Mistake

״רגע, אני רוצה להבין משהו , התנשקתם?״
בחיים לא הייתי בסיטואציה כזאת.
***
טעות פרק-14

נ׳ק מבט הודיה-

לא ידעתי מה להגיב , הייתי צריכה לשקול את המילים שאני רוצה להגיד לפני שאני אומרת אותם, כי מילה אחת לא במקום והמצב הזה עוד יוציא אותי זנותית.
״איתן״ אמרתי כמעט לוחשת, דוחפת את עצמי אליו ומנסה לקחת אותו משם.
״מה את עושה? אני רוצה להבין למה הייתם לבד בחדר״ הוא התעקש לשאול כשהוא מזיז אותי מימנו ומתקדם לתומר.
״תומר , אני נשבע לך שאם תגיד לי עכשיו שנגעת בה , אתה מחוק אצלי״ הוא הניף לכיוונו אצבע מאשימה וחיכה לתשובה.
״איתן! בוא ..אני רוצה להסביר לך לבד״ משכתי אותו מהגב , כשהיידים שלי נוגעות לא נוגעות בחולצה שלו.
אבל אחרי כמה צעדים הוא התנגד שוב ואמר לי לחכות לו למטה, קצת חששתי.
לא יוכלתי לא להסתקרן , מעניין מה הוא אומר לו ..אולי איתן כבר מכיר את השטיות של תומר שזה כבר לא חדש לו? או שאולי תומר מוכר לו סיפורים ? אוף למה אני מחכה פה כמו טיפשה במקום להתערב.
רק עכשיו הבנתי כמה קשה יהיה לי להיפרד מאיתן, אני לא רוצה אותו רחוק מימני.
״בואי״ איתן אמר כשהוא פותח את הדלת בעצבים ומתקדם לאוטו.
״על מה דיברתם?״ שאלתי , מקווה שהוא יבין ,״הוא אמר לי אחד באפריל, ושאת לא קשורה למתיחה שלו״ מעניין למה תומר לא שיקר ותאמת שאנחנו בכלל לא בחודש אפריל.
״אל תעשי לי הפתעות כאלה הודיה״ נדמה לי שעדיין היה קשה לו לעכל את האירוע
״את יודעת שקשה גם לגרום לי להאמין ולבטוח שוב באנשים, במיוחד עם תשכבי עם הפרטנר שלי״ הוא העיף מבט אליי וחזר להתסכל על הכביש .
״מה אתה חושב שאני?״
״רק רוצה שתכבדי את עצמך״ הוא השיב.
גיחוך מזלזל נשמע מימני ״אתה רוצה להגיד לי שאני לא מכבדת את עצמי? איתן כדי לך לא להיכנס איתי לריבים מיותרים״ רציתי להרגיש גם מאיימת , כמו שהוא מנסה להיות.
״אני בסך הכול דואג לך, זה אסור?..אני לא רוצה שגבר אחר יהיה איתך לבד.
הזהרתי את תומר אפילו מזה״ הוא הניח את ידו הגברית על הברכיים שלי , וסימן לי לצאת מהאוטו.
״זאת לא דרך לדאוג״ לחשתי לעצמי, למרות שהוא עדיין שמע.
***
הוא הביא אותי לפארק ענק וירוק , מלא מזרקות ואגמים ..הוא תמיד יודע לקלוע בול , אני יכולה להירגע פה בשניות.
״יואו איזה יפה פה״ התרגשתי כמו ילדה קטנה ״לא סתם בחרתי במקום הזה, אני רוצה שנדבר״ לא כזה הקשבתי לו , הייתי עסוקה בלהכיר את הברבורים היפים שהתקרבו אליי , והוא ניסה להסתיר את החיוך המאוהב שלו.
״מקום מאוד טוב , לדבר בו״ כמה שהיה פה מלא אנשים, כך השקט גבר..קצת מוזר לא?
כשהתיישבנו על הספסל, נתנו לרוח הקרה והחמה, קצת לא ברור..ללטף לנו את הפנים.
״את יודעת הודי? תמיד ניסתי לרצות את אבא שלי , כמו כול ילד של אבא.
הוא רצה שאני יהיה כדורגלן מצליח, ואפילו את השיעורים של עכשיו אני מתחיל קצת להזניח.
לפעמיים אני חושב על החיזוקים שאמא שלי הייתה אומרת לי , מה זה לפעמיים? כול יום כמעט..המשפט שאני בחיים לא ישכח , זה שכמו שאוהבים את האור בגלל שהוא מראה את הדרך כך גם צריך לאוהב את החושך בגלל הכוכבים.״ הוא הסתכל לי בעיינים , העיינים החומות והמהפנטות.
״אני בטוחה , שאמא שלך הייתה רוצה שתהיה מי שאתה, ושלא תנסה לרצות אחרים.״ אולי המשפט ומה שאמרתי לא קשורים אחד לשני , אבל גם המשפט לנושא שהוא פתח גם כן לא קשורים, צחקתי עם עצמי.
״כשאני רוצה תחיוך שלך או לפחות שומע את הצחוק שלך , אני מבין שהמושג ׳שמחה׳ באמת קיים.
כול חיי סבלתי , בלנסות להשתפר, להדחיק רגשות , לשאוף יותר בזמן שאני רומס אחרים..ועוד מלא דברים שהזיקו לי בסופו של דבר .
וכשאני מסתכל עלייך , אני רואה אישה חופשייה בכול הבחינות, אני באמת מעריך אותך״. הוא החזיק לי בעדינות את היידים ומשך אותם לפה שלו , כדי לתת להן נשיקה רכה מהלב.
״אני גם מעריכה אותך, עברת הרבה קשיים, ולעומת זאת התגברת עליהם..זה לא מובן מאליו.״ התקרבתי אליו והרשתי לעצמי להישען על כתפיו החסונות.
הרגשתי רטט, יש לו שיחת פלא..כשהוא הוציא את הנייד מהכיס יוכלתי לראות את המספר שהתקשר , שנאל.
הוא תקע את מבטו בדשא ממול , ואז אחרי דקות ספורות השיחה התנתקה.
״ההורים של שנאל אמרו שהיא רוצה לדבר איתי״ הוא אמר בלי חשש שאני יתעצבן.
״אז אתה הולך אלייה?״ לא רציתי שילך
״באמת נראה לך? , אני ילך מתי שאת תלכי״ הוא חייך אליי והניח לי את ראשי שוב על כתפיו.
״לא במילא אני צריכה ללכת ללכת לנועה״ הרמתי את ראשי מימנו, מסתכלת עליו ברצינות.
״את רוצה שאני ילך?״
״הבטחתי לחברה שלי״ נשקתי לו בעדינות על הלחיים וקמתי לכיוון האוטו שלו.