My perfect ending
לשמוע את השיר
בפרקים הקודמים:
\"כי האבא המושלם שלנו דופק בה מכות רצח\"
מכות רצח, מכות רצח, מכות רצח.
עזבתי את ליאו ויצאתי ליער.
רצתי ורצתי צעקתי בכל הכוח, בתקווה שמישהו ישמע את הזעקה הנפשית שלי.
פרק 14 תהנו♥-
רצתי ולא עצרתי, לא רציתי לעצור.
עד שנפלתי. לא פיזית, אבל נפשית. .הדבר הכי נורא בלהיות חזק הוא שאפחד לא שואל אם אתה בסדר. ושאף פעם לא מכללים אותך בסיפור..
לפעמים אני ערה עד 4 לפנות בוקר ולא מצליחה להירדם.. כי יש משהו במחשבות שלא עוזב אותי, ואז אני מסתובבת לצד השני כאילו שהמחשבות לא יבואו אחרי..
איך זה יכול להיות שיום אחד אתה על גג העולם ויום אחרי זה באלך פשוט לקפוץ ממנו, שאנשים שחשבתי שהם שונים.. שונים ממה שחשבתי, ושיש אנשים שהם כמו עננים, כשהם נעלמים היום מתחיל להיות בהיר יותר.
אז כן, זה פגע בי.. ברמה מטורפת
אני לא יכולה לחשוב שמישהו.. יותר נכון מישהו שתפס מקום משמעותי בחיים שלי, אפילו שלא הראיתי את זה.
פשוט בא, עושה מעשה אחד, והורס הכל.
שלחתי הודעה למייק,
הוא הבנאדם היחידי שאני יכולה לדבר איתו עכשיו.
~שיחת ואצפ~
אני: יש מצב שאתה בא ליער..?
מייק: אממ בעיקרון אני צריך לסדר את הכל.. זה ממש דחוף?
אני: כן..
מייק: איפה את בידיוק??
אני: באמצע היער.. ליד הנדנדות המיושנות.
מייק: רבע שעה אני אצלך
אני: תודה לך..
מייק: תמיד
סגרתי את הפאלא והלכתי לכיוון הנדנדות המיושנות.. זה באמת מקום ממש ישן.
מקום שאני גדלתי בו
תגובות (0)