love in the city-פרק 35 ♥

קמתי בערך בחמש בצהריים, ישנתי 4 שעות!
הלכתי להתקלח, צחצחתי שיניים והתלבשתי בטרנינג אדידס שחור עם פסים לבנים וגופייה שחורה צמודה לגוף.
ירדתי למטה וכמובןןןן שהם היו שם עם חברים כל מה שאומרים לאחים האלה נכנס באוזן אחת ויוצא בשנייה. היו שם כל הקבועים… (נאור, רון, אריאל, ליאור, מאור…)
הלכתי לקחת לעצמי נס קפה ועמדתי לעלות למעלה אבל הם קראו לי.
"אור בואי שנייה" לירן קרא לי, ירדתי בחזרה למטה והלכתי איתו לצד.
"מה?" שאלתי ונבהלתי מהקול שיצא לי מהפה! אמאאא אני צרודה רצח!
"סמאללה מזה הקול הזה?!" הוא שאל אותי בדאגה.
"לא יודעת, כנראה בגלל שצעקתי הרבה הימים האחרונים… ומה רצית?"
"אני מבקש סליחה, ואחר כך אני רוצה שנדבר אני את שלו ורן" הוא אמר.
"את סולחת לי?"
"אתה שם לב שאין לי קול?"
"יש לך אבל של פדופיל, אז אוחתי את סולחת לי?"
"חחח כן" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אז בואי תשבי איתנו" הוא אמר וחזרנו לכולם, התיישבתי ליד רון וכמעט נרדמתי עליו שוב!
"מה אין שלום?" הוא שאל אותי וליטף לי את הלחי.
"שלום." יצא לי שוב הקול הזה חחח… מסכן הוא נבהל.
"תשמרי את זה לעצמך! מה לעזאזל קרה לך?!" הוא אמר לי חחח..
"אם היה לי קול הייתי צוחקת" אמרתי והוא צחק.
"אור תגידי משהו.." שמעתי את הקול של נאור.
"אתה הולך למות אם אתה מצלם אותי!" אמרתי והרמתי את ראשי אליו, והוא באמת צילם!
"נאור אני יהרוג אותך!" אמרתי לו עד כמה שיכולתי.
"חחח תמשיכי לדבר" רן אמר.
"רן אני יהרוג גם אותך!"
"חחח זאתי לא יכולה לשתוק" רון אמר.
"רון גם אותך להרוג?" אמרתי וכולם צחקו והם העלו את זה לפייס ותייגו אותי! DX
"וואו אור את ממש מוכשרת כבר 20 לייקים ועברה רק דקה" נאור אמר וצחק ואני התישבתי על הספה ושילבתי ידיים בעצבנות חמודה כזאת וכולם צחקו.
"אוף רוני אני עייפה" אמרתי לו בשקט אחרי איזה שעתיים…
"את רוצה לעלות למעלה?"
"נראלי אני יעלה, אתה יכול להשאר אם באלך" אמרתי.
"טוב אז לילה טוב יפה שלי" הוא אמר, ונישק אותי ואז קרץ לי.
"חחח מפגר שלי" אמרתי ועליתי.
"אור אור לאן זה?" רן היה חייב לעצור אותי באמתע המדרגות.
"לישון!" אמרתי בחצי ישנוניות וחצי עצבים.
"אהה.. לילה טוב" הוא אמר ואני גיחכתי ועליתי למעלה לחדר.
הלכתי לצחצח שיניים ולהחליף לפיג'מה, צפיתי קצת בטלויזיה ונרדמתי.

"אור תפסי!" מישהו צעק לי בהפסקה הראשונה וישר הסתובבתי לכיוון הצעקה, לא הספקתי להבין מה קורה וכבר נחת עליי בלון מים,-
כל מי שהיה מסביבי צחק כולל חברות שלי!
הסתכלתי מי הזבל, כי זה היה בלון ענק! הסתכלתי מסביב ואז קלטתי שגם לירן,רון ושלו שישבו קרוב אליי בחצר נופלים מצחוק.
"מצחיק מאוד!" צעקתי לעברם והם רק עוש יותר נפלו מצחוק.
"מי הזבל?!" צעקתי.
