My perfect ending

בפרקים הקודמים:

"אוקי, אני חיבת מקלחת"

פרק 30 תהנו♥-

אמרתי לעצמי והלכתי הביתה.
ליאו חיכה לי בחדר.
יופי, זה מה שחסר לי.
"למה אתה פה?!" שאלתי בתוקפנות
"רציתי לבקש סליחה.. את יודעת.. על איך שהתנהגתי.. סליחה שהפלתי עליך את הכל אתמול, את אחותי הקטנה.. את לא אמורה לדעת דברים כאלה, בטח שלא עכשיו" הוא אמר והשפיל מבט
"אממ.. אוקי.. אבל אם לא היתי יודעת מיזה עכשיו, מתי כן היתי מודעת לכל הסיפור הזה?"
"לא בזמן הקרוב זה בטוח"
"למה לא?" שאלתי
"כי אני מפחד שתעשי לעצמך משהו.."
"תרגע, מה שהיה בעבר.. זה עבר. זה לא יחזור על עצמו שוב" עניתי לו.
איך הוא בכלל מעז לעלות את הנושא הזה?!
זה קרה לי בתקופה שהיתי שבורה עם עצמי..
בגלל רוי…
אבל זה עבר!
"אוקי, אני סולחת לך" גלגלתי עיניים "אני הולכת לקייל, לא יודעת אם אני יחזור" אמרתי לקחתי תיק ויצאתי.
שמעתי את השיר

הגעתי לבית של קייל, דפקתי בדלת.. לא היתי בטוחה שהוא עדין נמצא.
לפתע אחותו פתחה לי את הדלת, אני חיבת לומר שהיא ממש יפה!
"אממ היי, אני מחפשת את קייל" אמרתי נבוכה
"ברור, קייל בוא!" היא חייכה אלי וקראה לקייל
קייל ירד למטה, רק עם מכנסים.
אלוהים איזה גוף מושלם יש לו!
"הי מדיסון" קולו היה צרוד
הוא נבוך.. או שהוא עכשיו בכה?!
"יש מצב שנדבר..?" אמרתי והשפלתי מבט
"כן, ברור"
"אוקי" עניתי
הוא תפס לי את היד והעלה אותי לחדר שלו.
"קייל.. אממ.. ישלי כלכך הרבה לספר לך" אמרתי עם דמעות בעיניים
הוא התקרב אלי..
"מה אתה עושה..?" השפלתי מבט לא רציתי שיראה אותי בוכה.
הוא לא ענה לי ו..
והצמיד את שפתו לשפתיי.
אני חייבת לומר שהרבה זמן חיכיתי שזה יקרה.
אבל.. אני אוהבת אותו?