My perfect ending

בפרקים הקודמים:
הגעתי לפארק וראיתי את….

פרק 12 תהנו♥-

ראיתי את מייק!
אני לא יכולה להגיד שלא שמחתי לראות אותו, שמחתי.
אבל.. אחרי החלום שחלמתי, לא יודעת.. אני פשוט קצת חוששת..
"די להיכנס לסרטים מדי!" אמרתי לעצמי
"אמרת משהו?"
"לא, כלום" אמרתי בחיוך
"טוב.. מוזרה"
וואי! אני חייבת לשמור על הפה שלי פשוט חייבת! קייל ילד מוזר, קשה לקלוט אותו..
אבל שמתרגלים אליו, הוא לא כזה נורא..
"אז הגענו" הוא אמר
"כן.. הגענו ואני בלי סקייטבורד" אמרתי ברוגז
"קחי את שלי בנתיים, אני ירוץ להביא את שלך. רק איפה שמת אותו?"
"לא, אתה לא תעשה את זה" אמרתי והתכוונתי לזה.
"למה את תמיד חייבת לדאוג כלכך?! את תמיד חייבת שהכל אצלך יהיה הגיוני.."
"ומה רע בזה..?" שאלה בהיסוס
"הכל. כל הדברים הלא הגיוניים היו החוויות הכי כיפיות שלך ומתי שאת מתייחסת להכל בהיגיון את הורסת את כל הכיף שבדבר"
"אתה יודע מה?"
"הא?"
"לך להביא את הסקייטבורד, הוא בחצר האחורית מתחת לשולחן"
"טוב" הוא נשמע מרוצה "תרכבי על שלי עד שאני בא" הוא צעק מאחור.

הלכתי לסקייטפארק והתחלתי ברמפות, כמעט הצלחתי את כולן,
כלומר כמעט עשיתי את כולן.
יש רמפה שאני תמיד חוששת לעלות עלייה. קוראים לה 'נפילה או סיכון' כלומר או שאתה נופל או שאתה לוקח את הסיכון להיפגע.
ואני תמיד נופלת!
לבשתי מכנס קצר וחולצה לבנה השיער שלי היה אסוף בגולגול מרושל,
נראיתי מוזנחת בטירוף!
"חזרתי" שמעתי את קייל מאחורי מתנשף ונבהלתי
"ואיי! הבהלת אותי"
"תתמודדי, קחי זה שלך" הוא שלח את ידו עם הסקייטבורד שלי
"אממ.. תודה"
"טוב את באה לרמפות?"
"תאמת, שעשיתי אותן כבר" הרגשתי גאווה
"אז תעשי שוב, בואי!" הוא תפס בידי, רציתי שלעולם לא יפסיק.
"טוב אני עולה על זאתי" הוא עמד ליד 'נפילה או סיכון'
"לא אתה לא, אתה תיפגע"
"מישהי כאן דואגת לי?" הוא הסתכל עלי בתחמנות
"אויש די להיות כזה ילד" גלגלתי עיניים ועניתי בלעג
"בכל מקרה, אני עושה אותה ואת לא תגידי לי עם כן או לא"
אאו'ץ
"אבל.."
"אין אבל, את כבר שכחת מה אמרתי על ההיגיון?"
"נו??"
"אז אצלי זה לא קיים" הוא חייך
כבר אמרתי כמה שאני אוהבת את החיוך שלו
"טוב, בהצלחה לך"
"תודה לך"

הוא עלה לרמפה, היא הייתה הכי גדולה מכל הרמפות שיש שם.
הוא עלה וכמובן הצליח, לא ידעתי שהוא כזה טוב.. הוא חייב ללמד אותי!
"נו נו נו, מי דאג יותר מידי??"
"לא דאגתי לך"
"חחחח כן את כן!"
"אני לא די להיות כזה מעצ.."
"אאו'ץ!!" הוא צעק
"קייל?? אתה בסדר?!" התכופפתי לראות מה עובר עליו
"חחחחח רואה שאת דואגת יותר מידי?!!"
"ואיי אתה ממש מטומטם!" אמרתי לו והלכתי
הרגשתי שמישהו תופס אותי במותניים
"תעזוב אותיי! דיי!"
"תרגעי תרגעי, לא התכוונתי שתעלבי"
"אז בכל זאת זה הצליח לך"
"כנראה.."
"אתה ממש מעצבן אתה יודע?"
אמרתי לו בזמן שהוא הפך אותי אליו, פנינו במרחק של כמה סנטימטרים
"כן.. את לא הראשונה שאומרת לי את זה"
צחקקתי קצת
"מדי, מה עובר כאן?"
"מייק?!?!!"
מ ה ?!
ממתי הוא כאן?!?!
דחפתי את קייל ממני
"סתם, אממ כלום. הוא פשוט לימד אותי לרכוב על הסקייטבורד"
"את יודעת לרכוב יותר טוב ממני"
"הוא עשה את כל הרמפות"
"גם את"
"את כולן"
"כולל?"
"כולל"
"פשיי גבר, אתה כנראה יותר טוב ממה שאתה נראה" מייק חבט לו בכתף
"אתה הולך להוריד את היד או שאני יעשה את זה?"
"קייל, תרגע"
"אל תגידי לי מה לעשות, אני הלכתי. אני ידבר עם המורה, הוא חייב למצוא לי מתרגלת אחרת"
"אמרת שאין ברירה.." אמרתי בלחש ובמבוכה
"אני אומר הרבה דברים"
"כן.. לזה שמתי לב"
"אמרת משהו?"
"לא כלום.." הרמתי את הראש "לא אמרת שאתה הולך?"
"אמרתי, ואני עושה את זה" הוא התקדם לכיוון היציאה מהפארק
"אפשר לדעת מה יש לך?" שאל מייק
"מייק, ממתי אתה כאן?
"למה את מתחמקת?"
"אני לא"
"נו אז מה יש לך?"
"כלום.."
"נו"
"בוא אלי אינלי אף אחד בבית וממש משעמם לי" הוא מופתע מהבקשה שלי "וזה לא מה שאתה חושב סוטה!"
הוא צחק וגם אני.