lying in the snow – פרק 7 ♥

" למה הוא לא סיפר לי על זה ? למה כל השנים האלה הוא הסתיר ממני את זה ? " שאלתי והיא קמה מהספה , מתקדמת אליי ומניחה את ידה על כתפי.
" הוא לא רצה שאת תלכי לחפש אותי.. הוא פשוט לא רצה לאבד אותך.. " אמרה ואני הסתכלתי עלייה
" שגב , אני כלכך מצטערת " הוסיפה כשדמעה מתפרצת וזולגת במורד הלחי שלה
קמתי מהכיסא , מסתכלת עלייה ומושכת אותה לחיבוק , בעודה מתפרצת בבכי ואני מנסה לשמור על דמעותיי שמאיימות לצאת בכל רגע.

" וואוו " אמר ואני הנהנתי , נאנחת.
" לפחות דיברת איתה " אמר לאחר מספר שניות.
" בראד.. זה פשוט נורא " אמרתי מסתכלת עליו
הוא הנהן וחייך חיוך קטן , אוחז בידי ומושך אותי לחיבוק חם.
" יהיה בסדר "

קינחתי את האף שנית , ראשי עומד להתפוצץ מרוב הכאבים , אך אין ברירה וחייב להמשיך לעבוד.
לפתע ראיתי אותו , דופק על החלון של בית הקפה , רטוב כולו מהגשם.
מצביע על השולחן , בעודי מביטה בקופסה גדולה ולידה פתק עם השם שלי.
התקדמתי אלייה , פותחת את הקופסה ומוציאה כדורים נגד כאבי ראש , חבילת טישו , והמון שוקולדים וסוכריות גומי.
הסתכלתי עליו , מצחקקת מעט בעוד שהוא מחייך חיוך רחב.

" שגב , את לא מבינה רמזים ?! " שאלה לולה בעודי מגלגלת את עיניי
" הבן אדם אוהב אותך ! " אמרה ואני נאנחתי
" לולה , אם באת להגיד לי את זה שוב ושוב את מוזמנת ללכת " אמרתי
" אוקי , או שאת מטומטמת או שאת פשוט מכחישה את זה ולא רוצה להודות בזה! שגב תעשי לי טובה , את רק מכחישה את זה נכון ? את יודעת כמה הוא אוהב אותך ! אתם מכירים שנתיים . את היית איתו ברגעים הכי קשים שלו , כשאח שלו נפטר , כשהוא היה חולה מת ! וגם הוא היה פה בשבילך . הוא היה איתך כשאמא שלך סיפרה לך את האמת , הוא אשכרה הביא לך קופסה עם כל מה שאת צריכה בשביל להבריא! שגב , הוא הוציא אותך מהעישון המזדיין הזה ! כל בן אדם נורמאלי צריך גמילה! ואת נגמלת בזכותו . את לא קולטת ? " שאלה ואני התבוננתי בה , לא רוצה לשמוע את ההמשך של המשפט.
" הוא אוהב אותך . "
" לולה.. " מלמלתי
" כל כך טוב לנו ככה , בתור ידידים . למה להכניס לזה אהבה ? " שאלתי
" אין דבר כזה ידידים , מתי תקלטי? " אמרה ואני התבוננתי במראה , בולעת רוק בכבדות.

" בראד , אני חייבת שתענה לי בשיא הכנות " אמרתי בעוד שהוא מסתכל עליי במבט שואל.
" אנחנו רק ידידים , נכון ? " שאלתי
" אנחנו לא זוג נשוי אם לזה את מתכוונת " אמר מצחקק
" בראד , תהיה רציני לרגע " אמרתי נאנחת
" אנחנו רק ידידים.. בלי שום קטע מעבר , נכון ? " שאלתי
" זה לא שאחד מאיתנו מרגיש יותר מזה " הסברתי את עצמי
הוא הביט בי דקות ארוכות , נאנח מעט .
" שגב.. " מלמל ואני הסתכלתי עליו המומה מעט.
" בראד תגיד לי שזה לא נכון " אמרתי
" שגב.. אין שליטה על דברים כאלה " אמר
" את בחורה מדהימה.. באמת חשבת שזה לא יקרה ? " שאל
" אז מסתבר שאי אפשר להיות רק ידידים למרות הכל.. " לחשתי
" זה לא אמור לפגוע בנו . עובדה שזה לא פגע כבר שנה שלמה." אמר
" שנה?! " שאלתי צועקת מעט
" אתה לא רציני!" הוספתי
" שגב תרגעי! " אמר
" לא אני לא ארגע , אתה מסתיר ממני את זה כבר במשך שנה?! " שאלתי
" אני חייבת סיגריה " אמרתי לאחר כמה שניות של שתיקה.
" וואוו , שגב , את לא צריכה את זה " אמר מניח את ידיו על כתפיי , בעודי מעיפה אותו ממני ומתרחקת ממנו.
" אתה לא תגיד לי מה אני צריכה ומה אני לא צריכה " אמרתי מתקדמת לביתי , בעוד שהוא צועק את שמי .

~תגיבו,אשמח לשמוע דעות~