love in the city-פרק 42 ♥

הפרק מוקדש ל amit_ch
"טוב מתי מגיעים?! אני רוצה דיוטי פרי!" אמרתי והוא צחק.
הגענו לפריז… וואו איזו עיר מושלמת!
"לא הייתי מתנגדת לגור פה…" אמרתי ורון צחק.
"את רומזת פה משהו?" הוא שאל.
"חחחח לא סתם זאת עיר מהממת!" אמרתי וחיבקתי אותו, הינו במונית, אנחנו עומדים להשכיר פה רכב אבל עד המלון…
"מהממת מהממת, אבל תזהרי פה למה כולם פה אנטישמים" הוא אמר, והנהג הסתכל עלינו דרך המראה.
"מה?" רון שאל אותי.
"שני דברים אחד, אל תגיד את המילה הזאת זה בינלאומי! ודבר שני לא כולם פה כאלה! רק שתדע שבת דודה שלי גרה פה!" אמרתי.
"אז בואי צרפתייה שלי" הוא אמר.
"אני מבין מה אתם אומרים.." הנהג פתאום אמר ואני ורון הינו בשוק.
"מה זאת אומרת?!"
"זה אומר שאני גם מישראל כפרות" הוא אמר, אוקיי כפרה זה רק בישראל!
"אז הבנת שאנחנו לא חושבים שאתה אנטישמי?" שאלתי והוא הנהן.
"טוב אז כמה עצות מהירות רק כי אתם אחים, תשמרו טוב על הדברים שלכם, כייסים מתפרנסים פה, אל תגידו אנטישמי או כל דבר כי אנחנו נעלבים, אהה! ואל תעשנו פה או משהו במלון, זה מעצבן פה את כולם…" הוא אמר והסתכלתי על רון.
"אז איפה אני יכול לעשן?!" הוא התעצבן.
"אחי תעשה מה שבאלך אבל אני רק אומר"
"אמרתי לך להפסיק לעשן!" אמרתי לו והוא התעלם ממני.
"טוב אז ילדים תהנו" הוא אמר ושילמנו לו.
"תודה" אמרתי ויצאנו, רון הוציא לנו את המזוודות והלכנו לכיוון המלון.
"רון הכל בסדר?" שאלתי.
"הכל מצוין" הוא אמר ביובש.
"נווו אל תקשיב לו תעשה מה שבאלך"
"את לא תביני… זה לא סתם להפסיק ככה כי באלי. זה התמכרות" הוא אמר והסתכל לי בעיניים, ראו שהוא התחרט על הרגע שהוא התחיל עם זה…
"אז אני יעזור לך ואני מבטיחה שאתה תצא מזה!" אמרתי.
"את מדברת כאילו אני בגמילה מסמים" הוא אמר וצחק.
"זה לא כזה רחוק חח" אמרתי וצחקנו, נכנסנו למלון.
"שלום, הזמנו לכאן חדר סוויטה, הנה ההזמנה" אמרתי בצרפתית לפקידה בקבלה והיא הביאה לנו כרטיסים.
"ממתי את מדברת צרפתית?" רון שאל אותי.
"אמרתי לך, בת דודה שלי פה… ואני חולה על הילדים שלה!" אמרתי והוא צחק.
"בואי לחדר, את חייבת לראות איזה מלון הזמנתי לנו" הוא אמר.
"אוקיי חחח.." אמרתי ועלינו לקומה האחרונה איפה שהסוויטות, זה היה מלון ממש ליד יורודיסני. (או דיסניוורד אני לא יודעת איך קוראים לזה שם!)
"יואווו איזה חדר מדהים!" אמרתי ונשכבתי ישר על המיטה.
"חחח אני שמח שאהבת" רון אמר לי ונשכב לידי.
"תמונה!" אמרתי והוצאתי את האייפון, הצטלמנו כמה תמונות ממש יפות, ובסוף עשיתי דאק פייס ורון עשה כמוני ואני פשוט נקרעתי מצחוק ממנו.
"מה את צוחקת חוצפנית" הוא אמר, עלה עליי והתחיל לדגדג אותי.
"עאעא אוקיי אוקיי!" אמרתי.
"מה אני? אני לא שומע…" הוא אמר והמשיך.
"אתה חתיך מושלם טוב?!" שאלתי.
"מספיק טוב" הוא אמר וצחק ואני עשיתי פרצוף כועס חמוד והוא לא ירד מעליי.
"איכפת לך?" שאלתי.
"לא דווקא נוח לי ככה…" הוא אמר. –לעוד מישהו יש דה ז'ה וו? 0.0-
"טוב קום נודניק!!!" אמרתי ודחפתי אותו מעליי, ויצאתי למרפסת, כמו המרפסת במלון דן.
פתאום הרגשתי ידיים מחבקות אותי מאחורה, הסתובבתי אליו בין ידיו.
"אתה לא מבין כמה אני אוהבת אותך!" אמרתי לו, תפסתי בפניו ונישקתי אותו נשיקה סוערת.
"אני אוהב אותך יפה שלי" הוא אמר ועצר פתאום.
"מה?" שאלתי.
"בואי נשמור את זה ללילה, עכשיו נלך לדיסני פה, אני מת ללכת לשם כבר" הוא אמר וקרץ לי.
"חחח דפוק שליי!" אמרתי לו וקפצתי עליו בחיבוק.
"טוב אם את צריכה תתארגני ונלך לשם למה אני מלא אנרגיות מכל הטיסה הזאת" הוא אמר וצחקתי, הלכתי להחליף לשורט ג'ינס שאני אוכל להכנס איתו למים, שמתי ביקיני שחור עם טיפה פושאפ, ומעל גופיית קשירה.
"טוב בוא נזוז" אמרתי וראיתי את רון עם גופייה עם הדפס כמו שלי, של הבירה חחח… ומכנס גולשים של בגד ים.
"יאללה בואי נלך" הוא אמר.
"אם אנחנו נכיר עוד כמה אתה רוצה שנצטרף אליהם?"
"תלויי איזה כמה" הוא אמר וצחקנו.
"סתם אבל אני יכול להתחבר למי שאת רוצה" הוא אמר וחייך, חייכתי בחזרה והלכנו לכיוון היציאה כשהו מחבק אותי מהצד ואני אותו.
הגענו לפארק ועלינו על הרכבת הרים הראשונה שראינו, היא הייתה מפחידה…! אבל נהינתי ;)
הלכנו לאיזור של המים, ועמדנו בתור לאיזו רכבת הרים של מים, ואחר כך הלכנו לבריכה.
"טוב אור אני הולך לשתות חם פה רצח, את רוצה גם?" הוא שאל.
"לא תודה" אמרתי והוא הלך.
"היי אני מכיר אותך" מישהו אמר לי פתאום בעברית, פקחתי את העינים והסתכלתי עליו.
"אפשר לדעת מאיפה?" שאלתיו התיישרתי קצת.
"את אחות של דנינו לא?"
"איזה מהנבלות?" שאלתי.
"שלו"
"יופי, ההכי מציק" אמרתי והוא צחק.
"מה את באת לפה לבד?" הוא שאל.
"לא אני פה עם חבר שלי, ואתה?"
"אני פה עם חברים" הוא אמר ובדיוק רון בא.
"אהלן ביטון מה אתה עושה כאן?" רון שאל אותו ונתן לו כיף כזה של גברים.
"סתם פה עם כמה מהשכבה" הוא אמר.
"אתם באותה שכבה?" שאלתי.
"כן" הם אמרו ביחד.
"טוב אנחנו כבר באים" רון אמר ל'ביטון' וההוא הלך.
"מי זה?" שאלתי.
"עומרי, בטח בא עם אפיק, ירין, בן ואלון" הוא אמר לי.
"טוב לך אליהם אני גם ככה נחה" אמרתי.
"נראלך שאני הולך בלעדייך?!" הוא אמר לי.
"טוב אני אבוא! אבל רק אם מחר הולכים לאייפל!" אמרתי.
"גם ככה תכננתי ללכת לשם מחר" הוא אמר וחייך וחיכה שאני יקום.
"מה?" שאלתי.
"קומי שמנה!"
"אם אני שמנה אז אתה קוף!" אמרתי והוא פשוט משך אותי והרים אותי מהבטן כשהרגליים שלי מקופלות.
"רון אני יכולה ללכת לבד!" אמרתי לו והוא צחק והביא אותי עד איפה שהחברים שלו ישבו.
התקרבנו אליהם והם צחקו כשהם ראו אותנו.
"למה כל החיים שלי אני צריכה לחיות עם בנים?" שאלתי את רון.
"כי אנחנו טובים יותר כפרה" ירין נראלי ענה לי. כל החברים שלו ערסים טיפוסיים, מארינס, עיניים די מהממות לכולם שם שזה די מוזר… לרובם עגיל באוזן, והם נראו די טוב אני חייבת להודות חחח… ואני זוכרת שיש לי חבר!
"לא שאלתי אותך 'כפרה' " חיקיתי אותו וישבתי ליד רון והוא הסתכל עליי עצבני, ראו את זה אפילו דרך המשקפי שמש.
"טוב רוצים פיצה?" בן שאל אותנו.
"בן ישמן כמה אתה אוכל?!" אפיק אמר לבן.
"כמה שצריך… עכשיו מי רוצה?" הוא שאל וכולם הצביעו כולל אותי חחח..
"טוב מי בא לרכבת הרים הזאת?" שאלתי והצבעתי על איזה אחת מפחידה ממש.
"אין לי כוח" רון אמר.
"אז מי בא?" שאלתי והסתכלתי על החברים שלו, חתיכים!
"אני נשאר פה" עומרי אמר.
"אז אני אבוא" אפיק אמר. "גם אני" אלון אמר.
"אז גם אני, אלון אני לא רוצה שמישהי אחרת תתפוס לי אותך" ירין אמר וצחקנו.
"טוב אז בואו" אמרתי ולבשתי חזרה את החולצה שלי, והלכנו לכיוון הרכבת.