"New year is here" פרק 17

מה אני אעשה בלי אריאלי? עידו? אייל? ואפילו שהכרנו אתמול מה אני אעשה בלי עומר? הוא מצחיק אותי ומתחשב בי ויודע להקשיב.. טוב אני בקושי מכירה אותו אני חייבת להפסיק עם זה!
התחלתי להתארגן לבית ספר ,יום אחרון .הייתי כל כך עצובה מזה ,הם אפילו לא יודעים שזה היום האחרון שלי.. ומעידו אני בכלל לא אוכל להפרד בגלל המכון גמילה מסמים . אני כל כך אתגעגע אליהם !
יצאתי לבית ספר ,כל הדרך חשבתי לעצמי ,מה הולך לקרות עכשיו? אני פשוט אשכח אותם? איך אפשר לשכוח את האנשים שגדלו איתך? שעזרו לך, תמכו בך, היו שם בשבילך ,הצחיקו אותך ,שמחו איתך.. מה לא עברנו ביחד?! מה?! הגעתי לבית ספר נכנסתי לשער ברגל ימין (כמובן שיהיה יום טוב) התחלתי להתקדם לכיתה וראיתי את אריאל באה אלי.
״ארי את מקשיבה?״ שאלתי אותה
״בוקר טוב גם לך״ היא צחקה
״אני עוברת״ אמרתי לה
״מה עוברת?״ היא שאלה
״עוברת כמו שהייתי אמורה לעבור..עוברת עיר״ אמרתי לה
״היום?!?!?״ היא שאלה בשוק
״כן״ עניתי לה עצובה
״למה לא הודעת לי לפני?״ היא שאלה באכזבה תוך כדי שהיא מחבקת אותי
״כי גיליתי על זה רק בבוקר״ עניתי לה
״טוב ..אל תדאגי !נעשה את היום הזה היום הכי טוב שיכול להיות לך!!״ היא אמרה בחיוך ואני צחקתי.
הלכנו לכיוון הקפיטריה וראיתי שם את אייל, למרות כל מה שקרה איתו הייתי חייבת להודיע לו שאני עוזבת, בכל זאת ,הוא היה הידיד הכי טוב שלי ,האחד שהכי קרוב אליי.
התקרבתי אליו ושאלתי אותו ״אפשר לדבר רגע?״ הוא הנהן והלכנו לשבת על הספסלים בחוץ .
״תקשיבי ,אני כל כך מצטער על כל מה שקרה, אני באמת לא התכוונתי ,אני ממש מקווה שנמשיך להיות ידידים אחרי הכל ,גם אם לא תרצי אני לגמרי אבין אותך״ הוא אמר לי והקדים אותי .
״אייל ברור שאני רוצה שנשאר בקשר! אבל יש בעיה אחת.. אני עוזבת היום״ אמרתי לו
״מה???״ הוא שאל באכזבה
****
חזרתי הביתה וארזתי את כל הבגדים שלי, את שאר הדברים יבואו המובילים לקחת אחר כך.. כל כך עצוב לי לעזוב את הבית הזה, אחרי הכל גדלתי כאן . התסובבתי בבית בידיעה שזאת הפעם האחרונה שאני אראה אותו. אני עדיין לא מבינה מה היה הדחף של ההורים שלי לעבור דירה ,מה רע בבית שלנו? טוב שאני אגיע אל הבית מחכות להם כמה שאלות… צפצפו בחוץ ,המונית הגיעה, לקחתי את המזוודות את האייפון וכסף . נתתי מבט אחרון לבית וחשבתי לעצמי כמה שאני הולכת להתגעגע. יצאתי אל המונית ,הנהג לקח את המזוודות שלי ואני התיישבתי .
הנסיעה עברה בשקט ובסוף הגעתי לבית החדש. אני פשוט לא מאמינה שזה קורה לי.
*
בוקר. לא ישנתי כמעט כל הלילה . לא יכולתי לחשוב על זה שאני עכשיו צריכה להתחיל חיים חדשים ,עם אנשים חדשים . שמתי חולצה לבנה חלקה ,(כי עוד לא הספקתי לקנות חולצת בית ספר ) עם גינס שחור גבוה ואולסטר לבנות גבוהות ,איפור בקטנה ,בושם ויצאתי .
הגעתי לבית ספר ,עמדתי בשער והסתכלתי על הכל .. נכנסתי ופתאום ראיתי אותו ! זה לא קורה לי עכשיו!!!!!