lying in the snow – פרק 14 <3

איך אפשר לתת לבן אדם כזה ללכת?איך ממשיכים הלאה?
איך משחררים את הבן אדם שאת אוהבת?

"שגב?"שמעתי את קולו בפעם הראשונה מזה חודשים
"בראד?"שאלתי מופתעת מעט
"אני צריך לראות אותך."אמר ישירות
"ואתה חושב שאני רוצה לראות אותך?"שאלתי
"שגב,אני מצטער על הכל.אני חייב לראות אותך.בבקשה"אמר
"הכל בסדר בראד?"שאלתי מודאגת
"אני בא אלייך עוד מעט,בבקשה תני לי לדבר איתך"אמר
"לתת לך לדבר איתי?אתה לא דיברת איתי חצי שנה מאותו יום"אמרתי עצבנית מעט
"אני יודע.שלא תחשבי לרגע שאני נהנתי מזה"אמר
"אז למה עשית את זה?"שאלתי
"אני רוצה להסביר לך הכל,אני עוד מעט אצלך"אמר
"אוקי"אמרתי וניתקתי את השיחה,מרגישה את ליבי עומד לצאת מהמקום.
יצאתי מהחדר במהירות,נעמדת באמצע המדרגות בעוד שלין מסתכלת עליי במבט שואל.
"הוא התקשר"אמרתי ולין קמה מהספה
"מה?"שאלה
אני הנהנתי והיא התקדמה אליי,בעודי נושמת עמוק.
"הוא רוצה לבוא לכאן"אמרתי
"מתי?"שאלה
"עכשיו"עניתי והיא הסתכלה עליי מופתעת מעט
"הוא רוצה להסביר לי"הוספתי
"תקשיבי לו"ייעצה לי
"יכול להיות שיש לו הסבר הגיוני לכל זה"הוסיפה
"אני מקווה"לחשתי
דפיקת דלת קטעה אותנו,הסתכלתי על לין בעודה מתקדמת לדלת,מסתכלת עליי ואני מהנהנת.
היא פתחה את הדלת,לא יכולתי שלא לשמוע את ליבי שדופק ללא הפסקה.
"שלום לין"שמעתי את קולו
"שלום בראד"ענתה לין,מכניסה אותו פנימה.
מבטנו נפגשו,הרגשתי את הדמעות מאיימות להתפרץ בכל רגע,אך ידעתי שלא אוכל להראות את חולשתי עכשיו.עליי להיות חזקה מולו.
"אני אשאיר אתכם לבד"אמרה לין בעודי יורדת במדרגות.
לין עלתה למעלה במהרה,כאילו לא רוצה לראות את מה שעומד להתרחש.
"שגב"שבר את השתיקה המעיקה,מתקדם אליי מעט.
"למה באת?"שאלתי מתרחקת ממנו
"את כלכך יפה"אמר מתעלם ממה ששאלתי
"בראד,תענה לי"אמרתי לאחר כמה שניות,מסתכלת עליו,לא מבינה עד כמה התגעגעתי אליו.
"למה?למה חצי שנה לא שמעתי ממך?אתה פשוט נעלמת לי,התרחקת ממני,שברת אותי"הוספתי
"בבקשה תקשיבי לי"אמר
"אני סיפרתי למוניקה הכל,סיפרתי לה ששיקרתי לה.היא לקחה את זה מאוד קשה,היא רצתה להיפרד ממני,שגב תביני אני והיא ביחד כבר שנה וחצי.לא יכולתי לתת לה ללכת ככה"אמר
"כל החודשים האלה היו בשבילי סיוט.לא יכולתי יותר,דיברתי איתה והסברתי לה שאני לא יכול להמשיך להיות בלעדייך,שאני צריך אותך לידי."הוסיף והתקרב אליי
"אני לא יכול להמשיך עם החיים כשאת רחוקה ממני,את חלק מהחיים שלי.אני כלכך מצטער שגב,את לא מבינה אפילו עד כמה.."אמר לבסוף
"העדפת אותה על פניי.."פתחתי את פי בפעם הראשונה
"ואז הבנתי שזאת טעות.זאת הייתה הטעות הכי גדולה שעשיתי.אני נשבע לך שלא היה יום שלא התחרטתי על זה."אמר אוחז בידי
"התגעגעתי אלייך"אמר מלטף את הלחי שלי
"בבקשה לא.."לחשתי מתמכרת לידיו
הוא התקרב אליי יותר,כשאני מרגישה את הנשימות החמות שלו על פניי.
"מה אתה עושה..?"שאלתי
"אני אוהב אותך." אמר והרגשתי את שפתיו על שפתיי.

~תגיבו מה דעתכם!שבוע טוב ושקט~