Lying in the snow – פרק 16 ♥

"להתראות שגב"אמר
הוא נישק את הלחי שלי,מתרחק ממני ומתקדם לדלת,יוצא מחדרי בעודי עומדת קפואה.
איבדתי אותו.

הזמן חולף ולא נעצר,אני לא מאמינה על כך שעברה עוד שנה מאז.
החודשים עוברים ללא מעצור והנה אני נמצאת בתקופה שלא יכולה להיות חורפית יותר.
הגשם לא מפסיק,אני מסתכלת על החלון ורואה את הטיפות נוזלות במורדו.
במשך השנה הזאת לא הפסקתי לשאול את עצמי דבר אחד,מדוע אנחנו משקרים לעצמנו?
למה אנחנו מכחישים את הרגשות שלנו?למה אנחנו משקרים לאחרים ובעיקר לעצמנו?
בעודי בוהה בחלון הרטוב,אני נזכרת בשיחה האחרונה שלי ושל בראד.
למה שיקרתי לו?האם זה היה מהגנה עצמית?האם זה כי אני פחדנית?
לין אומרת שכנראה לא רציתי להסתבך,הרי בראד היה בקשר עם מוניקה.
היא צודקת במקום כלשהו,אך אני חושבת שהבעיה שלי לא קשורה אך ורק בזה.
לא פלא שמעולם לא הייתי בזוגיות,אני לא מאמינה בזוגיות ובמחויבות.
הדעה שלי לגביי המחויבות הזאת לא השתנתה מעולם,אני לא חושבת שקשר אמור להיות כלכך הדוק.
ברגע שהבת זוג חונקת את הבן זוג או להפך מבחינתי זה לא בריא.
הקנאה הזאת,הריבים המטופשים,ההורמונים שרק מבקשים עוד מגע,הרגשות שתמיד צריך להביע.
מעולם לא האמנתי בכך,זה מטופש מבחינתי.
מדוע גבר צריך לפנק את האישה שלו כל הזמן?להביא לה פרחים,לקחת אותה למסעדות,לבזבז עלייה כלכך הרבה כסף על מנת שהיא תאמין שהוא אוהב אותה?
מדוע האישה אף פעם לא מסתפקת במילים שלו?מדוע היא זקוקה לעוד?
וברגע שאחד מהצדדים מפסיק לאהוב?מה קורה אז?
5 שנים ביחד היו בזבוז?20 שנים יחדיו ולפתע אחד הצדדים מפסיק לאהוב?
מדוע אנחנו מפסיקים לאהוב?למה אנחנו לא יכולים להסתפק במה שיש לנו ומחפשים עוד?
כלכך הרבה שאלות שעליהן אין מענה.
למרות שלא רציתי בכך,התאהבתי בו.
לא תכננתי זאת,זה פשוט קרה.
אך הנה,אני חוויתי על בשרי את האכזבה מהאהבה.
אולי הגיע הזמן לשחרר?הרי הוא שורד בלעדיי,הוא ממשיך בחייו,הוא לא זקוק לי.
מנסה לשחרר אך לא מאפשרת לעצמי לשחרר,הוא יותר מידי חשוב.

"שגב"שמעתי את קולה של לין
"בואי הנה"הוסיפה
"אני באה"צעקתי יוצאת מחדרי,יורדת במורד המדרגות.
"הגיע בשבילך מכתב"אמרה
"בשבילי?"שאלתי לא מבינה
היא הנהנה והגישה לי את המעטפה שהייתה בידה,לקחתי אותה לידיי ופתחתי אותה באיטיות.
'שמחים להזמינכם לחגוג,לשמוח ולהתרגש עם בראד ומוניקה בטקס הנישואים שיתקיים ביום שני ה8.9.2014 .
הטקס יתקיים בכנסייה הגדולה במיאמי,נשמח לראותכם'
"מה כתוב שם?"שאלה לין
"בראד.."לחשתי מרגישה את הדמעות שעומדות לצאת
"הוא מתחתן."
"מה?"שאלה לין
אני הנהנתי והיא חיבקה אותי בחוזקה,בעודי נושמת עמוק.
"את בסדר?"שאלה
אני הנהנתי ועליתי למעלה,לוקחת איתי את המעטפה.
נכנסתי לחדרי,סוגרת אותו ונשענת על הדלת.
'אל תתני לזה לשבור אותך' אני אומרת שוב לשוב בראשי,לא נותנת לדמעות לצאת .
אני מתבוננת בדף שנמצא מולי,מתיישבת על הרצפה ומניחה את ידי על המצח,מבינה שאיבדתי אותו לנצח.

~תגיבו מה דעתכם:)~
אשמח מאוד אם תעזרו לי ותכנסו לקישור הבא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=4112368
מה שצריך זה רק להיכנס ולצאת זה הכל
אני מודה לכל מי שנכנס.