My Joy | 23

~אני מצמידה את שפתיי לשפתיו של אוסטין ומרגישה את האגרסיביות העדינה שלו פוגעת בי כמו ברק ביום גשום במיוחד, אי שם במרכז השמים. מרוחק, אבל בכל זאת קרוב. אני נשענת אחורנית ונותנת לו להישען קדימה, מקטין את הפערים בינינו עד שאפשר להרגיש בבירור בדמו החם זורם בוורידיו. בחום שלו, בריח המשכר שלו….

אני נופלת קורבן לעילפון חושים. נופלת קורבן לידיים שלו. אני שומעת יבבה. זהו, הלך העילפון חושים. היחיד שאקבל הוא אולי, עילפון נטו. מהריח של החיתולים שלהם. אבל ככה זה, אני מניחה, לגדל ילדים. אני הודפת אותו בצורה הכי עדינה שיש, מכניסה את הרגליים לנעלי הבית הפרוותיות שלי ומתקדמת במהירות לחדר של הקטנים. עד שסוף סוף קיבלו חדר משלהם, כמובן, עם הסוג של מכשיר קשר המוזר שמדווח על הרעשים בחדר שלהם. משמיע אותם. אני נכנסת ומופתעת לגלות כי הרגל של אנג'ל נתקעה בין הקיר למיטה.

אני מסתכלת מהחלון, על החושך שבחוץ. אני חושבת על החניכה שלי, וזורקת הצידה את המחשבה במהירות. קודם ילדים, אחר כך חיים אישיים. אני יודעת שכשאחזור אוסטין כבר ישן עמוק. אני נאנחת. הנה הלכה לנו ההזדמנות היחידה להיות ביחד. אני עוזרת למשוך את הרגל של אנג'ל, שמעירה את אחיה ג'סטין. ג'סטין מתחיל להתלהב ולמחוא כפיים לאור המחזה המפתיע. אני צוחקת. אני משחררת את הרגל שלה. אני מסתכלת על ג'סטין, שבמהירות נשכב ומעמיד פניי ישן. אני צוחקת, ומנשקת את המצח שלו.

אני יוצאת מהחדר, ונכנסת לחדר שלי ושל אוסטין. כמו שכבר ידעתי, הוא באמצע החלום השביעי.
אני נכנסת בשקט בשקט, מורידה את נעלי הבית, ונכנסת לצד שלי במיטה. אני מרגישה את הזרועות השריריות והחמימות שלו עוטפות אותי, ואני מתכנסת בתוך גופו.

אני מנסה לקלוט כמה שיותר מהפנים שלו, כשהוא הופך אותי עם הפנים אליו מתחת לשמיכה. הוא מנשק את שפתי בעדינות ומניח את ראשו על החזה שלי. ילדון טיפשון, אני חושבת וצוחקת. אני מלטפת לו את הראש, הופכת אותנו, ומניחה את הראש על חזיהו. לילה כמו כל הלילות, אין מנוחה. ואין זמן להתייחדות.