My Joy | 28

"את יודעת איפה הנעליים שלי, אהבה?" אני שומעת את אוסטין מלמטה. הקול שלו סוג של טעון. למה..????…. בטח הוא על סף עצבים. אבל אין לי מושג איפה הנעליים שלו.

"לא, מותק" אני עונה. אני יודעת שאני אעלה לו את הסף, רק כי הוא בלחץ היסטרי. אוסטין לא כזה. אוסטין הוא הטיפוס הכי רגוע ושליו שאי פעם הכרתי. השפתיים שלי מתעקלות לחיוך עקום. אני נשענת על המעקה של הקומה למעלה.

" אנחנו יוצאים היום, בסוף?" אני שואלת אותו. הוא מתרוצץ למטה ולא מוצא את הנעליים בשום מקום.
"כן כן מה שתגידי" הוא אומר בחוסר ריכוז ונכנס מתחת לשולחן. אני צוחקת. אני מסתכלת על ג'סטין עושה את צעדיו הגמלוניים לכיוון פינת המשחקים שלו. הוא נופל, ומתרומם. הוא עקשן הפשוש הזה.
אז מסיבה, יש. בגדים למסיבה, יהיו. נעליים של אוסטין ובייביסיטר, אין. אני בוהה שתי שניות באוויר עד שבא לי רעיון מצויין. אני מרימה את הטלפון. השם שלה…. קרוליין. אני בספק אם היא נתנה אותו.

אני מסתכלת. כן. למקרים שהיא צריכה עזרה.
אני לוחצת על איש הקשר והאייפון מחייג. אני מחייכת ורוקעת ברגל השמאלית בקצב שחוזר על עצמו.
"הלו?" היא עונה מהצד השני. אני מחייכת. אני מלטפת את הראש של ג'סטין ששקע במשחק קוביות שלו.

"שלום בובה, זו קארין, יש מצב תעשי לי טובה קטנה?" אני שואלת אותה. ג'סטין מסתכל עליי ומוחא קוביה בקוביה. אני צוחקת. אני פורעת לו את השיער הבלונדיני והמתוק שיושב בדיוק במקום. הוא צוחק, אחריי.

"אממ?.." היא שואלת. אני מסבירה לה את כל הסיטואציה. היא חושבת קצת, מכחכחת בגרון ובסוף מסכימה. אני מאושרת. אני מודה לה ומבטיחה שכר מתאים. אני מנתקת , בידיעה שזה יעזור לה. להבין את התינוק כמה שיותר. להבין כמה שזה קשה, זה שווה את זה…

אני מסתכלת על ג'סטין. הוא מסתכל עליי ומחייך. עכשיו רק דבר אחד נשאר, הבגדים.
"אהובי היקר, מתוק שלי, יפה תואר שכמות-" אני נקטעת. הוא מנשק את שפתיי ומהנהן עם הראש.

יש! אני הולכת להתארגן, ותוך שניות אני כבר בחוץ. בדרך להביא בגדים. הופעה, זה אחד הדברים הכי חשובים שיש כשאת הולכת למסיבה.