My perfect ending

בנות או שיש פה גם בנים אינלי שמץ..
אממ.. אני לא יעלה פרקים במשך שבוע כיוון שאני נוסעת לאילת :)
אז.. תסתפקו בפרק הזה ^^

בהצצה:

לא ידעתי מה לענות.. הפעם,
הוא צודק.

פרק 26 תהנו♥-

"אוקי, אבל כמו שאמרת.. אני איתך עכשיו"
"משתגידי" אמר הוא הרים את ראשי ממנו ושכב על הספה, אני ישבתי לידו
לא ידעתי כלכך איך לפעול, הרגשתי קפואה..
חיבקתי את רגלי.
"אולי הגיע הזמן שנלך לבית ספר" אמר
"קייל, עכשיו השעה 11:56 קבל נזיפה אם נלך"
"ומיזה את פוחדת?" שאל
"לא.." עניתי
"אוקי, תלמדי.. אני לא פוחד מכלום" חייך והלך להתארגן
למה הוא כלכך רוצה ללכת לבית הספר? מה ישלו לחפש שם? הקטע כאן.. שהוא גם תמיד מבריז..
אממ.. קצת מוזר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לשמוע את השיר הזה לחלק הבא:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~נקודת מבט קייל~

"אוקי, תלמדי.. אני לא פוחד מכלום" חייכתי והלכתי להתארגן.
שמתי חולצה שחורה וגינס קרעים וירדתי למטה.
היא חיכתה לי ליד הדלת והשפילה מבט.
"אל תורידי את המבט הזה" הרמתי לה את הראש, היא היתה מופתעת.
וגמאני, ממתי אני מתנהג ככה?!
הילדה הזאת מוציאה ממני צדדים שאני לא מכיר, אני צריך להתרחק.
אחרי שהגענו לבית ספר, המנהלת נזפה בנו קצת, אני יכול להתמודד
אבל הילדה הטובה שאיתי כנראה שלא.
"אני לא מאמינה, הכל באשמתך"
"תמיד אני אשם"
"תתרגל" חייכה אלי והלכה לכיתה שלה
פאק, אני כלכך אוהב שהיא מחייכת!

~נקודת מבט מדיסון~

חייכתי והלכתי לכיתה
הייתה הפסקה.
נכנסתי לכיתה הורדתי את התיק ושמתי אוזניות שמעתי את השיר Avril Lavigne – My Happy Ending מכורה לשיר הזה, לפתע מישהו בא והוריד לי את האוזניות.
מיזה?!
לירון. (למי שלא זוכר/ת לירון זה האקס שלה)
"למה את בודדה?" לעג לי
"אני לא בודדה, שחרר ממני"
"אמרנו פותחים דף חדש לא?!"
"אתה התחלת" אמרתי
"אוקי, אז למה איחרת? ולמה לא באת כלכך הרבה ימים?"
"מה קרה? התגעגעת אלי?" חייכתי אליו
"נגיד ש" צחקק
"נו, איפה החבורה המפגרת שלך?"
"הלכה לעשות דברים מפגרים"
"אוקי" צחקתי וגם הוא.
"תגיד, ראית את מייק?"
"לא, למה?"
"סתם.." עניתי
"טוב, אני לא יפריע לך, נדבר" אמר והלך
המשכתי לשמוע את השיר.
עד סוף היום.