Mistake

״הודי״ הוא צעק בקולי קולות , גם כשאני כבר בתוך האוטו ונוסעת יכולתי לשמוע אותו צועק שוב ושוב את שמי בכאב , אני מאחלת לו שיישבר כמו שעכשיו אני שבורה.

טעות פרק 12-

נ׳ק מבט איתן-
לא יכולתי לזוז עד שכבר המכונית של הודיה נעלמה ונהפכה להיות נקודה קטנה בתוך כול התסבוכת הזו, שוב פישלתי.
״תומר אני זז״ לקחתי את המפתחות של האוטו וסימנתי לו שילך לחדר , לדבר עם שנאל..״אתה מתכוון ללכת אחרי הודיה?״
הוא השיב קצת בקול מופתע, ״כן,ברור ואני צריך שתסלק את הטינופת הזו מהבית שלי״
אמרתי חד וחלק, כבר אין לי עצבים להתעסק איתה ,״אתה מתכוון לפח אשפה?הוא מלא כבר שלושה ימים״ הוא צחק, אבל אני לא הייתי במצב שלצחוק, חיים תותים יש לו.
״גם לטינופת הזאת״ ״וגם לשנייה, יאללה ביי.״ הוספתי.
***
נ׳ק מבט תומר-

נכנסתי לחדר של איתן ושנאל עדיין נשכבה על המיטה , כיאלו היא מחכה לאיתן שיחזור והם ימשיכו מאיפה שהכול נפסק.
״מה את עושה בדיוק? את צריכה לעוף מפה.״ סימנתי לה על כיוון היציאה אבל היא בשלה , לא מתייחסת ושרה לעצמה בלחש.
״נראה לי שאת לא מבינה״ התקדמתי במהירות והחזקתי בחוזקה בזרועות שלה כדי להקים אותה מהמיטה.
״תעזוב אותי״ היא התנגדה ״איתן לא יסלק אותי מפה, הוא הסכים שאני אשאר״ הסתכלתי עלייה ולא האמנתי שהיא נדפקה עד כדי כך , באמת נראה לה שאחרי כול המחזה הנהדר, והוא באמת היה נהדר..אז איתן יקבל אותה.
״שנאל, אני רוצה להגיד לך שאני מתאכזב מימך״ אם אני כבר פה אז למה לא להציק לה? ״מזאת אומרת , אני יודעת מה אני עושה״ היא השיבה בנחישות ״כן אבל את לא נלחמת כמו פעם, היית צריכה כבר להיות בדרך לעצור את הסולחה שהולכת לקרות בין הודיה לנער שעשועים שלך, סליחה אהוב ליבך״ כן בהחלט הצלחתי להציק לה.
״כן? ומה אני יעשה אז?חכמולוג, העיקר לזרוק מילים לאוויר..אתה רואה אני חושבת לא כמוך!״ הפעם היא הצליחה להציק לי.
״אז תפליצי לו שאת בהיריון או משהו״
אתם צריכים להבין , שברגע שאמרתי את זה העיינים שלה חייכו, כול אחד יכל לראות את זה , ״תודה לך תומר, אני חייבת לך״
היא אמרה בזריזות ומיהרה לצאת מהבית.
חוששני שנתתי לה רעיון.
***
נ׳ק מבט איתן-

