My life? My rules-!-10

מסובך -ב׳~
נ.מ. מייקל
״ריק פה פתאום..״ אמרתי לטיילור שישבנו בשלוחן רק אני והיא ,
קייט ודיימון לא כאן ,ןג׳ניפר בחדר שלה ,לא היה לה חשק לכלום מאתמול שדיימון צעק עלה.
״דיימון״ המנהל צעק כשהוא עמד בכניסה לחדר אוכל וכל התלמידים שהשתתקו פה אחד כדי לשמוע.
״שיט הוא בריתוק״ טיילור לחשה לי בזמן שהמנהל התקרב עליינו .
״איפה החבר שלכם?״הוא שאל אותנו ואני וטיילור החלפנו מבטים .
״הוא חולה במיטה״ טיילור אמרה לו בגמגום קל .
״כן הוא ממש חולה שפעת או משהו כזה״ הסכמתי עם מה שטיילור אמרה ,ומנהל רק המבט בנו בשתיקה ,
לא נראה לי שהוא מאמין לנו.
״אוקיי,אני אהלך לבדוק בעצמי עד כמה הוא חולה..״ הוא אמר לנו והתקדם לכיון היציאה.
״לא!״טיילור נעמדה על רגלה פתאום וצעקה ומנהל הסתובב עלה ,וגם כל התלמידים ומנהל שילב את ידייו מחכה להסבר.
״פשוט האחות אמרה שזה ממש מדבק ולא כדי שמשהו יכנס לחדר שלו פשוט…״ היא המציאה משהו וגרדה בעורפה בחשד שלא יעלה עלה .
״אוו זה היה קרוב..״ היא אמרה לי שחזרה לשבת אחרי שהמנהל הינהנן בראשו וצא מהחדר.

נ.מ. קייט
״בוקר טוב״ הדלקתי את האור בחדר שלי כדי להאיר את דיימון שישן על
הרצפה במזרון לידי.
״בוקר טוב?! בוקר חרא! אין לי גב !״ הוא קרא לי בעצבים ותרומם ליד המיטה שלי
ומיד נפל עלה,
ואני רק צחקתי והתיישבתי לידו.
״סורי,לא היה חדר פנוי הלילה..״ אמרתי לו בתור נחמה והוא רק גילגל עיניים .
באמת לא היה ,כל השומרים ישנו כאן הלילה בגלל הפרשה של אחי ,
כדי שמשהו לא ירצה לתקןף אותו אז הבית היה מלא.
״רוצה מסאז בתור פיצוי?!״ לחשתי לו באוזן ואני הוא חייך עליי, הוא הסתובב על הבטן במהירות כמו שהופכים בשר על האש וזה הצחק אותי.
״נו מהר״ הוא אמר לי בעצבים שצחקתי במקום לעשות לו .
עלתי עליו הוא היה לבוש רק בבוקסר .
הנחתי את הידיים שלי עליו,
התחלתי להעביר אותם הלוך ושןב בגב שלו בעדינות ורכות .
אני לא באמת יודעת להעשות מסאז התפללתי שהמחשבה שאני אוהבת אותך כל כך תעזור לי בזה .
רק מה ?! אני מה?!
״מה הפסקת?״ הוא אמר לי פתאום בקול ישנוני.
וראתי פתאום שהפסקתי אוטומטית מזה שנבהלתי מהמחשבה שלי עליו
״הכל בסדר?״ הוא שאל אותי ,שלא הצלחתי להמשך הייתי שקועה במחשבה הזאת
קמתי ממנו והתיישבתי על המיטה שלי,
והוא הסתובב עלי והתיישב לידי קרוב .
״קייט אני…״ הוא התחיל הגיד פתאום ואז הדלת נפתחה פתאום..
״תתראגני עוד מעט יוצאים לבית משפט, והחבר שלך יכול לבוא גם״ השומר של אבי נעמד פתאום בפתח של הדלת ואמר לי ויצאה במהירות .
אבלל הוא לא חבר שלי!

״רגע מה להגיד …?״ דיימון שאל אותי שחכה להאבי בכניסה לבית משפט,
זה הפעם הראשונה שהוא יפגוש אותו,
וזאת הפעם המאה שהוא שואל מה להגיד.!
״רגע איך לקרוא לו אדון או אדוני ראש הממשלה ? הוא שאל אותי בלחץ הוא ,
לא רציני נכון?!..
״אדוני המלך הכי טוב..״ אמרתי לו בצינות ,
״כן את חושבת ,צנוע כזה״ הוא ענה בחזרה בציניות שהסתובב בחזרה שראה שהאבי נכנס עם הפמלת השמורים מצדדיו
״שלום אדוני ראש הממשלה אני דיימון..״ הוא אמר לו בהתרגשות והגיש לו את ידו ללחצת יד .
אבי רק הסתובב לשמור שבמקרה היה אותו אחד שבאה לחדרי,
״מי זה?״ אבי שאל
״חבר של קייט״ הוא ענה
הוא- לא -חבר- שלי!!!! נראה לי…
״אחלה של מנוע ישלך..!״ דיימון אמר לו בציניות ובצחקוק וקרץ לו לכיווני.
מה שלא הצחיק את אבי כל כך.
״אם אתה תנסה להכניס שמן למנוע אני אשבור לך את המוט הילוכים״ אבי אמר לו ברצינות ותפך לו על הכתף והם המשיכו ללכת.
״כן..זה הלך גרוע״ הוא אמר לי והגרד את עורפו במבוכה.
״טוב תכנס אני הולכת לשירותים ואני באה..״

נ.מ. כללי
קייט פסעה לה במהירות במסדרון הארוך של בתי המשפט.
כמו תמיד היא התמצאות במקום חדש זה אף פעם לא צלח במיוחד ,
והיא כרגיל מצאה את עצמה מתהלכת במסדרון ריק ולבן .
לפתע היא ראתה דלת לבנה פתוחה מעט היא החליטה להכנס , וראתה חדר מלא תקיות חומות מסודרות לפני הא-ב במדפים ארוכים ועמוקים .
היא ראתה שולחן ועליו היה מונח התקייה של הפרשה של אחיה ,
היא רצתה לפתוח את זה
אך לפתע היא שמע רעש של צעדים מתקרבים לחדר
היא התקופפה מהר מתחת לשולחן,
וראתה דמות שחורה עם סוודר שחור על הראש .
היא לא הצליחה לראות את פנייו חוץ
מטיפה לראות שמעל העין שלו יש צלקת
הוא התקרב לשלוחן במהירות לקח את התקייה וברח משם.
קייט יצאה אחריו להספיק לראות לאן ברח. אבל המסדרון חזר שוב להיות ריק מאדם

נ.מ. דיימון
״זה קצת מוזר שהם החליטו לפתוח במשפט נגד אח שלך ,ולפתע אין להם ראיות בכלל..״
אמרתי לקייט שיצאנו מהחדר בית המשפט .
השופט אמר שהתיק נסגר מחוסר ראיות
״אני חושבת שאני יודעת איך זה קרה..״ קייט אמרה פתאום..