' New Chapter ' פרק 15+16+17 !!!

פרק חמישה עשר:
" מאיה בואי לאכו- " " אוי, לא ידעתי שדיני פה " אמא התפרצה לחדרי מחלישה את קולה כשראתה מי ישן עליי.
" דיני הביא לנו מקדונלדס מקודם.. אני לא רעבה " חייכתי אליה.
" אתם כל כך חמודים " חייכה אליי וסגרה את הדלת.
המשכתי לראות שקרניות קטנות, בזמן שהאהוב שלי ישן לו עליי..

' אני יודעת הכל. הכל עלייך. אז כדאי לך להיפרד מדיני עוד היום. או שכל הבית ספר ידע למה באמת עברת לתיכון שלנו. טוב, ילדה בודדה שלי? '
הלב שלי דפק.
' מי זה? '
' הסיוט הכי גדול שלך '
אוקי, אני מתה מפחד אני מתה מפחד. אני לא מאמינה שזה קורה לי. אסור שידעו אסור שידעו.. אם ידעו הכל בעבר.. יואו אני לא יכולה אפילו לחשוב על זה. ועוד עכשיו אני נחשבת לילדה יחסית מקובלת, אסור שידעו איזה בודדה וכמה היה לי קשה שנה שעברה. אסור שידעו. ואם דיני יגלה אז בכלל, הוא עוד ידע ששיקרתי לו לגבי למה באמת עברתי לתיכון הזה, לא אסור פשוט אסור.

= למחרת =
' אני מקווה שנפרדת מהאהוב שלך ' קיבלתי סמס. פאק רק שבת בבוקר וכבר?
' עוד לא..'
' הזמן רץ מאמי, כדאי לך להיפרד ממנו עוד היום. יש לך 3 שעות או שכל הבית ספר ידע הכל. כולל דיני '

מנקודת מבט דיני
' מאיוש הפרה – מחייג אלייך '
" מה קורה יפיפיה? " עניתי לטלפון.
" בוא לפארק.. מהר..עכשיו.." שמעתי אותה לחוצה.
" מה קרה? הכל בסדר? " נבהלתי.
" לא דיני בוא בבקשה בוא " היא בכתה לי.
" אני בדרך " אמרתי וניתקנו את השיחה.

מנקודת מבט מאיה
ראיתי את דיני מרחוק, המבט המודאג היה דבוק לפניו. איך שהוא קלט אותי, הוא רץ אליי.
" מה קרה? "
" אנחנו.. אנחנו צריכים להיפרד " פרצתי בבכי.
" מ..מה? " הביט בי..במבט פגוע כל כך. הרגשתי איך אני מרסקת את עצמי בכך שאני פוגעת בו.
" אנחנו צריכים להיפרד, זה נגמר. אני אוהבת אותך דיני " נתתי לו נשיקה אחת קטנה ואחורה וברחתי משם. אחרי שהמשכתי לרוץ כמה דקות, הרגשתי איך הכל מכביד עליי, איך אני במרחק של שנייה מהלתמוטט.
וזה מה שקרה, התמוטטי באמצע הדרך, עיניי נעצמו וראיתי רק שחור…….

פרק שישה עשר:
" אנחנו צריכים להיפרד, זה נגמר. אני אוהבת אותך דיני " נתתי לו נשיקה אחת קטנה ואחורה וברחתי משם. אחרי שהמשכתי לרוץ כמה דקות, הרגשתי איך הכל מכביד עליי, איך אני במרחק של שנייה מהלתמוטט.
וזה מה שקרה, התמוטטי באמצע הדרך, עיניי נעצמו וראיתי רק שחור…….

