lying in the snow – פרק 3 ♥

" אתה לא רוצה להיכנס ? " שאלתי כשאני מורידה את החגורה
" לא יכול " אמר ואני הסתכלתי עליו במבט שואל.
" הכרתי מישהי , קבענו לצאת " הסביר את עצמו
" פשש , תכיר לי אותה בהזדמנות " אמרתי קורצת
" תודה " הוספתי מנשקת לו את הלחי ויוצאת מהאוטו שלו , מנופפת לו לשלום כשהוא יוצא מחניית ביתי.

" שגב " בראד אמר בקול צרוד
" בראד , מה קרה ? " שאלתי לא מבינה , מניחה את הליפסטיק על השידה.
" ג'ון .. הוא .. " אמר
" מה קרה ? " שאלתי לחוצה
" הוא עשה תאונה " אמר ואני הנחתי את ידי על פי
" הוא בסדר ? " שאלתי
" הוא נכנס עכשיו לניתוח " אמר ואני התיישבתי על המיטה , מניחה את ידי על המצח.
" איפה אתה עכשיו ? " שאלתי
" בבית החולים " ענה
" אני באה " אמרתי מנתקת את השיחה .

" בראד " אמרתי לאחר חיפושים רבים אחרי המחלקה שבה הוא נמצא.
" שגב " אמר קם מהכיסא שבו הוא ישב והתקדם אליי.
" מה איתו ? " שאלתי והוא נאנח
" הוא עדיין בניתוח " אמר ואני הנהנתי
" הכל יהיה בסדר " אמרתי והוא הנהן , כשאנחנו מתיישבים על הכיסאות .
" איפה ההורים שלך ? " שאלתי
" הם בדרך לכאן , הם יצאו לחופשה בחול " הסביר
" מה עם מוניקה ? " שאלתי
" מה איתה ? " שאל לא מבין
" חשבתי שאתם בקטע , היא לא אמורה להיות כאן ? "שאלתי
" אנחנו מכירים רק חודשיים , אותך אני מכיר כבר יותר משנה " אמר
" חוץ מזה , אני לא חושב שייצא משהו " הוסיף
" למה לא ? " שאלתי לא מבינה
" היא חמודה והכל , אבל אני בקטע של מישהי אחרת " אמר ואני הסתכלתי עליו המומה מעט.
" ולא סיפרת לי ? " שאלתי
" תשמעי , רציתי אבל לא יצא " אמר ואני גלגלתי את עיניי
" נו , מי זאת ? " שאלתי
" שגב , האמת ש.. " החל לומר אך הדוקטור יצא מחדר הניתוח .
" דוקטור , מה איתו ? " שאל בראד כשאנחנו קמים במהרה מהכיסאות.
" אני מצטער , עשינו את כל מה שיכולנו " אמר הדוקטור
" לא.. דוקטור בטוח יש עוד משהו שתוכלו לעשות ! " בראד אמר
" אני מצטער , ניסינו הכל . הפגיעה הייתה קשה מידי " אמר הדוקטור
" איזה מין בית חולים מזדיין אתם?! הייתם אמורים להציל אותו ! " בראד צעק
" אני מצטער " הדוקטור אמר ונכנס לחדר הניתוח , כשבראד מסתובב אליי עם דמעות על פניו.
" אני מצטערת " אמרתי כשהוא דוחף את ראשו בין צווארי ואני נאנחת , מלטפת את ראשו.
" זה לא הוגן , כל החיים היו לפניו " אמר
" אני יודעת " לחשתי
" הכל יהיה בסדר " הוספתי
הוא הסתכל עליי וניגב את דמעותיו , מנסה להסדיר את נשימותיו.
" צריך להודיע להורים שלי " אמר מוציא את הפלאפון מהכיס ומושך מאפו.
" תחכה שהם יבואו , אנחנו לא צריכים עוד תאונה עכשיו " אמרתי מניחה את ידי על הפלאפון , מסתכלת עליו כשהוא נאנח .

" הוא במקום טוב יותר עכשיו " אמרתי כשאנחנו מתיישבים על הספסל ואני מוציאה את קופסת הסיגריות שלי.
" אני יודע " ענה והנחתי את הסיגריה על פי , מדליקה אותה.
" קשה לעכל את זה " הוסיף לאחר כמה שניות ולקח את הסיגריה מפי , זורק אותה על הרצפה ודורך עלייה.
" אמרתי לך להפסיק לעשן לידי " אמר ואני נאנחתי , מכניסה את הקופסה לכיס .
" אתה רוצה שנלך לאנשהו ? " שאלתי
" אין לי מצב רוח לזה " אמר
" בראד , אני בטוחה שהוא לא היה רוצה שתהיה בדיכאון כלכך הרבה זמן " אמרתי
" אני מבינה שקשה לאבד מישהו קרוב , במיוחד שזה אח שלך . אבל עברו כבר חודשיים , ועם כמה שזה קשה חייבים להמשיך הלאה " הוספתי
" אני יודע " אמר ונאנח
" עכשיו בוא נלך לאכול גלידה , אני מזמינה " אמרתי קמה מהספסל , מסתכלת עליו כשהוא מחייך חיוך קטן וקם מהספסל .

" כל יום היא מתקשרת אליי , כבר לא נעים לי לסנן אותה " אמר כשאני מצחקקת
" אז אל תסנן , פשוט תענה " אמרתי
" אין לי כוח אליה " אמר מגחך מעט
" תן לה הזדמנות " אמרתי
" שגב , היא לא בשבילי " אמר ואני גלגלתי את עיניי
" אני לא מבינה אותך , אתם מכירים כבר 4 חודשים ! אני במקומך הייתי כבר מזיינת אותה " אמרתי והוא ציחקק
" עזבי , היא לא כזאת " אמר
" חוץ מזה אמרתי לך , אני לא כלכך בקטע שלה " הוסיף
" נו אז מי זאת ? " שאלתי זורקת את גביע הגלידה שלי לפח
" מישהי " אמר ואני נאנחתי
" אתה כזה מעצבן " סיננתי והוא צחק
" מה איתך ? את כבר בת 22 , עדיין לא מצאת מישהו ? " שאל
" אתה מכיר אותי , אני נהנת מהחיים " אמרתי מצחקקת
" חוץ מזה , הרבה יותר כיף לחיות את החיים בלי המחויבות הזאת " הוספתי
" ככה אני יכולה לשכב עם כמה בחורים שאני רוצה , בלי להרגיש אשמה " אמרתי לבסוף כשהוא מניד את ראשו לשלילה עם חיוך מטומטם על פניו.
" אז את לא בנויה לקשר בזמן הקרוב ? " שאל
" חיים רק פעם אחת , אני מנצלת את הזמן שלי כצעירה " אמרתי מחייכת , כשהוא מחייך חיוך מזוייף ואנחנו ממשיכים ללכת לכיוון הפארק.

~תגיבו מה דעתכם <3~