lying in the snow – פרק 34♥

"ביי"אמרתי מחייך ומתקרב אל הדלת,פותח אותה ויוצא מהחדר,מחייך חיוך רחב בידיעה שהצלחתי,הצלחתי לעשות את מה שרציתי כבר מזמן.גאווה מתמלאת בגופי,אני מסתכל על היפיפיה שקמה מהכיסא ונעמדת מולי,מסתכלת עליי במבט מודאג.
"הכל בסדר?"שאלה ואני ציחקקתי,מקרב אותה אליי ומנשק אותה בחוזקה.
היא שלי.
~מהצד של שגב~
התנתקנו לאחר כמה שניות והוא חייך.
"הצלחתי"אמר ואני הסתכלתי עליו במבט שואל.
"אמרתי לה הכל שגב,הכל"הוסיף ואני הייתי המומה מעט.
"הכל?"שאלתי
"זה נגמר."
"מה.?"שאלתי
"היא ואני,זה נגמר"הסביר את עצמו
הוא חיבק אותי בחוזקה בעודי עדיין המומה,לא יודעת מה לומר.
"אתה עובד עליי נכון?"שאלתי
"אני יודע שזה לקח הרבה זמן,אבל הכל נגמר שגב,אנחנו יכולים להיות ביחד.אמרתי לה שאני אוהב אותך"אמר
"בראד,ואם היא תנסה שוב.."התחלתי לומר
"אין לך ממה לדאוג,היא תלך ישר למוסד אחרי שהיא תצא מפה"קטע את דבריי
"אתה רציני?"שאלתי מתנתקת ממנו
הוא הנהן ולא יכולתי שלא לחייך,הכל נגמר.
"אני אוהבת אותך"אמרתי מלטפת את הלחי שלו,מסתכלת על הגבר שהתאהבתי בו בגאווה ובהערכה.
הגבר שהתאהבתי בו הפך להיות שלי,אחרי שנים של ייסורים,של סבל,של אכזבה,אני לראשונה יכולה לומר שהכל נגמר,שחיים חדשים מתחילים,חיים שמחים יותר,מלאים בחיוכים.
הוא נהפך להיות הגבר שלי,ואני לא אשחרר אותו לעולם.
"גם אני אוהב אותך"

"מחר החתונה של אבא שלי,אתה תבוא נכון?"שאלתי כשיצאנו מהאוטו שלו.
"כן,אני אבוא לאסוף אותך"אמר מחייך
"דניאל גם יבוא"אמרתי והוא נאנח
"שגב.."אמר ואני הסתכלתי עליו במבט שואל
"אני לא ממש מחבב אותו"אמר בכנות,מגרד את עורפו.
"בראד,אל תהיה מהטיפוסים האלה"אמרתי
"איזה טיפוסים?"שאל לא מבין
"שחושבים שהם יכולים לנהל לי את החיים הפרטיים שלי"אמרתי מגחכת
"מה זה קשור?"שאל לא מבין
"הוא החבר הכי טוב שלי,אל תצפה ממני לנתק איתו קשר"הסברתי את עצמי
הוא הנהן ונאנח,כשאני פותחת את דלת ביתי והוא נכנס אחריי.
"לין?"שאלתי לאחר שבראד סגר את הדלת,מתבוננת בה יושבת בסלון קפואה.
"לין?"שאלתי שנית והתקדמתי אלייה
"תביא לה כוס מים"אמרתי לבראד והוא הנהן,מתקדם למטבח.
"מה קרה?!"שאלתי לא מבינה והיא הרימה את ראשה אליי
"סטיבן..הוא.."מלמלה
"לין אל תגידי לי ש.."לחשתי
"הוא חי שגב"אמרה ואני נשמתי לרווחה
"אז מה קרה?"שאלתי לא מבינה,כשבראד חוזר עם כוס מים ומושיט ללין.
"שגב,מה אני אמורה לעשות?"שאלה לאחר ששתה את כוס המים
"לין,דברי אליי,מה קרה?"רטנתי
"סטיבן הציע לי נישואים"לחשה
"מה?"שאלתי המומה,כשהיא מהנהנת ואני מחייכת חיוך רחב.
"לין!!!זה נהדר!!!"אמרתי בהתרגשות
"אוי אני עומדת לבכות"הוספתי מרגישה את הדמעות עולות לעיניי
"אל תתרגשי כלכך מהר,עוד לא החזרתי לו תשובה"אמרה נאנחת
"מה ההתלבטות!?"שאלתי לא מבינה
"אני לא בטוחה שאני מוכנה למחויבות הזאת"אמרה ואני גלגלתי את עיניי
"לין,זאת ההזדמנות האחרונה שלך להיות מאושרת.אל תהרסי את זה בגלל איזשהו פחד שקיים אצלך עכשיו!"אמרתי
"לא נעים לי להתערב,אבל הפעם היא בהחלט צודקת"בראד אמר
"אני תמיד צודקת"אמרתי כמובן מאליו,כשהוא מגרד את עורפו ואני נותנת לו מכה בכתף.
"לין,אני לא מבינה אותך"אמרתי והיא נאנחה
"הוא עדיין לא שכח ממנה שגב,אני מרגישה את זה"אמרה
"לין,היא תמיד תשאר בראש שלו,היא נפטרה.מה את מצפה?"שאלתי
"אני לא בטוחה שהוא רוצה במליון אחוז"אמרה
"לין,אם הוא הציע לך נישואים,הוא מוכן לזה"אמרתי
"את חושבת?"שאלה
אני הנהנתי והיא חייכה
"אני עולה להתקשר אליו"אמרה קמה מהספה
"יש חתונה?"שאלתי מחייכת
"יש חתונה"אמרה ואני חיבקתי אותה בחוזקה
"עכשיו אפשר לבכות?"שאלתי מצחקקת
היא הנהנה וצחקה,מתנתקת מהחיבוק ומלטפת את שיערי.
"תודה"אמרה מחייכת
"לכי כבר"אמרתי והיא עלתה למעלה,בעודי מסתכלת על בראד והוא מחייך.
"עוד חתונה בפרק אה?"שאל ואני ציחקקתי
"אני כלכך שמחה בשבילה"אמרתי
"גם אני בייבי"אמר מחבק אותי
"עוד יבוא היום וגם היא תשמח בשבילנו"אמר ואני הסתכלתי עליו במבט שואל.
"והיום הזה יבוא הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת"אמר מנשק את שפתיי.

~מצטערת על הפרק המשעמם,הפרקים הבאים יהיו יותר טובים תהיו בטוחים:)
אלה הפרקים האחרונים של הסיפור,מקווה שתאהבו אותם^^
שיהיה לנו שבוע מקסים~