my best friend…

"היי" רון ענה אחרי שני צלצולים, "מה קורה?"
לא עניתי. התנשפתי מהבכי.
"תמר…?" הוא נשמע חושש, "תעני".
"הוא…" גמגמתי, "הוא הלך".
"מי?" רון לא הבין.
"אריק. אריק נפרד ממני. ביום האהבה" קולי התקשה.
השיחה התנתקה.

___________________________________________________
שעה מאוחר יותר רון התייצב בפתח ביתי.
"לקחתי את האוטובוס האחרון" הוא אמר, "רצתי כדי להספיק".
הבטתי בו באדישות.
"אוי, תמרי" הוא רכן לעברי ואימץ אותי אל חיקו, "איך הוא יכל לעשות לך דבר כזה?".
הנדתי בראשי. לא רציתי לבכות שוב.
"…ואחרי מה שקנית לו" רון המשיך, "מי יכל לעמוד בפני השרשראות המקסימות האלה?".
"כנראה שזה באמת קצת הומואי ללבוש שרשרת עם לבבות" גיחכתי במרירות, "כמו שחששתי".
"אבל למה הוא נפרד ממך?" הוא התיישב על מיטתי.
התיישבתי לידו ומשכתי בכתפיי, "כנראה התלבטתי יותר מדי בקשר לאתה-יודע-מה".
עיניו של רון נקרעו לרווחה.
"את רצינית?" הוא קרא, "בגלל זה?!".
"אני לא רואה סיבה אחרת".
"ולחשוב שעמדת להסכים… מזל שלא הספקת. הוא לא ראוי להיות הראשון".
"אז מי כן?" צחקתי צחוק חלול, "כולם הולכים".
"לא כולם…" רון הסית את מבטו ממני.
"נו באמת, אתה מכיר אותי איזה מאה שנה, וזה שונה" אחזתי בידו.
"כן, ההבדל ביני לבין החברים הזמניים שלך הוא שאני מתנהג כמו גבר אמיתי, כמו חבר טוב, ובמקום נשיקות אני מקבל את הזכות הגדולה לשמוע כמה טוב לך גם בלי שתשקלי אותי כאופציה" רון אמר ונשם עמוק, "אולי פעם אחת תשקלי אותי, תמר?".
הבטתי בו בעיניי האדומות מבכי.
"רון…" נאנחתי, "מעולם לא ידעתי".
"את יודעת שזה שקר. אני יותר רומנטי כלפייך מכל אחד אחר שאי פעם היה לך".
"למען האמת, אוהד היה הרומנטי ביותר, הוא הביא לי טבעת הבטחה" חשתי צורך לסנגר על האקסים שלי.
"בגיל 14, מחנות אקססוריז בקניון. זה לא רציני" רון סטר את דבריי ביובש, "פשוט תשקלי את זה…".
הסתכלתי על ידידי הותיק כמו בפעם הראשונה. כן, ידעתי שהוא מעוניין בי כבר הרבה זמן, אבל נחלצתי מהמנגינות העדינות שניסה לפרוט על מיתרי ליבי בכל פעם מחדש. לא רציתי לאבד את הידידות איתו, מה גם שמיהרתי מזרועותיו של מניאק אחד לאחר.

אני לא יודעת איך, אבל מצאתי את עצמי בתוך זרועותיו, כששפתינו נושקות זו לזו. אני לא יודעת גם כמה זמן זה נמשך, אבל כשהתנתקנו רון חייך.
"זה 'כן'?" הוא שאל.
"זה נסיון" הרגשתי אומללה לפתע, "אני לא רוצה לאבד את הידידות שלנו…."
"אל תדאגי" רון אמר, "אני לעולם לא אתן לך לאבד אותי".