבי את זה נלך " היא אמרה
אחריי כמה שיכנועים הסכמתי
לבשתי חולצת בטן שחורה עם כיתוב 'MY LIFE MY CHOICE'
ושורט ג'ינס גבוהה לבשתי נעליים גבוהות סופרה
לבשתי מעל ג'קט ג'ינס ופיזרתי את השיער והתאפרתי ממש קצת
יצאתי וקרוליין הייתה בשמלה מהממת כזאת
"אני מוכנה יאלה בואי לפני שאני יתחרט " אמרתי מושכת לה ביד
"טוב כחי את המפתחות את מסיעה " היא אמרה שקועה בפלא שלה
"למה אני ? " שאלתי
"רואה את הנעליי עקב הזה הם מגוצ'י והם ממש לא נוחות ואני לא רוצה לנסוע ולעשות בטעות תאונה נכון ?" היא אמרה מסבירה לי
"טוב טוב חופרת " אמרתי ויצאתי
נכנסתי לאוטו ושמתי מוזיקה הרוב היו שלי שהקלטתי בבית
(יש לנו מיני אולפן הקלטות וסתם בשביל הכיף הקלטתי אותי שרה )
קרוליין תמיד אהבה את השירה שלי

הגענו למועדן כולם קפצו רקדו ושמחו
התיישבתי בבר והזמנתי לי משקה
פתאום מישהו התיישב ליידי הוא היה מתולתל והיו לו עניים ירוקות ושתי גומות
הוא היה חתיך אבל לא התרגשתי כל כך
"היי יפייפיה " הוא אמר מחייך
"לא מעוניינת " אמרתי מחייכת חיוך ציני
הוא היה בהלם ואז כיווץ את עיניו מסתכל עליי
"את הנכדה של ברברה סטרייסנד "הוא אמר מחייך
"כן מה אני דומה לה " שאלתי
"כן מאוד " הוא אמר
ראיתי את קרוליין מתקרבת אליי והאיש המסתורי נעלם נעמד ומתרחק
"את עולה לבמה עוד כמה דקות " היא אמרה בפשטות שותה לי מהמשקה
"דבר ראשון מה ?!? ודבר שלי זה המשקה שלי !" אמרתי כועסת
"נו קדימה יש לך קול מושלם הגיעה הזמן להוציא אותו החוצה " היא אמרה
"טוב אבל מה אני ישיר ?"
"אממ You're Nobody 'Til Somebody Loves You השיר של ג'יימס ארתור " היא אמרה מחייכת
חייכתי גם אני אהבתי את השיר הזה
עליתי לבמה ושרתי שרתי מהלב זזתי לפי הקצב
והאנשים אהבו את זה ראיתי את זה בעניים שלהם

~נקודת מבט הארי~
אני התחלתי עם הנכדה של הההזמרת ברברה , אני לא מאמין
אחריי כמה דקות שמעתי קולות מהממים מהבמה התקרבתי וראיתי אותה הבנתי שהיא ירשה מסבתא שלה לא רק את היופי גם את הקול
זה מהמם
אני חייב להשכיב אותה !


תגובות (1)

מהמם תמשיכי!!!!!

14/01/2014 12:21
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך