"New year is here" פרק 6+7

משהו רע קרה. אני יכולה להרגיש את זה.
״דבר״ אמרתי לו ״טוב אחרי שהלכת מהמסיבה הגיעה המשטרה וכמה שוטרים חושבים שמכרתי סמים והם שמו אותי בתא מעצר עד שמישהו יבוא לשחרר אותי.״ הוא אמר ״איך זה קרה?״שאלתי בפחד ״אתה באמת התקרבת לסמים?מכרת אותם?״ ככל שהזמן עובר אני חושבת לעצמי כמה הוא משתנה .. בחיים לא הייתי מתאהבת בו ככה מההתחלה אם ידעתי שזה מה שיהיה או אם ככה הוא היה מהתחלה. ״לא ,נראלך?! את מכירה אותי יותר טוב מכולם את אמורה לדעת שבחיים לא הייתי נוגע בדבר כזה!״ הוא אמר וקטע את המחשבות שלי .״טוב מה עכשיו ? אני צריכה לבוא לשחרר אותך?״ שאלתי ״אני מקווה שתבואי״ אמר בחשש ובפחד שאני לא אבוא. נשארתי עם הבגדים והאיפור מהמסיבה והתחלתי ללכת לכיוון התחנה.שהגעתי לשם הוא כל כך הודה לי על הכל . הייתי יכולה להתלהב מזה אם רק היומיים האחרונים היו נמחקים מהראש שלי.
חזרתי הביתה התקלחתי עוד פעם שמתי פיגמה וחזרתי לישון , טוב יותר נכון ניסיתי לישון. כל היומיים האחרונים עברו לי בראש והחלטתי שמעכשיו אני אנסה לשכוח מעידו.אחרי הכל הוא לא הבן אדם שחשבתי שהוא. בסוף אחרי הרבה מחשבות נרדמתי.

בוקר . יום חדש. המצב רוח בשמייים . לא יודעת למה פשוט יש לי תחושה שהיום הזה יהיה יום טוב :) (למרות הימים האחרונים) קמתי מהמיטה שמתי גינס שחור וחולצת בית ספר תכלת עם נעליי ואנס שחורות. התאפרתי בקטנה ואייל סימס לי שהוא בחוץ. אמרתי יום טוב לכולם ויצאתי. ״מה זה כל החיוכים האלה על הבוקר?״ אייל שאל ״סתם,יש לי תחושה שזה הולך להיות יום טוב״ אמרתי וחייכתי. את שאר הדרך העברנו בצחוקים ובדיבורים. נכנסו לבית ספר וישר אריאל באה אלינו עם עידו וטל . עידו סימן לי לבוא הצידה שנדבר,אז הלכתי אחריו ,לא שהיה לי כוח לדבר איתו אבל בכל זאת ,רציתי לדעת מה יש לו לומר ״את יודעת שבאמת התכוונתי למה שאמרתי לך במסיבה נכון?״ הוא שאל , ״לא״ אמרתי חד משמעית ״את לא מאמינה לזה שאני אוהב אותך?״ הוא גיחך ״לא״ עניתי ברצינות ״אפשר לדעת למה?״ הוא שאל ״בשמחה״ אמרתי ״אז .. הייתי בקניון וראיתי אותך מתנשק עם טל ויום אחרי זה במסיבה שאמרת לי שאתה אוהב אותי ראיתי אותך מתנשק עם עוד מישהי ואתה מצפה שאני עדיין יאמין לך?״ אמרתי בזלזול. הוא היה בשוק , הוא לא הגיב . כבר חשבתי איך החברות שלנו תתחיל להרס מעכשיו , איך הכל הולך להשתנות , אבל למרות הכל זה בטח לטובה .״למה לא אמרת לי שראית אותנו?״הוא שאל באכזבה. ״למה אני לא אמרתי שראיתי אותכם? למה אתה אמרת לי שאתה אוהב אותי?״ שאלתי בעצבים . חוצפן מה הוא חושב לעצמו . מה אני חשבתי לעצמי שבכלל אהבתי אותו. כמו מטומטמת . אבל עכשיו אני בטוחה בעצמי , זה לא מי שהתאהבתי בו . הוא לא הוא יותר,ואני כל מה שאני הולכת לעשות זה רק להתרחק. הלכתי משם כמה רחוק שהייתי יכולה אפילו לא נתתי לו אפשרות לענות לי על השאלה.