Need For Speed – פרק 1

-שון-

״הינה כל הסכום!״ ויקטור שם את ערמת הכסף העבה בין ידיי עם חיוך ישר המרוח על פניו השזופות.
הוא תמיד שמח שאני מנצח במרוצים שהוא מארגן משום מה.
כל רעש הקהל מסביב הולם ברקותיי יחד עם המוזיקה הרועשת.
״הבחור שלי פה ניצח בפעם השלישית השבוע!״ הריע ויקטור מרים את ידי גבוה לאוויר, עידודים וצעקות נשמעו מכל עבר, כמעט רוב האנשים פה הריעו לי ברעש.
חיוך דבוק לשפתיי, ״די ויקטור, בסוף אתה תביא לי מזל רע״ חייכתי וקרצתי לעברו.
״אני יכולה להביא לך מזל טוב, שון״ חייכה לעברי אלכסה אחת מהבחורות שתמיד מסתובבות בחברתו של ויקטור.
״תרגעי, חתלתולה״ ויקטור חייך לעברה, ״הבחור שלי פה צעיר מידי בשביל לצאת עם בחורות״ צחק צחוק משוחרר ונתן לי מכה קטנה על השכם.
״אז אתה לא יודע כמה בחורות דפקתי״ אמרתי בעוקצנות וצחקתי, טופח בחזרה על השכם שלו,מחזיר לו על הירידה.
ויקטור חייך והתחיל לצחוק, ״שון שלא….״ התחיל להגיד אבל אז צעקות חזקות קטעו את דבריו.
״משטרה!!!״ צעקות נשמעו מכל עבר, כל ההמון עושה את דרכם במהירות אל הרכבים השונים, בורחים מפה כמה שיותר מהר לפני שכל השוטרים יגיעו.
״נתראה אחר כך!״ צעקתי לויקטור, רץ במהירות אל רכב הספורט האדום שלי החונה בדיוק באותו המקום שבו עצרתי מאז הניצחון שלי במירוץ הלא חוקי.
סגרתי את הדלת האדומה בטריקה חזקה, מתניע את מנוע הפרארי הרועש, האגזוז מתעורר לחיים בקול שאגה גדולה, לוחץ על הגז, נוסע מפה כמה שיותר מהר, לא משנה מה יהיה, אסור לי להיתפס!

השמיים כהים וזרועי כוכבים קטנים וזוהרים שממלאים את הרקיע השמימי.
ירח לבן גדול נתלה במרכז השמיים הכהים והאפלולים.
חניתי את הרכב מחוץ לבניין, בחנייה השמורה לדיירי הביניין בלבד.
השעה קרובה לשלוש לפנות בוקר, אבל ברחוב הזה תמיד יהיו אנשים ערים.
רעש תמידי של סירנות,משטרות, אמבולנסים, תמיד נשמעים מאיזה שהיא סימטה קרב של יריות.
ככה זה בשיכונים, הכל כל כך רועש, קווינס ניו יורק.
נכנסתי אל הבניין הישן שפה כבר שנים, בורח מרעש הפשע שבחוץ, מטפס במהירות את גרם המדרגות הראשון, רעש של טיפטוף מים מגיע מאחד הקירות,דירת ביתי בקומה השנייה.
פתחתי את דלת העץ הכהה והמתקלפת בקצוות, בעזרת המפתח הכסף שתמיד תקוע בצרור המפתחות של הרכב שלי.
נכנסתי אל הדירה הקטנה והחשוכה, הכל כל כך שונה מאז שאמילי מתה, מאז המשפחה שלי התפרקה.
אבא שיכור שלא מצליח להתגבר על המוות של ביתו היקרה, אח קטן שלא הכיר אותה, ואימי שלא מצליחה להתאושש מהנפילה, בקושי את חשבונות הדירה היא מצליחה לשלם, היא עובדת בשתי עבודות, ובקושי משפחה של ארבעה נפשות היא מחזיקה.
בגלל זה אני הפכתי להיות מי שאני, לא חוקי אם אפשר לקרוא לזה ככה.
מסתובב עם טיפוסים לא טובים, משתתף במרוצי רחוב לא חוקיים, והכל רק בשביל להחזיק את המשפחה מאז הרצח של אמילי אחותי הקטנה.