"חחח אני לא יגיד לך שאלה הם" שיר חברה שלי אמרה לי והצביעה על שלו וחברים שלו, הייתי צריכה לדעת!
"שלו חכה חכה!" צעקתי לו.
"מחכה מחכה" הוא אמר והם צחקו.
"אז אורה איך מחזירים להם?" אגם שאלה אותי.
"יש לי רעיון.." דני אמרה.
"מה?!" אני אגם ושיר שאלנו אותה.
"יש לנו היום שיעור ספורט ביחד נכון? אז ליד המגרש יש צינור…" היא אמרה וארבעתינו צחקנו. "אוקיי אז זה בדיוק לפני ההפסקה זה יהיה הכי מצחיק!" אמרתי.
"אהה, נחכה שנחזור מהשיעור ואז לפני שהם עושים את הסיבוב לכיוון החצר נשפריץ עליהם"
דני אמרה וחייכנו אחת לשנייה.
השיעור של אנגלית עבר מהר, ואחריו הלכנו לשיעור ספורט, עשינו את כל ההקפות הנוראיות האלה שהמורה ביקשה ואני אגם שיר ודני רצנו לכיוון הצינור מאחורי הסיבוב ככה שלא רואים אותנו, שמענו מלא דיבורים ובפעם האחרונה ידענו שאלה הבנים.
'3..2…1.." עשיתי עם האצבעות ואז השפרצנו עליהם את המים מהצינור וצרחנו כדי להבהיל אותנו ואני חייבת לומר שזה עשה את העבודה!
"אור!!! את מתה!!" שלו אמר ואני והבנות רצנו משם יבשות בעוד שהבנים מעכלים את כל מה שקרה והם רטובים לגמרי חחח…
הלכנו לכיוון המקום הקבוע שלנו ואחרי כמה דקות רון שלח לי הודעה:'בואי כבר לשבת איתנו ממה את מתביישת?' הוא שלח.
'לא מתביישת פשוט לא נעים…'
'אור ככה אני מכיר אותך?! שלא נעים לך ממישהו?!' הוא שלח ואני כבר לא יכולתי לעצור את עצמי וצחקתי בקול וחברות שלי אמרו לי:"מפגרת…" או משו כזה חחח..
'מה את צוחקת?! חח בואי כבר!'
'באה באה..' רשמתי ואמרתי להן:"בנות הלכתי לרון"
"תהני" דני אמרה לי וקרצה לי ואני צחקתי והלכתי לכיוונו.
"היוש" אמרתי לכל מי שישב שם וישבתי על רון ונתתי לו נשיקה קטנה בפה.
"היוששש" כולם החזירו לי אותו הדבר בניסיון לא מוצלח לחקות אותי.
"שתקו העיקר שאני יפה" אמרתי והם צחקו.
"אז אור אני רואה שהתייבשת כבר" לירן אמר לי והחזרתי לו מבט עצבני.
"חע" אמרתי והוא גיחך.
"אבל אל תדאגו אני כבר החזרתי להם הרבה יותר גרוע" אמרתי והם צחקו חוץ מלירן.
"מה?" שאלתי.
"את כאילו לא לומדת?! כל פעם שככה זה קורה את מחזירה לו פי עשר יותר גרוע והוא מחזיר לך פי מאה" הוא אמר, התחלתי לחשוב, פאק הוא צודק!
"אממ.. אני הולכת להתחבא" אמרתי וקמתי מרון.
"מה את דואגת אנחנו פה" רון אמר לי ומשך אותי לשבת עליו שוב.
"תקשיב אתה לא מכיר את שלו!" אמרתי וניסיתי לקום אבל הוא לא נתן לי.
"נו רון!" אמרתי.
"פחדנית" הוא אמר לי, נאנחתי ונשארתי לשבת.
עברו עשר דקות מההפסקה וכלום לא קרה, טוב נו… אני כבר אלך לכיתה..
"הלכתי לכיתה" אמרתי לאמרתי ביי לכולם, התקדמתי לכיוון השכבה שלי ונכנסתי לכיתה.
"אור בואי מהר!!!" דני חטפה אותי מהכיתה ומשכה אותי החוצה, וכמובן שציפיתי שהנקמה תגיעה מתישהו… ופתאום נשפכו עליי איזה חמש דליי מים וכל השכבה שלי ראתה וצחקה.