הדבר הראשון שראיתי מול הפרצוף שלי, היה פרצוף אחר – של מישהו שאני לא מכירה.
רציתי לצרוח, אבל לא הצלחתי וכמעט נחנקתי. הוא ישר הביא לי מים לשתות.
" מה קרה לי? " היו שלושת המילים הראשונות שהצלחתי להוציא מפי.
" ראיתי אותך מעולפת פה ליד.. היה חבל לי להשאיר אותך פה לבד " אמר בקול צרוד. נשבעת, לרגע חשבתי שנפלתי לאיזה מעשן חרוני.
הדבר שהכי בלט בפניו, היה האף הגדול שלו. אבל מצד שני היו לו גם עיניים חומות עם מבט טוב כזה, הייתה לו את התספורת ערסים (מויקן?) שבערך לכל העולם יש. היו לו הרבה זיפים, לא זקן אבל זיפים ו..אובכן, הרגשתי את הכמות שרירים הגדולה שיש לו.
" אני.." התחלתי להגיד וקמתי ישר.
" הכל בסדר איתך? " שאל.
" כן אני סתם…" התחלתי להגיד, מתכוונת לספר לו אבל בשנייה אחת עצרתי את עצמי. למדתי מספיק פעמים לא לסמוך על אנשים יותר מידיי, אין טעם לטעות בפעם ה100 נכון?

" זה המספר שלי.. מוזמנת לשמור על קשר" שמר את הטלפון שלו בפלאפון שלי ולקח ממני את המספר שלי והלך.

= כעבור שבוע =
במהלך השבוע הזה, אני וזיו, זה שהכרתי כשהתעלפתי, מדברים בלי סוף. דיני מתעלם ממני, גיליתי שזיו בשכבה מעליי, אליאור לא מבינה מה עובר עליי ומנסה לעזור לי.. אבל אסור לי.. אני לא יכולה לספר לאף אחד למה נפרדתי מדיני. למרות שזה הדבר שהכי לא רציתי לעשות. אבל מצד שני, אני כזאת מטומטמת. אז שידעו, שידעו מה עברתי..בשביל זה אני צריכה לוותר על החבר הראשון שלי? על האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים?
אבל אם הם ידעו…אוף..אני פשוט טיפשה.

' מה קרה לך ולחבר שלך? ' קיבלתי לפתע הודעה בווצאפ ממיכל, אחת "החברות" הישנות שלי.
' נפרדנו.. מה נזכרת בי פתאום? ' כתבתי לה, אחרי הכל, לא דיברנו כבר מסוף שנה שעברה, סוף כיתה ט'. כשעוד הייתי בתיכון הקודם.
' סתם.. איך הולך לך בתיכון החדש? '
' מעולה.. ממש טוב לי פה..'
' אני עדיין לא מבינה למה עזבת את התיכון שלנו..? '
' אני מעדיפה לא לדבר על זה.. מה הולך איתך? איך עם ניב? '
' נפרדנו כבר מזמן.. עוד בתחילת הקיץ.. '
' ומאז היה לך מישהו? '
' לא.. כבר יש לך מישהו חדש? '
' לא ממש.. סתם התחלתי לדבר עם איזה זיו אחד.. מסתבר הוא בשכבה שלי '
' זיו לוי? '
' כן..איך את יודעת? '
' הוא היה בתיכון שלנו שנה שעברה.. הוא עבר לתיכון שאת עברת..'
' אה מגניב..' כתבתי וככה נגמרה השיחה.

הסתבר לי שבערך כל "החברות" הקודמות שלי יוצאות ונמצאות בחבורה של זיו והחברים שלו. דיי התבאסתי, אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי יותר מידיי.
' אז את בקשר עכשיו עם זיו לוי, אה? ' קיבלתי סמס מדיני.
כמו שנאמר, כוסעמק.

פרק שבעה עשר:
הסתבר לי שבערך כל "החברות" הקודמות שלי יוצאות ונמצאות בחבורה של זיו והחברים שלו. דיי התבאסתי, אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי יותר מידיי.
' אז את בקשר עכשיו עם זיו לוי, אה? ' קיבלתי סמס מדיני.
כמו שנאמר, כוסעמק.

