My life? My rules-11
~מסובך חלק ג-אחרון~
נ.מ. קייט
״רגע רגע את רוצה להגיד לי שמישהו גנב תיק משפטי בלי שמישהו ראה ..?״ דיימון אמר לי שספרתי לו מה ראיתי ,
והוא הרים גבה בזלזול.
״אתה פשוט לא מאמין לי !״ אמרתי לו וזרקתי את ידיי לצדדים בעצבים.
״לא נו, פשוט אני אומר שאולי מכל הלחץ של המשפט דמיינת דברים זה קורה זה בסדר..״ הוא אמר לי ,ואני רק עמדתי עם מבט המום עכשיו הוא חושב שאני משוגעת ,למה הוא לא מאמין לי.
״אני ראתי אותו ! ראיתי ! הוא לבש הכל שחור ואני ראיתי היה לו צלקת בעין ו..״ התחלתי להגיד מהר ולדמיין, להסביר לו, ועצרתי מיד שראיתי את המבט המופתע שלו פתאום..
״ה..היה לו צלקת בע..בעין?״ הוא שאל אותי בגמגום קל ויצא לפתע מהלם .
״כן הכל בסדר?״ שאלתי אותו .
״לא לא לא !! הכל גרוע!״ הוא צעק פתאום ובעט בפח שהיה לידו,
ואני התרחקתי מיד אחורה מעט לא הכרתי צד כזה אצלו.
״את חייבת לשכוח הכל!כל מה שראית!״
״מה?למה?״
״אני אסביר לך הכל אחרי זה!אני מבטיח! עד אז את חייבת לשכוח הכל!״
דיימון אמר לי בלחץ ותפס אותי בצדדי הגוף.
״טוב ילד אתה חוזר לפח שבאת ממנו ואת חוזרת הביתה לבדיקה בטחונית ואחרי זה מצדי תחזרי לפח איתו ביחד..״ עורך הדין של אבי התקדם לעברנו,
ואמר לי ולדיימון.
״תחכה לי בתחנה המרכזית נחזור ביחד לפנימייה.״
אמרתי לו ונתנתי לו נשיקה בלחי
נ.מ. טיילור.
״אני לא מצליח!״ מייקל זרק בעצבים את העיפרון על הדף ונשען אחורה בכיסא,
ושלב ידיים בעצבים.
הוא ביקש ממני שאני אעזור לו ללמוד למבחן במתמטיקה למחר ,
אז נשארנו אני והוא אחרי השיעור ללמוד.
״כי אפילו לא ניסת לפתור״ אמרתי לו בצחוק והוא עשה לי פרצוף של -״לא רוצה״ ,
כמו ילד קטן ומשך בכתף שלו.
״זה ממש קל ..״ אמרתי לו והוא גילגל עיניים בעצבים ,שכחתי כבר כמה זה מעצבן אותו שאומרים את זה .
״זה קל לגאונים כמוך..״ הוא אמר לי בחיוך.
״אתה פשוט צריך להיות מרוכז״ אמרתי לו והחזרתי חיוך.
״איך אני יכול להיות מרוכז שאת יושבת לידי?!״ הוא אמר לי במבט שובב,
ואני הורדתי את עיניי במבוכה .
מה עושה ,למה הוא עושה את שוב ,
אמרנו ידידים ,למה הוא משחק עם הלב שלי שוב.
״ישלך טלפון" אמרתי לו ששמעתי רטט מהכיס שלו ,גם כי רציתי להעביר נושא.
״זה דיימון,הוא סינן אותי כל הבוקר אני מסנן אותו כל הערב..״ הוא אמר לי בצחוק
מבלי להסתכל , וצחקתי כמו שני ילדים קטנים.
והצחוק נעצר שהסתכלתי על עיניו והוא אל שלי.
כמה התגעגעתי לחיוך הזה לעיניים הכחולות האלו .
