O'Normal girl פרק 1

פרק 1

נכנסתי לאוטו.המוזיקה הכאיבה לי באוזן, אבל בעצם אולי זה עדיף כי אז אני לא ישמע תלונות ודברים מבאסים.
אמא ואבא נכנסו וגם צ'וקולדה נכנסה.
"אווה תפסיקי עם המוזיקה" העיר לי אבא. כמובן ששמעתי עם קול הבס שלו איך אני לא ישמע?
"לא רוצה" הערתי בלעג לקול שלו.
"אווה!" אמרה אמא בתקיפות "אמרנו לך להפסיק את הורסת את האוזניים שלך!".
"אוךך," רטנתי והפסקתי את המוזיקה "שתדעו שזה לא פייר."
"אווה זה הוא ללכת איתי או עם אבא או עם דודה שלך.." אמרה אמא "ככה זה גירושים."
"טוב אז אולי זה פייר" חייכתי חיוך שטני. הם הסתכלו עלי במבט שואל.
הנחתי את היד על הדלת של האוטו. נרדמתי.

**אחרי כמה שעות**
"אווה קומי" אמר קול גבוה. זהיתי ישר.. אמא.
"אוור אמא," אמרתי "אני שיניתי את השם עכשיו."
שמעתי רטינה "למה לך?" אמרה לי בניסיון לשמור על קול יציב. רואים שהיא עצבנית.
"כי השם הזה מזכיר לי אותכם." אמרתי ברטינה חזרה.
קמתי ונכנסו לבניין ענקי עם מטוסים. שדה התעופה ניחשתי לבד.
"איפה השירותים פה?" שאלתי את המזכירות שאמא לידי, לא ראיתי את אבא "אמא איפה אבא?".
"ישר ושמאלה" ענתה המזכירה בחינניות.
"הוא הלך לשים את מזוודות במסוע תלכי מהר" אמרה והושיטה לי את התיק שלי "קחי תחליפי בגדים".
לקחתי ורצתי לשירותים. ישר ושמאלה אמרתי לעצמי וחשבתי על דודה שלי. שלא ראיתי שלוש שנים.
אני זוכרת שהיא הייתה צעירה. בת 20 שאני הייתי בת 13. כן היא ממש קטנה יחסית לאמא שלי.
אמא בת 40 וסבתא שלי ילדה את דודה שלי , אנט, שהייתה בת 60.
התלבשתי בחולצה לבנה קרועה עם גופייה חומה מתחת וג'ינס קצר עם גרביונים קרועים.
אנט קנתה לי את זה ליום הולדת 14 שהיה לפני שנתיים.
עשיתי קוקו בלופ (קוקו שרק חלק מהשיער נתפס) שטפתי פנים צחצחתי שינים ויצאתי.
"סליחה את יודעת במקרה איפה נמצאים כרגע משפחת סוייפט?" שאלתי בנחמדות.
כן לפעמים שטיפת פנים עוזרת לי.
"כן אווה," אמרה לי המזכירה "אמא שלך אמרה לי להודיע לך שהם נמצאים בשער 4 מחכים לך." היא חייכה חיוך קורן שכנראה עשה לי את היום.
"אוור , ותודה" חייכתי חזרה והלכתי לשער 4.