love the way you lie -פרק ראשון♥

היא ישבה בחדר קטן וחשוך, הדמעות זולגות על לחיה.
לפתע דלת החדר הקטן נפתחה, וגבר הנראה בתחילת שנות העשרים שלו הביט בה, נושך את שפתו התחתונה מעט.
"קומי" אמר בשקט, עיניו בוחנות את גופה.אלי קמה מהרצפה, מנגבת את דמעותיה בפחד.
"בואי איתי" אמר בשקט, כמעט בלחש. אלי הלכה אחריו בפחד וחשש.
הם נכנסו למטבח ענקי, בבית עוד יותר ענקי.
עיניה של אלי נפערו לרווחה, וכך גם פיה.
"שבי" אמר הגבר בקרירות, בעודו מצביע על כיסא שהיה לצד שולחן, ועליו צלחת עמוסה באוכל.
אלי ישבה בזהירות ובחשדנות על הכיסא, מביטה באוכל במבט הססני.
אין ספק, היא הייתה רעבה.
"תאכלי" אמר הגבר, אך אלי הנידה בראשה לשלילה.
הגבר גילגל את עיניו, התיישב לצידה.
"אני ג'ק" אמר והביט בה.
"חטפתי אותך, כמו שאת רואה" גיחך לעצמו מעט.
אין ספק, הוא היה גבר נאה מאוד.
עיניו חומות ושיערו קצוץ ושחור, שפתיו עבות ויפות, ואפיו סולד וקטן.
בסך הכול, אם הייתה פוגשת אותו ברחוב, אין ספק שהייתה עושה לו עיניים.
"למה?" שאלה אלי מעט בחשש.
"כרגע לא משנה" אמר בחיוך קטן. "אבל את תגלי"
אלי הביטה בוא בעיניים חוששות ומעט פוחדות.
"עכשיו, את מוזמנת לאכול. אל תדאגי, אני לא מתכוון להרעיל אותך או משהו" צחק מעט.
את אלי זה לא ממש הצחיק, היא הביטה בו בעיניים קודרות.
"הומור משל עצמי, אל תנסי להבין" חייך אליה בנחמדות.
אלי גלגלה את עיניה.
"מתי אתה הולך לשחרר אותי?" שאלה.
המבט הרציני חזר אל פניו.
"ולמה שאני אגיד לך? שכחת שאת השבויה פה, ולא אני?"
אמר בקול קר מעט.
הדמעות חזרו וזלגו על לחיה. "מטומטם" מלמלה לעצמה בכעס.
ג'ק חייך לעצמו. הוא אהב את החוצפה ואת הפילפיות שהיו באלי.
זה הדליק אותו.
"מה שמעתי?" אמר וחייך לעברה חיוך מתגרה.
אלי הרימה את מבטה והביטה בו בעיניים אדומות ורצחניות.
"מ-ט-ו-מ-ט-ם" אייתה לו את המילה.
הוא צחק מעט וקירב את ראשו אל ראשה.
"אני אוהב את הפילפיות שלך, לא להאמין שאת רק בת ארבע עשרה" לחש באוזנה.
צמרמורת עברה בגופה.
"תתרחק ממני, אם אתה לא רוצה להרגיש את הפילפליות הזאת שלי על הלחי שלך" אמרה והרחיקה את ראשו מראשה בכעס.
"דרך אגב, בן כמה אתה בכלל?" שאלה אותו.
הוא חייך חיוך מתגרה. "עשרים, למה בא לך עליי?" חייך שוב.
"מה אני אגיד לך,תעשה אותי" אמרה בציניות וגלגלה את עיניה.
הוא צחק מעט.
"עוד מעט אני אעשה את זה , אני פשוט לא אשלוט בעצמי" קירב שוב את ראשו לראשה.
"ואני תכף לא אשלוט ביד שלי, והיא תסטור ללחייך בחוזקה, עד שתאבד את הכרתך"
אמרה בעיניים רצחניות וקמה מהכסא.
"ועכשיו, אני אשמח לחזור "לחדר" שלי, ברשותך כמובן" אמרה בזילזול ובלעג.
הוא התאפס על עצמו והנהן במבוכה, קם והתחיל מוביל אותה אל עבר חדרה הקטן והחשוך.
"אני מצטער.. לא יודע מה עבר עליי.." לחש בצער.
"זה בסדר" אמרה ונכנסה לחדרה, מהורהרת.