״עכשיו אני מבינה למה אתה מסנן..״ ג׳ניפר נכנסה פתאום לכיתה ,ונשענה אל הפתח של הכיתה .
״ג׳ניפר נו חכי רגע.״ דיימון צעק לה שהיא יצאה מכיתה והוא יצאה האחריה כל כך רציתי שהוא ישאר בכיתה איתי, רק שנינו.
די טיילור את רק ידידים,
הוא כבר לא שלך תפסקי לחשוב עליו יותר הוא של אחרת .
שגנבה אותו ממך! תורך לגנוב אותו ממנה!
נ.מ. דיימון
״וואלה לא התגעגתי ..״ אמרתי לקייט אחרי שיצאנו מהרכב ועמדנו בכניסה של הפנימייה,
״גם הם לא עלייך.״ היא אמרה לי בציניות וצחקתי ,
אני חולה על הציניות שלה זה מטריף אותי בעצם כל דבר שהיא עושה או איך שהיא נראת מטריף אותי.
״אז ,את חייבת לי דייט,״ אמרתי לה ונשענתי על המכונית והיא נעמדה מולי.
והנחתי את הידיים שלי על המותניים שלי והיא הניחה את שלה סביב הצוואר שלי.
״בסדר נו..היום בערב?״ היא שאלה אותי בחיוך שובב ,
הדבר שכל כך שבאלי לעשות עכשיו זה לתפוס לה את השפתיים האלו ,ופשוט לנשק אותה כבר.
״ה..״ התחלתי להגיד אבל היא עצרה אותי, והניחה את האצבע שלה על השפתיים שלי.
היא תקרבה עליי לאט לאט.
״קודם תפרד מג׳ניפר״ היא לחשה שלי באוזן והשתחררה ממני מיד .
ולקחה את התיק שלה מהריצפה ונכנסה לפנימייה ואני שארתי שם ..
חפשתי במסדרונות את ג׳ניפר כדי לנסות להפרד ממנה כמה שיותר מהר ,
ובדיוק שאני פניתי במסדרון היא יצא מכיון השני.
״ג׳ניפר אנחנו צריכים לד…״ התחלתי להגיד לה אבל לפתע ראיתי לבכי בעינייה ועצרתי מיד.
״אתה נפרד ממני ,זה היה ברור!״ היא אמרתי במהירות ובחוסר חשק
ולפתע מייקל היגע מהצד השני והיא רצה מיד ונעלמה.
״מה ישלה?״ שאלתי את מייקל .
״לא יודע״ הוא אמר לי תוך כדי שהוא מתנשף בכבידות.
נ.מ. קייט
״אני לא מאמינה שזה קורה!״ טיילור צרחה שוב בפעם המיליון שספרתי לה אל דיימון.
״חובה לבחור לך שמלה מסרטים״ היא אמרה לי ונעמדה אל רגלה בהתרגשות
יותר ממני נראה לי ,
והתחלה לדפדף בבגדים .
״לכי תביאי מחדר שירות את המטען שלי שכחתי אותו שם ושתחזרי אני כבר ימצא לך שמלה״ טיילור בקשה ממני.
יצאתי מהחדר שלי ,והלכתי לכיון חדר השירות .
לפתע הרגשתי משהו הולך מאחורי ,הרגשתי לא בנוח ,והתחלתי ללכת מהר יותר .
פחדתי להסתובב לראות מי זה ,אבל לפתע הרגשתי יד מחסה את הפה שלי ויד אחרת חונקת אותי מאחור.
נ.מ. אולייבר
קייט התעוררה לאט לאט ושיפשפה את העיניים שלה בעדינות.
״מי אתה?״ היא שאלה אותי בפחד וגררה את הגוף שלה אחורה ונצמדה לקיר.
״אני צריך את עזרה שלה .״ אמרתי לה בקול חזד שתשמע אותי,
אני ישבתי על ארגז בצד השני של החדר .
״מה..מה אתה רוצה?״ היא שאלה אותי בפחד וחיבקה את הרגלים שלה בחשש.
