My life? My rules!-7

נ.ק. אלייבר
״הטיסה 34567 לניו יורק ממריאה בעוד כמספר דקות תודה.״ הקריאה נשמע שוב באוויר ,לאנשים שצריכים לעלות למטוס.
אבל אני כבר הייתי שם ,
על המטוס, חגור כבר, מוכן כבר לצאת .
רק שהדבר הזה יעשה את הקסם שלו, והתחיל לתעופף באוויר, ונעוף מכאן כבר .
הסתכלתי בחלון , ראיתי את אנשי העסקים ושביד אחת מחזיקים בכוס הנס שלהם ,וביד השנייה התיק השחור הקטן .
שלא זז להם מיד ,הם צעדו לעבר כניסה אחרת במהירות, תמיד יש להם את ההליכה המהירה אבל לא מהירה מדי.
כאליו הם חלק אחר מהמטוס,
ולעומת זאת אנשים רגלים ,אימהות ,ילדים בוגרים, ועוד ,עלו אל המטוס רגיל לאנשים הרגילים .
שטסים בשביל לנפוש במקום ,לבקר משפחה, או אפילו סתם לטייל ואז לריב עם הפקידה במלון .
כל מה שאנשים רגילים עושים.
אבל אני לא! אני טס בשביל להציל תחת של אח שלי !
למה להציל אותו? אוו מאיפה להתחיל.
פעם שהייתי ילד קטן היה לי אבא ,
אבא רוסי כבד שלט בכל דבר שזז .
כולם נתנו לו כבוד, אף אחד לא העיז להסתובב לידו מפחד.
הוא היה שולט בכל העולם התחתון של ניו יורק .
כמו ראש ממשלה רק של אנשים מסוג אחר.
הוא תמיד חינך אותנו להיות חזקים ולא לראות פחד .
פעם אחד הוא השיב אותי עליו,
ולקח ערימת חול ביד שלו ,
הוא שאל אותי מה יקרה עם הוא יפתח את היד.
אז אמרתי לו שפשוט הכל ישפך בין החורים של אצבעותיו, וכך היה .
ותגובה הוא אמר לי ,
״אתה רואה בני ,כך בני האדם ברגע שתראה להם קצת רגישות ,הם יקחו ממך הכל ולא ישאר ממך דבר״
והראה לי את כף ידו הריקה מחול ,
אני זוכר גם תתגובה שלי , שאמרתי שפשוט אני אדביק את זה עם דבק ,ואז שום דבר לא ישפך .
הוא רק צחק ,ואמר שאני ילד ואני עוד לא מבין כלום ..
ואז בבוקר אחד אבא שלי נרצח , ידעתי שזה יקרה עד כמה שאבי חזק בסופו של דבר בסופו של אדם ללכת …
והפעם הגיעה תורו ,לא יודע בדיוק מה הלך שם ,
אני רק יודע שעכשיו אני צריך להציל את האחי מהחקירות, ועם לא זה יהרוס תחיים של שלו ושלי.

