O'Normal girl פרק 1 המשך

פרק 1 המשך

**********************************************************************************************
נסתי לקום אך בניסיון כושל שוב פעם נסתי ושוב פעם ושוב פעם עד שהצלחתי לעמוד על הרגליים שלי , רעדתי ברגלים נורא כמו ילדה קטנה שנעלה את העקב של אמא שלה בלי רשות.
הצצתי כדי לראות עם המשפחה בסביבה ובשניה אחת רצתי לקרתם מנסה לרוץ בעקבות אמא אבא ורייצ'ל.. צ'וקולדה בין הרגלים שלהם משחקת בכפות רגליה.
רצתי ורצתי צעקתי כמו מפגרת. קיללתי אבל לא יצא לי קול, נפלתי על הרצפה. נואשת.
מקווה לעזר אבל נשאר רק לקוות..
התפללתי .. לכול מי שיש בעולם.
ביקשתי חמלה. רק למשפחה שלי. לא אני.
רק לא אני.
שרייצ'ל הקטנה תזכה להגיע לגיל 13. שתלמד ותגדל להיות ילדה נבונה ומדהימה כמו שהיא.
שאמא ואבא ישארו בחיים. שכול הדברים לא ישתנו.
אבל אז פתחתי את העיינים. בין האצבעות ראיתי בברור את ההורים שלי הולכים בתוך נהר שחצוי לשתיים.
חצי יבש חצי מלא במים. ממש חצי. שיש קו מפריד באמצע.
ראיתי את צ'וקולדה ורייצ'ל משחקות. קראתי לרייצ'ל שתסתובב שתגיד לי מה קורה.
צעקתי על אבא שידבר ויכעס עלי שאני לא באה. שאמא תגיד לו "זה בסדר כול עוד היא לא תהיה ממש ממש רחוקה" ושתחייך עלי את החיוך הדואג. מלא האהבה והאכפתיות שלה.
צעקתי לרייצ'ל שתצעק עלי שבגללי השוקו נשפך ואז שתרוץ לאמא ואבא ותגיד להם. ואז אני יצטרך לנקות את זה שהיא מסתכלת עלי וצוחקת.
צעקתי לצ'וקולדה שתבוא. שתבוא ללקק את השוקו ואז אני ינסה להרחיק אותה ולנקות באותו הזמן. ואז היא תלקק את הידים שלי בזמן שרייצ'ל צועקת לאמא שאני נותן לצ'וקולדה לשתות מהשוקו.
אבל זה נגמר. ראיתי אותם הולכים. ביחד כמו משפחה. חוץ ממני. רצתי אחריהם אבל לא הגעתי לאותו נהר. צרחתי כמו מטורפת. אבל זה לא עזר.