Mistake

״הודיה?!״ אמרתי והסתכלתי מופתע על איך שהיא השתנתה
״הודיה אילדו?״ קמתי ממקומי מצפה לתשובה חיובית
****
טעות פרק-2

נ׳ק מבט הודיה- כשאיתן חזר על שמי , הבטתי בו לרגע ואז הנהתי , הוא שאל אותי , מה אני עושה פה , והסברתי לו שאני אחרי תואר ראשון של פסיכולוגיה , וזה המשרד של דודה שלי ובאתי סוג של להחליף אותה , בגלל שאני טובה בלייעץ ולהדריך.
״אתה רוצה לשתות משהו?״ הפנתי את מבטי אליו , בזמן שאני מחפשת שתייה במיני-מקרר.
״אני אשתה מים״ הוא השיב, למרות שגבי הייתה מופנת אליו , הרגשתי שהוא בוחן אותי והובכתי לרגע ,
״מה את לא זוכרת אותי? , הייתי שכן שלך..״ שאל אותי בזמן שלגם מכוס המים והמשיך להסתכל עליי במבט הבוחן שלו,
ותאמת , בחיים לא שכחתי אותו , הוא אהבה הראשונה שלי , האהבה שבחיים לא התמששה , שמרתי את זה כול השנים,
פחדתי להיפגע מימנו ושהוא יגיד לי שאני לא הטעם שלו.
״הודיה? את כאן?״ הוא ניפנף בידו מול עייני
״מה, אה כן אני איתך״ התעוררתי מהמחשבות שלי
״השתנת מאוד , ולטובה״ כול כך כיף לי לשמוע אותו אומר את זה , תמיד רציתי שהוא יחמיא לי או יגיד מילה טובה
״כן גם אתה,זה נראה שאתה מבלה את כול חייך במכון כושר״ טפחתי בקלות על זרועותיו המוצקות , והתיישבתי מולו
״אז בעצם, באת לפה כדי לפרוק משהו? או לקבל ייעוץ?״ החלפתי את מבטי לרציני , רציתי שירגיש בנוח,
הוא גיחח והשיב ״ציפית למישהי זקנה,מקווה שזה לא יהיה מביך״ ושיחק עם טבעתו שעל הזרת , ״אני יכול לעשן פה?״ שאל והרים את מבטו אליי
״אני לא מתה על הריח״ השבתי ״אבל אם זה יגרום לך להרגיש בנוח אז בכיף״ קמתי ופתחתי חלון.
*****
נ׳ק מבט איתן-
אחרי שסיימתי את השיחה עם הודיה הדלקתי תפלא וראיתי הודעה מ׳תומר׳ ,
הוא כתב לי ׳יצאתי ללאונרדו,קצת לשתות׳
התכוונתי לצאת לשם גם , אז אני יצטרף אליו.
נכנסתי למקלחת , רציתי לעשות אותה זריזה ושיצאתי לבשתי חולצת וי טריקו אדומה , גי׳נס כהה שקיפלתי למטה וואנס אדומות , השיער שלי גם ככה מסתדר בעצמו אחרי שאני מנגב אותו והתבשמתי.
לאונרדו זה בר , והוא מול הדירה שלי ושל תומר , אז לא הייתי צריך תאוטו.
*******
התיישבתי ליד תומר , אבל הוא לא שם לב , כול תשומת הלב שלו הייתה על חבורת הבנות שישבו בצד.
״תומר?״ הזזתי אותו קלות עם מרפקי
״אה אחי, באת״ הוא השיב, והפסיק להסתכל על הבנות והסתובב אליי
״איך היה אצל הפסיכולוגית?״ הוא שאל והסתכלתי עליו כלא מבין איך הוא יודע
״מה המאמן סיפר לך? ביקשתי מימנו דיסקרטיות, גם את זה הוא לא יכול לתת״ אמרתי את זה בזמן שאני שוקע עם עייני בכוסית הוויסקי שלי
״מתי תפסיק לקרוא לו המאמן?!״ הוא אמר
״ומה עכשיו אתה לא מספר לי דברים?!
אנחנו חברים אנחנו שותפים , אל תסתיר סודות״ תומר אמר את זה, וכמה שהוא נשמע רגוע , יכולתי לראות על פניו תכעס
״לא קשור אלייך תומר, אני פשוט מקווה שהוא לא סיפר לעוד אנשים״ וחזרתי לשקוע בכוסית
״אז איך היה?״ שוב תומר חזר על השאלה
״פגשתי את הודיה, כיאלו היא הפסיכולוגית שלי״ ותומר הסתכל עליי כלא מבין
״מי זאת הודיה?״ הוא הסתקרן
״אה נכון אתה לא מכיר אותה , היא בת דודה של חבר ישן שלי , וגם הייתה שכנה שלי״ בזמן שאני משחק עם הכוסית , הוא ממשיך להסתכל עליי עדיין כלא מבין
״ומה איתה?״ הוא המשיך לשאול כדי להפסיק את השתיקה , ואני פלטתי אנחת בילבול ״אני לא יודע, היא מאוד מעניינת אותי״ הבטתי בו במבט רציני
״והיא הבעיה שלך? תשכיב אותה , כמו שאתה משכיב כול אחת״ הוא התכוון לזה אך עדיין נשמע מתלוצץ
״לא אחי , אני לא יעשה את זה , למרות שאני מת להעביר איתה לילה ״ שיחקתי בעורפי
״אני נפגש איתה שוב , אולי אני יצליח לקחת את המספר שלה״ חייכתי חיוך טיפשי לעצמי
״טוב בוא נחתוך לבית״ תומר קם ושילם על שנינו, ״לא אחי אני יושן היום אצל שנאל״
קמתי וטפחתי על כתפיו.