נ.מ. מייקל
ישבבתי בספסל ,ליד הכניסה לבניין .
ועשנתי סיגריה ,ראיתי מאחורה את הצל של טיילור.
אני מזה את התלתלים האלו מרחוק ,
היא עמדה שם מאחורי כמה דקות ,לפעמים עשתה צעד אחורה ואז חזרה טיפה קדימה.
״את יכולה לשבת אני לא נושך״ אמרתי לה וצחקתי מעט ,היא הייתה קצת בשוק ואז הבינה שרואים את הצל שלה מקדימה.
היא התיישבה לידי ,וזזה באי נוחות היא הרגשה לא נעים טיפה.
״אני מצטערת אל מה שהיה אז ..״ היא אמרה לי בשקט ,והשפילה מבט.
״זה בסדר ,אני גם מצעטר זה לא היה צריך להיות ככה״ אמרתי לה ,וזרקתי את הסיגריה ומחצתי אותה אל הדשא.
״פשוט בוא נתחיל מחדש כידידים ,כמו פעם?״ הוא שאלה אותי,והניחה את הידיים שלה אל הברך שלי.
והסתכלתי עלה ,התלתלי זהב שלה זרחו נהדר עם העיניי דבש שלה בשמש.
ברגע שהיא הניחה את הידייה אל הברך שלי הרגשתי תחושת החמצה כאליו אנחנו צריכים להיות שם …
הבנתי למה התאהבתי בה…
״אני יכולה את חבר שלי רגע?״ ג׳ניפר אמאה פתאום משום מקום ,ואמרה לטיילור. היא עצבנה אותי ,היא יכולה טיפה להיות יותר רגישה.
״״החבר שלך״ עסוק״ אמרתי לה בציניות וטיילור חזרה לזוז באי נוחות.
״מייקל בבקשה בוא נדבר…״ היא אמרה לי אבל לא התייחסי עלה הייתי כל כך עצבני עלה באותו רגע,לא רציתי להיות לידה.
״עסוק״אמרתי לה שוב עם מבט קר ,והיא פשוט זזה והלכה משם .
״איפה הינו?״ שאלתי את טיילור והיא חייכה עליי.
״אולי כדי שתדבר איתה ?״ היא אמרה לי ונעמדה אל רגליה והתקדמה לכיון הבניין.
לא רוצב לדבר עם אף אחד.

נ.מ.
~שעון צילצל~
הפסקתי את השעון, אחרי שזרקתי את ידיי בכל מקום בתקווה למצוא אותו.
הסתכלתי בו ,וראיתי שהשעה רק תשע בבוקר…
טוב אני יכול לישון קצת עוד…..
פאקק כבר תשע !
קמתי במהירות מהמיטה ,והספתי את התיק שלי מהריצפה ,לא לפני שתקעתי את האצבע הקטנה במיטה !.

נכנסתי לכניסה לבניין ,וראיתי את קייט נצמדת לקיר כדי שלא יראו אותה,
עם תיק צד ..היא גם מאחרת..
״פעם ראשונה שאת מאחרת?״ לחשתי לה באוזן והיא צעקה בבהלה ,ורק אני צחקתי את הצחוק המרושע שלי.
״מה את צוחקת עוד המנהל ישמע אותנו״אמרתי לה ושלא יכולתי להפסיק לצחוק עלה .
והיא רק נשראה עם הפרצוף העצבני שלה.
״מפגר! היה כאן מקודם..״ היא אמרה לי בעצבים ודחפה אותי מעט בכתף.
״אז בגלל זה התחבאת כאן ?שובבה״ אמרתי לה והקרבתי אותה עליי והנחתי את ידיי אל המותן שלה .
״צחוקים״ היא אמרה לי בציניות ,והתקדמה לכיתה ואני אחרייה.
״פתחי נו״ אמרתי לה שנעמדנו בדלת הכיתה של הכיתה.
״סתם אני רוצה ״ אמרתי לה ,שנייה לפני שהיא פתחה ופתחתי לפנייה.
״מאוד בוגר״היא אמרה לי בעצביים ושלבה ידיים.
״אפשר לדעת מה סיבת האיחור שלכם?״ המורה שאל אותנו ותקדם לעברינו ,
לא טוב ,לא טוב , מספיק אני בעונש!
״ודיימון עצלך זה לא הפעם הראשונה…״ הוא אמר לי עם המבט המרושע הזה שלו.
״אוו איזה חד הבחנה שזה מלחיץ אותי״ אמרתי לקייט בשקט, והיא צחקה בקול שיגע עד המורה .
וראיתי איך הפנים של המורה נהיות אדומות בשנייה.
היא עוד תהרוג את כולנו עם הצחוק שלה .!
״טוב קדימה תבריקו את כל המחסן בקומה למעלה ,שילכם עד שאני מסיים כאן!״ המורה אמר לנו במבט קר, אבל מעט עצבים.
ואני וקייט רק החלפנו מבטים המומים.