"דני אגם בואו שנייה!" אמרתי להם פתאום.
"מה קרה?" דני שאלה חצי צוחקת.
"נראלי שהחולצה שלי שקופה" אמרתי בשקט והם צחקו, יופיי.. אחלה חברות.
"שלו!! בוא שנייה!!!" אמרתי לו.
"חחח מה?"
"תודה, עכשיו כולםםם רואים שהחולצה שלי שקופה" אמרתי והוא כאילו התעורר פתאום והעיניים שלו נפערו מהר ואני נפלתי מצחוק.
"תהנה מהנקמה של עצמך" אמרתי ונכנסתי לכיתה ששם ישר צילמו אותי.
:חולה עליכם כיתתי האהובה!" אמרתי להם והם צחקו ואז המורה נכנסה.
היום עבר מהר וחזרתי הביתה עם רון.
"תבוא אחר כך?" שאלתי.
"לא באלך לבוא אליי פעם אחת?"
"לא! תבוא אליי!" אמרתי.
"יש לי דירה לבד פה" הוא אמר וקרץ לי.
"וזה מה שישכנע אותי?"
"אולי"
"בסדר…" אמרתי בסוף.
"חחח ידעתי שתשתכנעי בסוף" הוא אמר.
"להתחרט?" שאלתי אותו.
"סתם צוחק איתך יפה שלי"
"חחח ביי חתיכוש" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה בפה.
"להתראות יפה" הוא אמר.
"חח ביי" אמרתי והלכתי הביתה, אכלתי צהריים והחלפתי לגופיית קשירה שרואים טיפה את הבטן וג'ינס ארוך ומעל זה ג'קט של אמריקן איגל.
ירדתי למטה והחבורה הקבועה הייתה שם… כמה צפויי -_-
"הלכתי ביי" אמרתי וישר יצאתי החוצה, הלכתי לדירה של רון, ת'אמת… גם לו לא חסר כסף…
נכנסתי לבניין, זה משו מושלם… לובי ממש מגניב ויש בבניין בריכה וחדר כושר!
לחצתי על הקומה האחרונה (18) והמעלית עלתה והגיעה.
הייתה שם דלת די גדולה, צילצלתי בפעמון והוא ישר פתח.
"היי יפה שלי" הוא אמר לי והכניס אותי פנימה.
"היי חתיך! איזה בניין מהמם! הלוואי עליי!" אמרתי והוא צחק.
"חחח תאמיני לי הלוואי עליי חיים כמו שלך" הוא אמר ונעל את הדלת.
"למה?" שאלתי בחוסר הבנה.
"תראי… אני לא פה כי באלי" הוא אמר ואני הסתכלתי עליו בבילבול.
"מה… מה קרה?" שאלתי.
"אמא ואבא שלי התגרשו, ואני גר עם אבא שלי… עכשיו, הוא עשה המון כסף.. ממש הרבה,
ובסוף יצא שם משהו עם סמים שהוא היה מעורב והוא נכנס לכלא, ואני בינתיים נשארתי פה לבד בבית עם שתי קומות, מרפסת, בריכה והרבה הרבה כסף" הוא אמר ובסוף חיבקתי אותו.
"אויי מסכן שלי! חוץ מהקטע האחרון!" אמרתי והוא צחק.
"אבל זה לא אמור להפריע לנו, הוא נכנס לכלא לפני שנה או משהו אנלא זוכר, ובכללי זה לא שהייתי מחובר אליו ממש, האמת היא שאפילו טוב לי ככה, אבל עדיין יש את ההרגשה הזאת של חסר משהו." הוא אמר והיו לי דמעות בעיניים, כבר אמרתי שאני רגישה..
"אל תבכי, זה ככה כבר מזמן" הוא אמר והוא ניסה לעודד אותי.
"חחח לא אני צריכה לעודד אותך!" אמרתי וחיבקתי אותו יותר חזק, נרארנו ככה איזה חמש דקות על הספה, ואז באמת קלטתי את המבנה של הבית… יציאה למרפסת, עוד קומה, מטבח מפואר… והסלון עם הפלזמה ממול, אין.. רואים שיש לבנאדם כסף.