התכוונתי לענות לו, אבל פתאום שמעתי דפיקות בדלת הבית. זה היה ממש מוזר, השעה כבר 1 בלילה, שישי בערב כל הבנות למסעדה עד בערך השעה 11, כי אליאור לא יכלה יותר מאוחר אז לא עשינו עוד משהו בלעדיה.
אני לבד בבית, ההורים בצימר ואחי הקטן הלך לישון אצל חבר. מי כבר דופק ב1 בלילה בדלת ?
קמתי מהספה והלכתי לדלת.
" מי זה? " שאלתי, אבל אף אחד לא ענה.
קצת נלחצתי אבל כמו טיפשה מושלמת פתחתי את הדל- " מה אתה עושה פה? "
" התגעגעתי " הוא אמר ובשנייה אחת נפל עליי.
" דיני ! מה קרה לך? " נבהלתי, מנסה להרים אותו ממני.
" באתי להגיד לך לילה טוב " אמר, הוא נעמד על ברכיו והרים קצת את החולצה שלי, מנשק את הבטן התחתונה.
" דיני.." נאנחתי בעצב, היה לי כל כך קשה לראות אותו במצב הזה.. זה הכל בגללי. בגללי הוא שיכור ככה. בגללי. כי אני מטומטמת ומפגרת ואהבלה וטיפשה ומניאקית ואידיוטית וטמבלית ובלה בלה בלה.
" אני אוהב אותך מאיה " הוא נעמד, ובבת אחת כל הריח של האלכוהול הקיף אותי.
" אתה שיכור?! כמה שתית? "
" ממש קצת.. בערך 5 בקבוקי בירה..ו..6 כוסות טקילה ו..אני חושבת שזה היה שמפניה..או וודקה " התחיל לצחקק.
" דיני למה עשית את זה לעצמך.." נאנחתי, מחזיקה אותו שלא ייפול מרוב החוסר איזון שהיה לו תודות לאלכוהול.
" כי אם לא הייתי שיכור לא היה לי את האומץ לבוא לפה " אמר, ופה. נשברתי.

" אני..יעזור לך בוא.. לך להתקלח אולי אתה תהיה יותר פיקח אחרי זה " התחלתי לסחוב אותו במדרגות עד חדר המקלחת.
" תעזרי לי " השתעל, מרים ידיים כמו ילד קטן.
נאנחתי, נושכת את השפה התחתונה שלי, יודעת שיכול לקרות פה משהו שאני אתחרט עליו.
התחלתי להרים את החולצה שלו, ובסוף הוא הוריד אותה לגמרי. פתחתי את החגורה בג'ינס שלו, ואת הכפתור (נושכת את השפה התחתונה שלי בחוזקה עד שעוד שנייה דיממתי שם).
" אני הולכת להביא לך מגבת " מלמלתי במהירות ויצאתי מחדר המקלחת מהר.
על הדרך עברתי אצל הארון של אבא והבאתי לו גם חולצה.
" שמתי לך פה מגבת ובגדים " אמרתי לו בזמן שהתקלח, הוא מלמל מן "תודה" כזה וישר יצאתי מהחדר, נשכבת במיטה שלי ורואה קצת טלוויזיה.
" איך אתה מרגיש? " הבחנתי בדיני שעמד בדלת.
" יותר טו-" התחיל להגיד אבל קטע את עצמו ורץ לשירותים.
נבהלתי קצת, מה קרה לו? הלכתי אחריו, רואה אותו מקיא בשירותים. ליטפתי את הגב שלו ואחרי שנייה קמתי ופתחתי את הארון מתחת לכיור, רציתי להביא לו מברשת שיניים אז התכופפתי כדי לחפש והרגשתי אותו בוהה לי בתחת. באיזשהו מקום דווקא שמחתי מזה, דפוקה לא?
אחרי שהוא סיים להקיא, הוא עדיין היה על ברכיו והוא פשוט חיבק אותי, כורך את ידיו מסביב לאגן שלי.
" בוא דיני.. תצחצח שיניים " אמרתי לו, מקימה אותו ומביאה לו את המשחת שיניים.
" ארגנתי לך מיטה בחדר אורחים.. בוא אני יראה לך " באמת הלכנו לחדר אורחים והוא נשכב על המיטה.
היה לי כל כך קשה לראות אותו ככה, לדעת שהוא סובל ככה בגללי. בגלל שאני כזאת כלבה.

כעבור 10 דקות בערך שמעתי את הצעדים שלו בחדרי. " דיני? " התרוממתי, מביטה בו עייפה.
הוא שתק, מתקרב אליי ומתיישב לידי על המיטה.
" הקאת? כואב לך הראש? אתה בסדר? " שאלתי מודאגת.
הוא הביט בשפתיים שלי, ותוך שנייה צולל אליהם, מנשק אותי באהבה.
ומשום מה.. לא עצרתי אותו… לא רציתי לעצור אותו.. לעצור את זה…. 3>