עמדתי מול השער, השער לפתח של הבית של ההורים שלה.
אני כבר הייתי פה, היה פעם שהאוטו של הודיה היא במוסך והיא הייתה צריכה שאני יקפיץ אותה , אז אני כן הייתי פה אבל משום מה המקום נראה שונה , הגינה יותר רחבה ומטופחת, יש מלא צמחים , הכול מסודר , ונדמה לי שהם צבעו את השער והדלת.
אפשר לחשוב לפני כמה זמן ביקרתי פה , שהכול שונה לי.
באתי להיכנס אבל , ״מה את עושה פה״ הודיה הגיעה אחרי, היא תפסה אותי מתבונן
״חיפשתי אותך, מה עוד נדמה לך?״ התקדמתי אלייה אבל היא התרחקה,
היא הסתכלה עליי במבט פגוע אך בו זמנית הייתי בטוח שהיא מסוגלת להרוג אותי.
״לך תחפש לך חיים״ היא אמרה ונכנסה לבית ולא וויתרה על לנעול ולהשאיר אותי בחוץ, לפני שהיא נכנסה הספקתי להגיד לה ״אני לא יכול , החיים שלי איתך״ כן אני יודע קצת קיטשי.
צלצלתי וצילצלתי, בקיצור נכנסתי באמא של האינטרקום.
אמא שלה יצאה ,יחסית צעירה,תמיד כשאני רואה אותה, נדמה לי שסוג של רוגע ושלווה עוטפים אותה , היא חייכה אלי והתקדמה לכיווני , כמובן לפתוח לי, ויכולתי לשמוע את הודיה צועקת לה לא לפתוח.
״איתן, הרבה זמן לא התראינו, מה איתך?״
אה.. אז באמת הרבה זמן לא הייתי פה, טעות שלי , ״הכול טוב, אני צריך לדבר עם הודיה דחוף״ השבתי לה , אבל היא אפילו לא התקדמה לפתוח לי, ההפך הוא הנכון.
״איתן יקירי, אין לי מושג למה היא לא רוצה שתיכנס, רבתם? אתה יודע שכול דבר קטן מכעיס את הבת שלי״ היא הסתובבה וראתה את הודיה מביטה מהחלון, ״אבל היא אוהבת אותך, זה מאוד ברור״ היא הוסיפה.
״היה לנו משבר, אבל אני חייב שתשתפי איתי פעולה ותתני לי להיכנס לבית״ הפצרתי בה, היא הסכימה היא מאוד אוהבת לראות אותנו ביחד, היא הובילה אותי לסלון ואמרה לי שכדי לחכות ולשתות קצת, כדי שהכעס של הודיה קצת ירגע.
***
השעה הייתה מאוד מאוחרת, ואמא של הודיה, לירז , עיכבה אותי שכבר חששתי שהודיה נרדמה.
אז נפרדתי, כמובן שלכמה זמן מלירז, ועליתי לקומה השלישית , כן בית מהביוקר.
המסדורון היה יחסית ארוך וראיתי רק חדר אחד פתוח ומואר , אז התקדמתי אליו וראיתי את הודיה יושבת על המיטה, מנהלת שיחת טלפון כנראה מאוד חשובה , לפי המבט הרציני והחושב שעל פניה.
״הודי״ לחשתי ״אני מפריע?״ התקדמתי כדי להיכנס אבל היא הביטה בי במבט מריר ורך קמה לסגור את הדלת אבל עצרתי את הסגירה עם הרגל .
״אני תכף יחזור אלייך, אל תשכח לנשום עמוק ולחשוב רק דברים טובים, תנוח״ היא סיימה לדבר בפלא וישר שאלה מה אני רוצה מימנה בכעס..״בואי תשבי, אני רוצה לדבר איתך״ דחפתי אותה קלות לכיוון המיטה.
״אין על מה לדבר״ היא התיישבה והידקה יותר צמוד את הצעיף שהיה מונח לה על הצוואר.
״שנאל חולה, הודיה״ התקרבתי אלייה כשאני יושב על הברכיים ומחזיק לה את היידים, ״מה הקשר איתן? כול מי שחולה צריך לעבור אצלך רפואה מינית, לא כי אם הייתה מודיע לי לפני , הייתי אולי מבינה״
היא קמה והמשיכה לדבר, ולא נתנה לי להוציא מילה מהפה.
״ואתה יודע מה, אולי באמת הייתי סולחת לך , סבבה סטוץ עם כמה שזה כואב ,
עם הייתה עושה את זה עם מישהי לא מוכרת זה היה פחות גורם נזק, אבל
עם שנאל? אתה לא מתבייש, אתה מנהל לי רומן מאחורי הגב?״ היא השתיקה אותי, לא נותר לי מה להגיד.
״בואי אני רוצה להראות לך משהו״ תפסתי לה את היד ורצנו ריצה קלה עד לגינה,כשאני מוליך אותה והיא מנסה להבין מה אני רוצה.
״הינה, בואי תעמדי מולי״ חייכתי אלייה כשאני מצמיד אותה אליי, בקור הזה בשעות הקטנות של הלילה.
״מה את מתכוון לעשות איתן״ היא הפסיקה אותי מהמבט המוזר ואהוב שדפקתי לה.
״אני רוצה להוכיח לך שאני אוהב אותך״
הוצאתי את הפלא שלי מהכיס האחורי והקלטתי במטרה לשלוח לשנאל, והתחלתי לצעוק הכי חזק שאפשר ״הודיה אילדו אני מאוהב בך קשות״ צעקתי חזק והרגשתי את כול האהבה שלי לילדה הזאת, ״אני מצטער, את שומעת? אני מצטער, תסלחי לי, תקבלי אותי בחזרה!״ היא מנסה להשתיק אותי אבל לא מצליח לה , לא מעניין אותי עם השכנים יצאו או שהמשטרה תבוא , כבר לא אכפת לי ! בלי האהבה שלה אני בנאדם מת.
״את סולחת לי, הודיה אילדו!״ צעקתי עד שנהפכתי לצרוד ״את אוהבת אותי?״.
״די איתן״ היא לחשה ״אתה תעיר את כולם״
היא תפסה לי תפה במטרה שאני יפסיק.
״לא שמעתי את אוהבת אותי?״ צעקתי וכול מילה אני מדגיש , ״אני אוהבת אותך, תסתום בבקשה״ היא נלחצה , היא כל שנייה הסתכלה לצדדים וכבר תפסה כמה שכנים או עוברי אורח מודאגים.
״ואת סולחת?״ המשכתי לצעוק בחוזקה,
״כן אני סולחת לך איתן, אני סולחת״ היא אמרה את זה בקול מתחנן , לא יודע אם היא באמת סולחת, אבל העיקר שהיא אמרה את זה.
״אני מאוהב בך ילדה, אני לא רואה את עצמי חי בלעדייך״ הפעם דיברתי בלחש בקול הצרוד שלי והיא חייכה , הייתי ככה קורה להדביק לה נשיקה, אבל..
״איתן״ שנאל צעקה, לא הבנתי מאיפה היא הופיעה, לפני שכבר הספקתי להבין היא התעלפה.