"רוני רוצה שאני יכין לנו לאכול?" שאלתי.
"לא עזבי אותך, אני מזמין פיצה" הוא אמר.
"נראלך?! עד שיש מישהו שמבשל בבית הזה אתה מזמין פיצה?!"
"חח אז לכי לבשל אני מחכה לך פה" הוא אמר והדליק את הטלויזיה על כדורגל, גילגלתי עיניים והלכתי למטבח והכנתי חביתה כזאת מיוחדת עם שקשוקה וחתכתי סלט שאני בוודאות יודעת שרון לא יאכל ממנו. אני לא יודעת מה הקטע של הבנים שהרגיש שהם איזה כבשה/פרה או כל דבר שאוכל עשבים חחחח…
"רון זה מוכן!" קראתי לו וסידרתי לנו את השולחן שהיה שם עם הכיסאות הגבוהים.
"וואו איזה ריח…" הוא אמר וישב מולי בכיסאות.
"האמת שאני כבר יודעת לבשל די טוב כי יש ימים שטליה לא נמצאת ושלוש הפדלעות בבית לא יעזו לבשל בכלל" אמרתי והוא צחק, אכלנו את כל מה שהכנתי, וסידרתי לו קצת את המטבח, זה פשוט נוראאא!
"רוני סידרתי לך את המטבח! מזה כל הבלאגן הזה אם אתה בכלל לא מבשל?!" שאלתי והוא צחק. "תתפלאי אבל אתמול הכנתי חביתה לבד!" הוא אמר כמו איזה ילד בן 5.
"חחחח אתה דפוק" אמרתי והתישבתי לידו על הספה.
"דפוק שאת אוהבת יותר מאת עצמך"
"צא צא מהסרט"
"מה אמרת?" הוא שאל כאילו באיום.
"חחח שתצא מהסרט"
"יש לך שלוש שניות לברוח" הוא אמר.
"חע. לא נראלי"
"שתיים… אחת…" הוא אמר ואז הוא עלה מעליי וריתק אותי לספה.
"רון! קום ממני אתה שמן!" אמרתי.
"מה מה? לא שמעתי טוב.." הוא אמר והתחיל לדגדג אותי.
"עאעא קום ממני! טוב בסדר בסדר אתה חתיך ואתה לא שמן בכלל שעומד לחנוק אותי!" אמרתי מהר והוא צחק.
"יותר טוב…" הוא אמר עדיין מעליי.
"באלך לקום?" שאלתי.
"לא ממש.." הוא אמר ואני ניסיתי לקום ללא הצלחה.
"טוב קוםםם!"
"חחח אני אוהב אותך קטנטונת" הוא אמר ונישק אותי, התחלנו את הנשיקה ולאט לאט היא הפכה לסוערת, והגענו למצב שאני מתחתיו והוא כבר לא מוחץ אותי חחח…
הוא הוריד את החולצה ואני את שלי, המשכנו להתנשק עד שפתאום היה לרון טלפון.
'סעמק…' הוא מלמל וענה לטלפון.
"הלו?" הוא שאל עצבני, מעניין מיזה..
"כן היא פה איתי, היא לא אמרה לכם?" אני עוד ימות מהאחים האלה!
"אור לירן רוצה אותך" הוא אמר לי והביא לי את הטלפון.
"הלו?" עניתי.
"אור בואי עכשיו הביתה!"
"חע הצחקת אותי"
"אור אני לא צוחק אם את לא באה אני מחזיר אותך בכוח"
"מה איכפת לי אני אברח לאיזה בית מלון, ובנושא אחר.. קפצו לי" אמרתי וניתקתי לו.
"חחחח אני קצת מפחד ממה שיקרה לך" רון אמר לי וצחק.
"מה פתאום הם רק נוגעים בי אני הולכת כנראה למלון פה והם לא רואים אותי שבוע, מתחרפנים ואז אני חוזרת והם מצטערים על כל רגע" אמרתי והוא צחק.
"הכל מתוכנן…" הוא אמר ואני הנהנתי בחיוך.
"אז איפה הינו?" הוא שאל ואני עליתי עליו ונישקתי אותו חזק, עברו חמש דקות ופתאום נשמעה דפיקה חזקה בדלת.