Lying in the snow – פרק 33 ♥

"בראד,הם סיפרו לך מה קרה?"שאלתי בעודי מניחה את ידי על רגלו.
"היא ניסתה להתאבד"אמר מנגב את דמעותיו שנופלות בלי התראה מוקדמת על פניו.
אני מסתכלת עליו המומה,לא קולטת מה הוא אומר לי הרגע.
הבחורה הזאת השתגעה.

"בראד,היא תהיה בסדר"לחשתי אוחזת בידו
"היא כלכך מטומטמת,מה היא חשבה לעצמה?!הילד שלי נמצא בתוך הבטן שלה,היא רצתה להרוג אותו!"התפרץ
"אני מבינה,אני מבטיחה לך שהוא יהיה בסדר.אתה סומך עליי?"שאלתי מסתכלת עליו
הוא הנהן,מנגב את הדמעה שנזלה במורד הלחי שלו,נושם עמוק.
"את יודעת,מאז שג'ון מת לא חשבתי שאני ארצה להביא ילדים,פחדתי נורא שהילד שלי יגדל ויעשה תאונה כמו שהוא עשה,אבל מאז שמוניקה נכנסה להריון הכל השתנה,אני רוצה את הילד הזה שגב"החל לומר
"אני רוצה לדאוג לו,לגדל אותו,לתמוך בו,להיות האבא הכי טוב בשבילו.אני כבר הייתי מוכן להיות אבא."הוסיף
"בראד,אתה תהיה אבא"אמרתי
"תפסיק לחשוב שלילי,הוא יהיה בסדר.רק תאמין שהוא בסדר,הוא מקבל את האמונות של כולם אבל לא את שלך."אמרתי
"היא כלכך טיפשה אלוהים"אמר מניח את שתי ידיו על פניו
"איך שהיא יוצאת מכאן אני מכניס אותה למוסד ושתירקב שם עד שהוא יוולד,ברגע שהוא יוולד אני אפרד מהחולת נפש הזאת וככה אני אדע שגם הוא יהיה בסדר"הוסיף
"בראד,אתה נסער עכשיו ומדבר מתוך כעס,בוא תרגע,תנשום עמוק ותחשוב על זה"אמרתי
"אין פה מה לחשוב שגב,אני לא מתכוון להישאר איתה.הסיבה שלה כלכך לא מעניינת אותי,לא משנה מה הסיבה,אין שום דבר שיצדיק את מה שהיא עשתה."אמר מסתכל עליי
"אבל מה עם הילד בראד,הוא יחיה עם הורים פרודים?"שאלתי
"תאמיני לי שהוא יסתדר,במיוחד שאני אתחתן עם אישה מדהימה ולא תהיה לו בעיה להתחבר אלייה"אמר מחייך חיוך קטן
"בראד"אמרתי מסמיקה והוא ציחקק
"שגב,אני כרגע רואה את העתיד שלי,ואני רואה אותך בו."אמר
"אלא אם כן,את כבר לא רוצה להיות בו,וזה משנה את הכל"הוסיף
"בראד.."לחשתי מלטפת את היד שלו,מסתכלת עליו ומחייכת.
המבט שלו מפוקס,הוא כלכך השתנה,הוא החלטי יותר,נחוש בדעתו.
איך זה אפשרי שחשבתי שהגבר שהתאהבתי בו לא יכול להיות יותר מדהים ממה שהוא כבר,וכל פעם הוא מוכיח לי מחדש שזה אפשרי?
למרות הכל,עברה עלינו תקופה קשה של עליות וירידות,איך אני אוכל לסמוך עליו?כיצד אוכל להאמין למילה שלו מבלי לחשוש שיפר אותה?
אני מתבוננת בגבר שנמצא מולי,השיער שלו פרוע והוא עדיין סקסי.הוא הגבר הכי יפה שראיתי בחיי,לפחות כך אני חושבת.
הדוקטור קטע את קו המחשבה שלי,לאחר שדמיינתי איך החיים שלי לצד בראד יהיו,וכיצד הילדים שלנו יראו,מקווה בליבי שיהיו דומים לאבא שלהם.
"דוקטור,מה איתם?"שאל בראד ישירות,קם מהכיסא ואני אחריו.
"הם בסדר,השכנה הגיעה בדיוק בזמן הנכון.היא בחדר ההתאוששות אם תרצו לראות אותה"אמר הדוקטור ואני הסתכלתי על בראד,כשהוא מחייך חיוך רחב ומסתכל על התקרה,רואים שאבן כבדה נפלה מליבו.
"תכנסי איתי"ביקש ואני הנדתי את ראשי לשלילה
"אתה צריך איתה זמן לבד,אני אלך הביתה"אמרתי
"תחכי כאן,זה יקח שנייה"אמר
"בראד"התחלתי לומר
"תשבי פה"קטע אותי ואני נאנחתי,מתיישבת על הכיסא והוא נושק למצח שלי
"תודה שאת פה"אמר נכנס לחדרה,כשאני מחייכת חיוך רחב ומודה לאלוהים ששמע את התפילות שלי והציל את התינוק המסכן שבסך הכל רוצה להתחיל את חיו.

