Maids-1

נקודת מבט ~נסליהאן~
לפעמים אני חושבת שלא הייתי צריכה לעשות את מה שעשיתי לחברה הכי טובה שלי , יאז.
הסיפור שלי שהתחיל מלפני שלוש שנים בערך.
אני עוד לא קולטת ששנה עברה, כך בלי שארגיש אפילו.
כשיאז התפטרה היא גילתה שהיא נכנסה להיריון מבאריש.
כמו כל חברה טובה, נאלצתי לתמוך בה מרחוק.
אמרתי לה שבאריש דפוק ושעליה לזכור שהיא הייתה רק קורבן שלו.
אבל הסיפור שלה עם באריש נגמר עוד לפני שהתחיל, באחוזה שבה היא עבדה כמשרתת לא הסכימו לקבל אותה לעבוד שם.
אני לא מבינה איך יאז הילדותית והשברירית תהפוך פתאום להיות לאימא.
זאת הבחורה האחרונה מבין כולן שלא יודעת מה זה תינוקות בכלל.
אז איך היא יכולה להפוך להיות אימא? ועוד בגיל צעיר כל כך?
היא נראית עדיין ילדה, בשביל יאז הייתי הופכת עולמות.
הייתי אומרת לבאריש את כל מה שאני חושבת עליו.
אפשר לחשוב מה היא כבר מצאה בו, הוא לא היה ולא יהיה יפה תואר.

ביום שיאז ילדה , אני הייתי בחרדות עם עצמי.
אבל כשבועיים לאחר מכן, רצו לאמץ את התינוקת של יאז בעזרת מסמכים מזויפים.
לא הסכמתי שדבר כזה יקרה, בלי שאשאל את יאז לפני שאקבל החלטה סופית שתכעיס אותה עוד יותר.
יאז כמובן לקחה קשה את הידיעה שהבת שלה תגדל עם הורים אחרים. בהחלט אני מסכימה איתה שהתינוקת תישאר בהשגחתה.
אני לא רואה סיבה למה התינוקת לא תהיה עם אימא שלה.

הרי לוקחים מיאז את האחריות להחליט האם יקחו את התינוקת או לא.
אבל לא רציתי את זה , ביקשתי שיאז תטפל בה משום שאף אישה אחרת לא תוכל לעשות את מה שהיא עשתה.

"לא מגיע פיצוי למי שקמה והלכה," שמעתי את באריש מדבר בטלפון, הוא לא שם לב שהייתי שם, מקשיבה לכל מילה שנאמרת מפיו.
כל דבר שבאריש אמר עניין אותי, רציתי לנקום דרכו אחרי הסבל שיאז עברה אחרי שהתפטרה מיוזמתה.
"למה אנסת אותה? " קפצתי מרוב זעם, גורמת לו למבוכה רבה.
"הבחורה הזאת לא רצתה להיות איתי, ניסיתי להכריח אותה." באריש אמר ורציתי כל כך להרביץ לו.
הוא כל כך הוציא אותי מדעתי, מה שהרגיז אותי היה היהירות שלו.

"אתה יודע שליאז נולדה תינוקת," אמרתי כדי להזכיר את מה שיאז נאלצה לעבור בגלל שהיא התפטרה מהבית של האדונים שלה שבה תפקדה כמשרתת במהלך ארבע שנים האחרונות.
" מה זה???"
באריש היה בהלם, שום תגובה מצידו, טובה או רעה לא תרגש אותי.
כי שום מילה שהוא יגיד , אני לא מאמינה לו יותר.

~.~.~.~.~.~.~
נקודת מבט ~יאז~
מהרגע שהתינוקת הגיחה לאוויר העולם, חיי השתנו לחלוטין.
הפסקתי לראות את עצמי, הפנתי את תשומת ליבי אליה.
לא האמנתי שזה באמת מה שיקרה לי.
שאהיה אימא ותהיה לי תינוקת. פחדתי פחד מוות עליה שהיא תעבור את מה שעברתי.
אבל לא אתן לעצמי לפול שוב.

הפעם אהבה נכזבת כל שהיא לא תעצור אותי להילחם על מה שבאמת חשוב בשבילי.
התינוקת היא הדבר היחיד שיש לי , התקופה הזאת שבה עבדתי כמשרתת כבר הייתה מאחוריי.
לא היו בה שום זיכרונות טובים, אני לא רוצה לחזור להיות שם.
גם אם יציעו לי את העבודה הזאת שוב, לא אסכים לחזור לאחוזה.

האחוזה הזאת מתה בשבילי, כמו שבאריש הזה מת מבחינתי.
החברות שלי עם נסליהאן קיימת עבורי כל עוד היא תמשיך לתמוך בי אפילו אם זה יהיה מרחוק.

~.~.~.~.~.~.~.~.

נקודת מבט ~באריש~
אני לא מבין את הנשים, לא מבין אותן בכלל.
כשאתה עושה משהו , כועסים עלייך כאילו אתה הרע בעצמך.
למה כולם פועלים מאחורי גבי? למה יאז ברחה ממני?
למה היא לא גילתה לי שהיא הייתה בהיריון ?
ומה עם הרצונות שלי? למה לא שואלים מה אני צריך כדי להיות מאושר?
בחיי שאני עומד להשתגע!!!