״לגרום לך לתרחק ממנו״ אמרתי לה ונעמדתי לידה והנחתי לידה תמונה של דיימון היא רק הסתכלה ולא נגעה בזה .
״מה אתה רוצה ?״ היא אמרה רק הפעם באמת יותר עצבני בטון לא מפחד ,
דיימון זה נושא קרוב לליבה המחשבה שהצלחתי לעצבן אותה עלה בי חיוך.
״דיימון את הולכת לתפוס ממנו מרחק,ומהר״
״למה שאני אעשה את זה?״ היא שאלה אותי וערימה גבה בתהדמה .
״יש לי עוד שלושה עותקים של זה ברחבי ארץ ״ אמרתי לה והראתי לה את התיק הראיות של האחיה שגנבתי.
״אתה..הצלקת אותך ראיתי בחדר״ היא אמרה לי פתאום והסתכלה עליי.
היא ראתה אותי?מתי איך ? אני בטוח לא שהיה אף בחדר.
״דיימון וכל המשפחה שלו עשו דברים נוראים העכשיו הזמן שישלם על זה,ואת תעזרי לי,ואם תחשבי אפילו לסרב אני אדאג שאח שלך השב בכלא לפחות 30 שנה ואפילו אבא שלך לא יכול לעזור לו.״
אמרתי לי והיא זרקה את התיק בעצבים ונעמדה על רגלה, והתקדמה לכיון הדלת.
״וקייט״ אמרתי לה והיא עצרה פתאם נעמדתי מולה.
״תתחילי כבר היום״ אמרתי לה והגשתי לה את המטען של טיילור היא לא הגיבה רק דפקה לי מבט קר לקחה את המטען ויצא מהחדר.
נ.מ. קייט
״זה הסרט הוא נוראי אני יודע ,בגלל זה את ככה?״ דיימון ואמר והוציא אותי מהמחשבות שלי פתאום .
הינו בקולנוע ואני כל הסרט רק ישבתי בשקט דיימון כבר התחיל לחשוד במה קורה לי .
״אולי נצא מה את אומרת?״ הוא אמר לי ומשכתי את כתפיי ,רצתי להשאר בשביל למשוך זמן.
״מה יש ? משהו עובר עלייך ..?״ דיימון שאל אותי והניח את היד שלו על הלחי שלי .
הוא התקרב עלי לנשיקה ,אבל סובבתי לו את הראש.
הוא היה בהלם ואני הייתי גם מעצמי.
כל כל חיכתי לזה ,למה דווקא לי זה קורה.
״דיימון אני לא חשובת שזה יכול לעבוד בנינו״ אמרתי לו ודמעות בעיניים שעלו לי והתחילו לגלוש החוצה.
״אפילו לא ניסינו תני לזה הזדמות.״ דיימון אמר לי וראיתי את הדמעות נמצאות על גבולות העין שלו .
הלב שלי נשבר רציתי שאדמה תבלע אותי .
לא רציתי דבר אחר חוץ מזה.
״אל תעשה את זה יותר קשה מה שזה״ אמרתי לו והורדתי את היד שלו מהלחי שלי.
ועקפתי אותו כדי לצאת מקולנוע אבל הוא תפס בידי.
״בבקשה אל תוותרי עלינו״ הוא אמר לי והקול שלא נשבר באמצע שדמעה אחת יצא משם
,אני חייבת אסור שאחי יכנס לכלא.
קייט פשוט תלכי משם זה הפתירון הכי טוב בשבילך.
״זה אבוד״ אמרתי לו ושחרתתי את היד שלי ממנו.
ויצאתי משם ברגע שהדלת נסגרה אחרי פשוט נצמדתי לקיר ונפלתי לרצפה בבכי מר ..
תגובות (2)
איזה פרק איזה פרק מושלם!!!:)
אני מתה כבר לדעת מה יהיה בהמשך;)
תודה רבה לך:)