~מהצד של בראד~
נכנסתי לחדר,רואה אותה שוכבת על המיטה כשסימנים כחולים מכסים את צווארה.
"היי בייב"לחשה ואני סגרתי את הדלת,מסתכל עלייה מאוכזב בעיקר.
"למה עשית את זה?"שאלתי ישירות
"את מבינה מה רצית לעשות?"הוספתי
"בראד תקשיב לי רגע"החלה לומר
"לא,אני סיימתי עם להקשיב.הגיע הזמן שאת תקשיבי לי"אמרתי קוטע אותה
"ברגע שאת יוצאת מפה,את נכנסת למוסד שיטפל בבעיה שלך,אני לא מוכן להתמודד עם זה.
דבר שני,החתונה מבוטלת."אמרתי והיא פתחה את פיה בתדהמה
"מה?!מה זאת אומרת מבוטלת?!"שאלה
לפני רגע אמרתי לה שהיא תיכנס למוסד,וכל מה שאכפת לה כרגע זה החתונה.
"מוניקה,זה נגמר"אמרתי
"בראד,בוא נדבר על זה"אמרה בצווחה
"אתה לא יכול להשאיר אותי לבד!אני בהריון ממך אידיוט!"הוסיפה
"שלא תחשבי לרגע שאני לא אשאר איתו.אני אהיה איתו לאורך כל הדרך,אבל לא איתך.אני אפילו לא יכול להסתכל עלייך מרוב שאת מגעילה אותי,הדבר שעשית היה יכול להיחשב כרצח."אמרתי
"בראד,עשיתי את זה רק כי אני יודעת שאתה עם שגב."אמרה לפתע
"מה?"שאלתי בגיחוך
"אתה חושב שאני עד כדי כך מטומטמת?אני יודעת שאתה מנהל איתה רומן.אתה לא מבין שרק בגללך הכל קרה?אתה אוהב אותה.אין לי טעם בחיים"אמרה
"והדבר המדהים שיש לך בבטן הוא בעצם כלום?הוא לא מסמל כלום בשבילך?איזה מין אמא תהרוג את הילד שלה רק בגלל אהבה נכזבת?"שאלתי המום
"כל עוד אין לי אותך,הדבר הזה שיש לי בבטן הוא כלום בשבילי"אמרה ואני עצרתי את עצמי מלסטור לה.
"את צריכה טיפול,בזה אין ספק אפילו"אמרתי
"זה נגמר מוניקה,הגיע הזמן להתמודד עם האמת,ועם כמה שהיא כואבת,את חייבת לקבל אותה."אמרתי נושם עמוק
"אני אוהב אותה,כן.תמיד אהבתי אותה,היא תמיד תשאר חלק ממני ולצערי את לא יכלת לגרום לי לשחרר אותה,אני מצטער שגררתי את זה עד להיום,זה לא היה צריך להיות ככה.אני באמת חשבתי שאני יתאהב בך,חשבתי שאני אוכל לשכוח ממנה ולנסות להתחיל חיים חדשים בלי שהיא תתרוצץ לי בראש,אבל זה לא קרה וכנראה שגם לא יקרה.מוניקה,את אישה מדהימה.את יפה,את סקסית,את אישה חזקה ונהדרת,אבל את לא בשבילי,אני לא יכול להתחתן איתך בידיעה שאני אוהב מישהי אחרת ואת חייבת להפנים את זה,אחרת זה לא שווה את הטרחה"אמרתי מחזיק את ידה,רואה את הדמעות שזולגות מעינייה.
"אני לא אשכח את התקופה שהייתה לנו בחיים,בזכותך הפכתי להיות גבר חזק ועומד על שלו.אני הייתי רוצה יותר מהכל שהיחסים בינינו לא ישתנו,שהילד הזה יוולד ואנחנו נהיה שם לצידו,נהיה ההורים הכי טובים שאנחנו יכולים בשבילו,ואני מוכן להבטיח לך שאני לא אעזוב אתכם,אני אתמוך בך בכל דבר,אני מבטיח"אמרתי מלטף את הלחי שלה ומנגב את דמעותייה.
"בראד..אני מאוהבת בך"לחשה בקול צרוד מעט
"אני אוהב אותך,אבל אני מאוהב בה.אני מצטער"אמרתי והיא הנהנה,מושכת באף שלה.
"אז זהו?ככה זה נגמר?"שאלה
אני הנהנתי והיא מנעה מעצמה לבכות.
"מוניקה,תני לי להיות איתכם,זה הדבר היחיד שאני מבקש ממך,תני לי לגדל את הילד הזה,אל תרחיקי אותו ממני."אמרתי והיא גיחכה מעט
"אתה באמת חושב שאני אעשה דבר כזה?בראד זאת אני"אמרה ואני חייכתי
"אני באמת חושב שכדאי שתלכי למוסד כלשהו שיעזור לך,תשקלי את זה?"שאלתי
היא הנהנה וניגבה את דמעותייה
"להתראות מוניקה,אני אבוא מחר"אמרתי מתקרב לנשק את המצח שלה
"בראד.."לחשה כשנישקתי את המצח שלה
"כן?"שאלתי
היא התקרבה אליי ונתנה לי נשיקה על שפתיי,מחייכת אליי.
"ביי"אמרתי מחייך ומתקרב אל הדלת,פותח אותה ויוצא מהחדר,מחייך חיוך רחב בידיעה שהצלחתי,הצלחתי לעשות את מה שרציתי כבר מזמן.גאווה מתמלאת בגופי,אני מסתכל על היפיפיה שקמה מהכיסא ונעמדת מולי,מסתכלת עליי במבט מודאג.
"הכל בסדר?"שאלה ואני ציחקקתי,מקרב אותה אליי ומנשק אותה בחוזקה.
היא שלי.

~אשמח לתגובות,שיהיה לנו לילה מקסים:)~