Mistake

היא לא הפסיקה להזיל דמעות, וכמה שהיא ניגבה זה לא עזר ירדו עוד ועוד.
״איתן, שנאל צריכה לספר לך משהו.״

טעות פרק 11-

״מה את צריכה לספר״ הנחתי את המפתחות של האוטו והתקדמתי לכיוון שלה
״אולי תיקח אותה ותדבר איתה בחדר״ תומר המליץ לי בגלל ששנאל לא יכלה להשחיל מילה מהפה מרוב הדמעות.
**
״בואי,שבי״ לקחתי את הכיסא שמיועד למחשב והושבתי אותה בו , ממש לא התכוונתי לתת לה תירוץ לשבת לי על המיטה, ״תנגבי את הדמעות התנין שלך ותתחילי להתחנף ..ברגיל שלך״ ישבתי מולה והסתכלתי עלייה במבט רציני ודורש תשובות.
היא קמה ופנתה ללכת, ״לאן את בדיוק בורחת״ תפסתי ביד שלה ושאלתי כלא מבין, ״אני מבינה שלא אכפת לך מה עובר עליי , אז אני לא יטריח אותך להקשיב״ היא שיחררה את ידה בחוזקה אבל חסמתי אותה והושבתי אותה שוב.
״אוקיי, מה עובר עלייך בדיוק״ חזרתי שוב לשבת מולה ״ הודיעו לי שאני חולה במחלה״ היא השיבה וירדו לה עוד דמעות,
״על איזה מחלה את מדברת״ התקרבתי יותר וניגבתי לה את הדמעות עם היידים.
״תנחש״ היא השיבה ומשכה באף.
״מתי אמרו לך, מה מו מי , דברי״ קמתי והתחלתי טיפה להילחץ ולרחם עלייה.
״לא מתחשק לי להזכיר ולדבר על זה כרגע,
רק חיפשתי מקום מפלט אוהב שינחם אותי״ היא קמה גם ושכבה לי על המיטה.
״אבל מחר את מספרת לי הכול״ עליתי על המיטה ונשכבתי לצידה , למרות מה שאני מנסה לעשות , בסוף היא כן מצאה תירוץ להיכנס לי למיטה.
״את צריכה משהו, כי אני מתכוון ללכת״ התיישבתי על המיטה כשהגב שלי מופנה לשנאל והורדתי חולצה בכוונה ללכת להתקלח.
״מה, אתה לא יושן איתי״ היא שאלה , היא נראתה המומה , אני לא מבין למה היא כ״כ מופתעת.
סובבתי את הראש והשבתי לה בגיחוך
״את כבר לא הסמרטוט שלי יותר״ והחזרתי את הראש בחזרה וקמתי כדי להוריד את המכנסיים, ״ חוץ מזה את חולה לא?, נראה לי שאת לא צריכה עכשיו לבזבז כוחות״
הסתובבתי אלייה והבטתי עלייה ועל איך שהיא משחקת בעדינות בשיער שלה.
״אני רק רוצה חיבוק״ היא אמרה בקול של תינוק שאי אפשר להתנגד אליו.
״אני יביא לך דובי ,אל דאגה״ השבתי לה תוך כדי שאני מחפש בגדים בארון המבולגן שלי , ״אני רוצה חיבוק מימך״ היא שוב דיברה עם הקול הזה וסימנה לי שאני ישן לידה , ״ אני לא נוגע בך , אני יוצא עם הודיה, ואני לא רוצה שתהרסי הכול עכשיו״
מצאתי בוקסר וגופיה לבנה , זה מה שאני צריך ללילה לא יותר.
״הודיה?״ היא גיחכה , גיחוך מזלזל , ״אני בטוחה שאתה עד עכשיו לא מסופק מימנה, יש לה גוף אבל היא לא יודעת להשתמש בו, איזה מצחיק יהיה לדעת אם כבר עשה אותה איזה ערבי אחד ״ היא הורידה את המכנס ונשארה עם חולצת טריקו וחזרה לשכב ״אתה גורם לי לשכוח דברים ולהתנתק מהעולם יותר טוב מסיגריות , וודקה או נרגילה , ובגלל זה אני צריכה אותך, אתה לא מבין את זה ״ היא אמרה והורידה גם את החולצה ונשארה עכשיו עם חזייה ותחתונים.
״אה הבנתי״ חייכתי אלייה ועליתי למיטה כדי להתקרב אלייה , אך העמדתי פנים שאני באמת רוצה אותה עכשיו והחלפתי את החיוך הממזרי לכעס ותפסתי את הלחיים שלה בחוזקה ״ אם אני ישמע אותך מדברת עלייה שוב ,את לא תצאי מפה חיה,הבנת ?״ איימתי עלייה ועכשיו היא הבינה שאני לא צוחק איתה יותר וקמתי למקלחת.
לא ידעתי שהזמנתי את שנאל למקלחת , היא ניצלה את זה שהפנים שלי היו מכוסות שמפו והיא התפשטה ועמדה מאחורי הגב שלי והתחילה לנשק וללטף לי את הגב ,
