Mistake

טעות פרק 8

נ׳ק מבט – איתן
ראיתי את הודיה לבושה בשמלה לבנה ארוכה ונושאת איתה תינוק בן יומו. .
היא ישבה על נדנדה באמצע מדבר לוהט
שמסתובבים בו נחשים כחולים.
כבר הבנתי שאני נמצא בתוך חלום הזוי,
אחד מהנחשים הפך לדמות מוכרת שהתקרבה להודיה מאחור וחנקה אותה.
קמתי מהחלום, קמתי טיפה מבולבל אבל לא בגלל החלום , בגלל ששמעתי את הודיה צועקת את שמי. כבר שחכתי לרגע שאני נמצא בבית שלה , יושן בספה.
״מה קרה?״ שאלתי לחוץ מהצעקה, עמדתי בפתח הדלת וראיתי את הודיה,
התקרבתי יותר כשראיתי שהיא פלטה אנחת רווחה וחזרה לשכב כשהיא מביטה לתקרה כנראה כדי להירגע.
״מה קרה״ חזרתי שוב על השאלה , כשאני
יושב לידה ״חלמתי חלום״ היא השיבה וקמה לכיוון המקלחת.
ניסתי להבין, יכול להיות שהחלום היה עליי?
בגלל זה היא נכנסה לפאניקה כשקראה בשמי ולא עניתי, וכשבאתי אלייה ..
היא הפסיקה לדאוג, כיאלו שמחה שלא קרה
לי כלום, אני מקווה שמחר אני יקבל הסבר לסיוט הזה.
***
אני כבר יותר מחצי שעה מול המקרר וכבר
הלכתי לאיבוד, אין לי מושג מה להכין לה
שחכתי שהיא טבעונית. . זה הולך להיות
מבאס כשהיא תקום.
״בוקר טוב״ אמרתי להודיה כשהנחתי את העיתון והבחנתי בה מתקדמת למטבח.
״בוקר״ היא השיבה כשהיא מוציאה חלב סויה מהמקרר, ״לא חשבתי שתישאר
עד עכשיו״ היא הוסיפה כשהיא מחפשת
משהו במדפים.
קמתי לשבת בכיסא ליד השולחן שמחובר למטבח , ״אתה רוצה נס?״ הודיה שאלה אותי והיא הפעילה את הקומקום,
״איכס, מה עם סויה?״ הסתכלתי עלייה ועשיתי פרצוף נגעל, ״אלא מה?״ היא הסתכלה קצת מעוצבנת וכאילו חיכתה שאני יגיד אופציה טבעונית אחרת.
״טעמת את זה בכלל?״ היא שאלה וסיימה להכין , הנדתי את ראשי לשלילה,
״יופי, אז תטעם כי כבר הכנתי לך״ החזקתי את הספל, מחממם את אצבעותיי..הימים קפואים מיום ליום.
״הודיה בקשר לאתמול..הלחצת אותי, מה חלמת?״ העזתי לשאול אותה , לפי העיינים שלה ראיתי שהיא שקועה במחשבות,
היא יישבה מולי והביטה בי.
״חלמתי שרצחת את אבא שלי״ היא אמרה וגיחכה ״אבל זה רק חלום״ היא חזרה לשקוע במחשבות שלה.
הייתי מופתע גם מהחלום וגם מהנס קפה ,
שאין הבדל בינו לחלב הרגיל, האמת יש הבדל זה יותר טעים, לא ציפית לטעם כזה.
״איך הרגתי אותו?״ שאלה טיפשית אני יודע, אבל הרגשתי דחף לשאול את זה,
היא הסתכלה עליי מוזר , היא לא ציפתה לשאלה כזאת.
״חנקת אותו..אבל בוא נשכח מזה״ היא קמה שוב למקרר..חנקתי אותו? נזכרתי בחלום שחלמתי על הודיה, גם אותה חנקו
ועכשיו כשאני חושב על זה , הדמות מהחלום קצת מזכירה את שנאל.
***
חפרתי להודיה , שאלתי אותה הרבה על המשפחה שלה ..אני זוכר אותה כשהייתה קטנה , היינו באותו בית ספר היא בכלל לא הייתה דתייה , עכשיו היא נהפכה לאישה, גם שהיא לובשת שרוולים ארוכים וחצאיות היא עדיין מושכת , משהו בקול שלה ובהתנהגות מאוד סקסי בעייני.
מכול המחשבות שלי לא שמתי לב שהיא סיימה להכין את האוכל , היו חביתיות, לחם מטוגן..סלטים בכמה טעמים, ידעתי שהיא הכינה את זה במתכון טבעוני והייתי כול כך רעב אז זה לא עצר אותי.
״אשת חייל מי ימצא״ צעקתי בהתרגשות מהרעב ״שתמצא, תודיע לי כי גם אני מחפשת״ היא צחקה צחוק חמוד שגרם לי להפסיק לאכול כמו חזיר ולהסתכל עלייה,
הסתכלתי עלייה מהופנט מהעיינים שלה ושוב חייכתי חיוך מאוהב לעצמי, זה נס שאני מתאפק ושעד עכשיו לא שכבנו.
״מה״ הודיה שאלה וקטעה אותי מהרגע ׳המאוהב שלי׳, ״אתה חייב להפסיק להסתכל עליי ככה״ היא זרקה עליי מטלית,
״תקשיבי, חשבתי על זה..ובא לך לבוא איתי לאימון שלי היום?״ רציתי שהיא תשכח מאתמול וקצת תצחק , אולי יהיה לה משעמם,אבל חייב להוציא אותה קצת מהבית.
״אין בעיות, אבל שתהיה בעניין אני לי שמץ בכדורגל״ היא השיבה ואני חזרתי לטחון.
***
מאתמול אני מנסה להשיג את תומר בפלא. אני והודיה נסענו באוטו שלי לאימון ובדרך עצרנו בבית שלי כדי שאני יחליף בגדים.
נכנסתי לבית והתחלתי לצעוק את השם שלו אולי רק העכבישים והתקרות שמעו אותי , הדברים של תומר לא נמצאו בבית , הוא לקח הכול.
~~כעבור חודשיים~~
נ׳ק מבט הודיה-
נכנסתי לקליניקה שלי , זה כמו בית שני..
בחוץ מאוד גשום ובאתי מוקדם מהרגיל אז הכנתי לי כוס תה חמים , לקחתי שמיכה חמה שתמיד נמצאת פה לימים הגשומים שאני נמצאת עד מאוחר והתיישבתי על הכורסא החומה שקרובה לחלון.
בזמן שאני מכוסה בשמיכה ומחזיקה את התה שמעביר בי חמימות , התחלתי לחשוב על איתן , על עצמי, על ההורים שלי.. ובמיוחד על נועה החברה הכי טובה שלי , הגיע הזמן להשלים איתה פערים.
התגעגתי מאוד לברזיל, גם שקנינו בית בארץ ההורים שלי דאגו שנבקר שם לפחות פעם בשנה, ארץ חמה, עולם חי ועשיר..נופים שאי אפשר לתאר במילים, והקרנבליםהמרהיבים,והחופים..איזה חופים.
פתאום נפתחה הדלת בחוזקה והפעמון שדודה שלי נהגה לשים מעל הדלת צלצל בסערה ולא נרגע.
מי שחולל את המהומה היה תומר, הוא היה רטוב והמעיל שלו היה ספוג כולו במי גשם.