One Thing – פרק ראשון .

"אני פשוט לא מאמינה שאהובי הולך להופיע כאן ביום שישי!!" צרחה אליסון בהתרגשות, ולפי עינייה הבולטות והחיוך הרחב שלה יכולתי לראות שהיא ממש מתרגשת. כן, לא יהיה כ"כ נורא ללכת איתה.אחרי הכל, היא החברה הכי טובה שלי , אני צריכה להיות איתה ברגע 'הכי מאושר בחיים שלה' "אני לא מאמינה שאת כ"כ מתרגשת ממנו .. ובכללי מהם . " לא סיימתי את המשפט ומיד אליסון החמיצה פנים , "וואן דיירקשן לא רק שרים מווושלם כמו מלאכים הם גם חמודים ,
חתיכים מתוקים מצחיקים נחמדים חכמים ו- " עצרתי אותה מהר, לפני שתחפור לי לנצח עליהם ,
" איך את יודעת . . " שאלתי בשקט , משאירה אותה בלי מילים .. האובססיה שלה כלפיהם פשוט משגעת אותי ! כל פינה בחדר שלה מלאה בפוסטרים-
אם אני אצטרך להישאר עוד רגע בחדר הזה, אני אשתגע. אני פשוט אשתגע .
פתאום אליסון "התעוררה לחיים" , ואמרה בשקט " אני לא יודעת , כמו שאת לא יודעת אם טיילור או ריהאנה באמת כאלה מדהימים , אבל אני מאמינה לכל הסרטונים המדהימים שלהם .. לכל הדברים שהם אומרים בראיונות ולכל השטויות שהם עושים ואומרים . " וככה הסתיימה השיחה שלנו .
———-
קצת עלי –
אני ברברה , אבל כולם קוראים לי ברבי ..
לעומת זאת , מבחינת מראה חיצוני כולם אומרים לי שאני ההפך המושלם מברבי .
יש לי צבע עור שזוף , שיער חום גלי ועיניים ירוקות-ירוקות .
אמא שלי ברזילאית ואבא שלי מקליפורניה ..
עכשיו אנחנו גרים בהוואי , בבית על החוף .
אפשר להגיד שאנחנו קצת טחונים , אבא שלי מנהל מפעל גדול (הכי גדול בהוואי) לאננסים וקוקוסים ..
———-
" איך היה אצל אליסון ? " שאלה אמי לאחר שנכנסתי הביתה . " לא משהו , ביום שישי וואן דיירקשן מופיעים פה , והיא קנתה לשתינו כרטיסים .. " אמרתי לה ושמתי את התיק שלי על הספה ( חזרתי ישר מהבית ספר לבית של אליסון ) . " אז מה כ"כ נורא ? " היא שאלה ומסרה לי שקית של שוקו . " טוב, זה לא נורא , אבל אני לא מתה עליהם , וקצת רבנו . .. " מלמלתי בשקט את השתי מילים האחרונות .
" טוב , אני אכין לך משהו קטן לאכול ותלכי לישון .. " היא חייכה ונכנסה למטבח .
" לא צריך , אני לא רעבה .. " מלמלתי בשקט 'היא בטח לא שמעה אותי' חשבתי לעצמי והלכתי לחדר שלי . נכנסתי למקלחת , צחצחתי שיניים , קלעתי לעצמי צמה , לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה , מחכה לבוקר שלמחרת .