"New year is here" פרק 28 -מרתון-

ישבתי אצל עומר בחדר ,ראיתי שכבר שלוש בבוקר בשעון.. אנחנו מדברים כבר שעות.. השיחות איתו פשוט לא נמאסות עלי..
״את יודעת איזה יום היום?״ הוא שאל אותי
״איזה״ שאלתי תוך כדי שהוא מהדק את האחיזה ביד שלי
״היום אנחנו מכירים שבועיים״ הוא אמר בחיוך
״ואללה?״ שאלתי
״ואללה״ הוא ענה
״איך זכרת?״ שאלתי אותו
״אני זוכר תאריכים מיוחדים״ הוא אמר וחייכתי.
״אווו איזה מושלמים אבל תנו לישון כבר בחייאת!!!״ רוי אמר וזרק עלינו כרית
״כבר שעות אנחנו שומעים את החפירות שלכם מפרגנים והכל אבל תנו לישון כבר״ עידו אמר וזרק גם הוא כרית
״כאילן שאתם באמת הולכים לישון יא חננות״ עומר אמר
״משתדלים״ עידו אמר וזרק עוד כרית
הפעם אני ועומר החזרנו להם וזה פשוט נהיה קרב כריות ענקי! אחרי איזה שעה עידו ורוי באמת נרדמו ואני נשארתי ליד עומר, שכבנו שנינו במיטה שלו שהוא מחבק אותי מהגב .
״נראלי כדי שאני אלך״ אמרתי לו באתי לקום
״מה ללכת עוד לא סיימנו לדבר״ הוא אמר ומשך אותי חזרה
״עומר דיברנו כבר שעות״ אמרתי לו צוחקת
״שעות זה לא מספיק״ הוא אמר ונישק אותי
״נכון אבל אני צריכה לחזור לחדר לפני שהן יקומו ויראו שאני לא שם״ אמרתי
״טוב.. אבל איך שאת קמה בבוקר את מתייצבת פה״ הוא אמר
״כן המפקד״ אמרתי ובאתי לצאת החוצה אבל ראיתי שהמורות מסתכלות.. פאק מה?!
״עומר למה יש פה מורות בחוץ?״ שאלתי
״בגלל הטיול של שנה שעברה״ הוא אמר
״מה קרה שנה שעברה?״ שאלתי
״ילדים יצאו מהחדרים לברים וכאלה וחזרו רק בבוקר״ הוא אמר
״אוף איך אני חוזרת עכשיו?״ שאלתי אותו ביאוש
״מה אוף? תשארי פה״ הוא אמר
״ואיפה אני אשן בדיוק?״ שאלתי אותו
״איתי״ הוא אמר בחיוך
״טוב..״ אמרתי בייאוש
נשכבנו במיטה מחובקים מסתכלים אחד על השני ,עד שלבסוף נרדמנו.