נבהלתי אבל ידעתי שזאת היא , הסתובבתי אלייה , גם אין כזה מקום במקלחת העומדת שלי וכשהסתכלתי עלייה היא כבר הספיקה להיות מכוסה במים , היא ניסתה לנשק אותי אבל לא זרמתי איתה.
״שנאל , תצאי אני לא רוצה להכאיב לך״ סגרתי את הזרם של המים ותפסתי לה בשני היידים , כולי מכוסה עדיין בסבון לא הספקתי לשטוף הכול.
״מה מציק לך שגם אני צריכה להתקלח״ היא פתחה את הזרם של המים ,
״תומר יכול לתפוס אותנו ביחד״ ניסתי להרחיק את היידים שלה מימני אך ללא הצלחה , ״ בכיף , נצרף אותו.״
**
נ׳ק מבט הודיה-
חניתי את האוטו שלי מול הבית של איתן ,
אני רוצה לדבר איתו , אני חייבת לו הסברים אני לא רוצה יותר שהוא יחיה באשליה שיצא מאיתנו משהו , הוא צריך לדעת שאני מתכוונת לעזוב .
דפקתי וראיתי את תומר , הוא בהתחלה נראה מבוהל כיאלו הוא מסתיר מימני משהו וזה הולך להתגלות עכשיו, אבל אז הוא התחיל לחייך חיוך של ניצחון הייתי אומרת.
״איתן פה״ נכנסתי ושאלתי את תומר
״כן הוא פה,אבל הוא עושה משהו , כיאלו..בקיצור רוצה לשתות משהו?״
לפי כול מה שלמדתי בפסיכולוגיה , ולמדתי המון על תגובות ומצבים ונדמה לי שתומר לא באמת רוצה לעכב אותי, ההפך.
״תומר, מה יש?״ שאלתי אותו בהסתקרנות
״מה יש? מה כבר יכול להיות , רוצה לשתות״ הפעם הוא באמת ניסה להתחמק ,
פעם אחת הוא זורק רמזים ופעם אחת מכחיש.
״לא אני לא רוצה מימך שום דבר, הלכתי למצוא אותו״ נכנסתי לחדר של איתן , והחלונות היו סגורות והחדר חשוך , רק המים שזורמים נשמעו.
הדלקתי את האור, הורדתי את הגקט שלי והנחתי אותו יחד עם התיק על המיטה שלו ,
התקדמתי לכיוון החלון כדי להסיט את הווילון, והנעל שלי נכנסה בתוך חזייה שהייתה זרוקה על הריצפה עם עוד בגדים.
רק רציתי לקרוא לאיתן ולנסות להבין מה קורה פה ושיגיד לי שהחזייה ממזמן או שהיא שייכת לאמא שלו או לסטוץ של תומר שאפילו יגיד לי שזה שייך לי לא אכפת לי , העיקר שלא יגיד לי שזה קשור לשנאל.
אבל התשובה הייתה ברורה , הם יצאו מהמקלחת , היא לפניו והוא מאחוריה , היא ערומה והוא מכוסה .
״איתן?״ נשארתי קפואה והקול שלי נשמע חנוק , ״ הודיה , תקשיבי״ הוא התקרב אליי במהירות ודחף את שנאל ״זה כלום , מה שקרה פה , היא התפשטה ונדחפה , זה קרה הרגע , אני מבטיח לך עכשיו הוצאתי אותה״ הוא תפס בכתפיים שלי והוא היה נשמע מאוד אמין.
״אתה לא מתבייש?״ אמרתי וירדה לי דמעה ואחריה עוד ״רגע אחד לנסות לנשק אותי , וכשלא הולך לך אתה בשנייה מחפש ניחומים בתחתונים שלה?!״ סטרתי לו , והסטירה הזאת הייתה כול הסערה שהתחוללה בי , ומהצד שנאל מתלבשת ונהנת מההצגה.
״זה נגמר בנינו, ושלא תעז לדבר איתי״ לקחתי את הגקט ואת התיק ויצאתי מהחדר ואיתן בעקבותי עדיין עם המגבת
״ רגע , הודי למה את לא מאמינה לי״ הלכתי והעדפתי להתעלם , ידעתי שאי אפשר להיכנס לסיטואציה כזאת סתם ככה , שבדוק קרה שם משהו אבל הוא התעקש והלך אחריי עד למכונית.
״הודי אני אוהב אותך , רק אותך״ הוא תפס אותי והצמיד אותי למכונית כשהוא מנסה להסדיר את הנשימה שלו ״ די לעשות שטיות , את לא מבינה שלא קרה כלום, תאמיני לי״ הוא ליטף את הפנים שלי והתרחק קצת ״אתה מגעיל אותי,אני לא רוצה לראות את הפנים שלך יותר״ הפנים שלי הראו לו את השינאה שעכשיו אני רוכשת לו , או שאני עדיין מנסה לרכוש כי אני לא מצליחה לכעוס עליו.
״הודי״ הוא צעק בקולי קולות , גם כשאני כבר בתוך האוטו ונוסעת יכולתי לשמוע אותו צועק שוב ושוב את שמי בכאב , אני מאחלת לו שיישבר כמו שעכשיו אני שבורה.