love in the city-פרק 34 ♥

**נק' מבט אור**
התיישבתי עם כמה חברות שלי בחדר אוכל, אני לא זוכרת כלום! מאתמול… זה טיפה מטריד אותי :0
כל מה שאני זוכרת זה ששתיתי הרבה…
הייתי נורא שקטה, כי כאב לי הראש אלוהים! פעם אחרונה אני שותה כל כך הרבה!
"אור בואי שנייה"
"חא רוצה"
"אבל את נראת חיוורת אז בואי רגע!" הוא אמר כמעט בצעקה, רואים שהוא עצבני.
"לא רוצה אני בסדר גמור" אמרתי וחברות שלי צחקו, אני רגילה לזה…
"שתקו! ואור בואי כבר או שאני לוקח אותך
"טוב מה נסגר איתך?!" שאלתי.
"מה נסגר איתך?!" הוא אמר אחריי.
"וואי שלו עוף ממני" אמרתי לו ודחפתי אותו בקטנה.
"שלא תעזי לדחוף אותי קרציה" הוא אמר ונתן לי מכה כזאת בעורף והלך, אני עוד אחזיר לו היום! רגע… למה לחכות לאחר כך כשאפשר עכשיו?!
"שלו תקשיב לי טוב! אני מספיק גדולה ולהזכירך אנחנו בדיוק באותו הגיל! אז פעם אחרונה שאתה עושה את זה!" צעקתי עליו, ופתאום נהיה שקט וכולם הסתכלו עלינו וחלק צחקו.
"אין לכם חיים?!" צרחתי הכי חזק וכולם הסתובבו חזרה אבל עדיין היה קצת שקט.
"אור רק שתדעי אני יותר גדול ממך עדיין ואת לא תעשי מה שאת רוצה, נדבר על זה אחר כך"
'וואו כולה גדול ממני בשתי דקות והוא תפס תחת! בן כלב…' חשבתי לעצמי וכנראה שבטעות אמרתי את זה בקול *-* אופסיי…
שלו הסתובב אליי בפתאומיות עם מבט עצבני לא מהעולם הזה, ואני ישר רצתי משם לרן, כן אולי הוא גם כועס אבל הוא לא ירביץ לי, בטח לא מול החברים שלו.
"רן!!!!" צעקתי לו מרחוק כששלו אחריי, ישר ישבתי עליו מקדימה והתחבאתי מאחוריו.
"שלו תרגע!" הוא צעק לו.
"לא רוצה מה תעשה לי אה?!" הוא אמר לו.
"שלו שתוק! מה עשית לו הפעם אור?"
"כולה אמרתי מה שעבר לי בראש באותו הרגע!" אמרתי וכולם מסביבי צחקו וגם אני קצת.
'סעמק..' שלו מלמל ובעט שם באיזה כסא קרוב והלך.
אוקיי עכשיו אני מרגישה טיפה לא נעים…
"טוב זהו אור את יכולה ללכת" רן אמר לי ואני קמתי והלכתי, חזרתי לשבת עם כולן והלכנו חזרה לחדר.

"וואי איזה כיף היה" אגם אמרה לי בדרך חזרה באוטובוס.
"כן…" מלמלתי והשענתי את ראשי על רון.
"לילה" אמרתי ושמתי את ראשי על הברכיים שלו.
"לילה" הוא ואגם אמרו לי ביחד, עברה הנסיעה וחזרנו הביתה, אני ושלו לא מדברים, וכמובן שהאחים שלי בטוח לא ישכחו את הבירור על מה שהיה אתמול.
ירדתי למטה לקחת שוקו מהמטבח, ושני חברים של האחים שלי היו שם.
הוצאתי את השוקו מהמקרר ומזגתי לכוס והרגשתי שהם מסתכלים עליי!
"תעיפו את העיניים!" אמרתי להם והם צחקו.
"מי יסתכל עלייך בכלל?!" אחד מהם אמר תוך כדי צחוק.
"עובדה שאתם" אמרתי ולא הסתכלתי עליהם עדיין והחזרתי את השוקו למקרר, לקחתי את הכוס שלי, ולפני שיצאתי הסתובבתי אליהם ואמרתי:
"פעם הבאה שתסתכלו לי על התחת אני דואגת אישית שיעקרו לכם את שתי העיניים" אמרתי להם ויצאתי משם לחדר, נבהלו ממני חחחח…
עליתי חזרה לחדר ודיפדפתי בפייס, מלא התראות על התמונות…
-אריאל חתן-
אני מקווה שאת סבדר…
-אור דנינו-
מקווה זה טוב… חחח סתם צוחקת אני בסדר
-אריאל חתן-
שמח לשמוע…

הוא רשם והתנתק… או-קיי… ? כאילו אתה נורא אמין!
הלכתי להתקלח, והתלבשתי, ירדתי לאכול ארוחת ערב שטליה הכינה, ישבנו כולנו ביחד, לא החלפנו מילה.
"אתם בריב עכשיו?" טליה שאלה, אמא שנייה!
"לא.. למה ריב?" לירן אמר.
"אתם לא מוציאים מילה!"
"זה שאחותינו עושה מעשים מטומטמים זה לא אומר שאנחנו בריב" שלו אמר, זהווו נשבר לי ממנו! זרקתי את המזלג חזק על הקערה וקמתי מהר.
"תודה טליה ארוחה מצויינת, חבל שאי אפשר להנות ממנה" אמרתי לה מהר ובעצבים את החלק השני.
הלכתי מהר לחדר ושמעתי דיבורים מלמטה, כנראה טליה מנסה לסדר את זה…
השעה הייתה כבר 22:00 אחריי שצפיתי בטלויזיה והכל, החלטתי ללכת לישון.

קמתי בבוקר ב- 9:00 למי יש כוח לבצפר?!
התלבשתי והחלטתי ללכת לפארק.
'אגמי זורם לך לפארק?'
'טוב בסדר גם ככה יש עכשיו סיפרות וזה משעמם תחת' היא רשמה.
'אז עוד עשר דקות שם?' שלחתי.
'סבבה' היא רשמה, התארגנתי ממש ממש מהר! שיא חדש! חח…לקחתי ביס מהטוסט ויצאתי.
הלכתי לפארק, בטוח אין שם אף אחד, חוץ מהאלה שנמצאים שם קבוע.
"היי" אמרתי לה.
"היי" היא אמרה.
"למה רצית להפגש פה?"
"רציתי לצאת מהבית ולא היה לי כוח לבצפר"
"מפגרת.." היא אמרה ואני צחקתי.
"שתקי! מכוערת" אמרתי לה והיא צחקה והתחלנו ללכת בפארק, הגענו קרוב לבית שלה והיא אמרה לי םאום:"אורה שנייה אני באה" הנהנתי והתיישבתי על אחד הספסלים שם בזמן שהיא הלכה.
"בה!!!" מישהו צרח מאחוריי ואני צרחתי, ישר הסתובבתי וזה היה אריאל, הוא בא והתיישב לידי.
"אז גברת דנינו מה את עושה פה ולא בלימודים?"
"אפה אפה אפה, דבר ראשון אני לא העלבתי אותך אל תעליב אותי, ודבר שני מה איכפת לך מר אריאל חתן?!" שאלתי עצבנית.
"את סתומה… אלוהים ישמור" הוא אמר ובא לקום ונתתי לו בעיטה ברגליים.
"למה זה היה?!"
"על זה שהבהלת אותי דפוק" אמרתי, הוא גילגל עיניים והלך. מה הוא איזה פרחה?!
אגם עדיין לא חזרה אחריי עשר דקות, אז הלכתי לראות מה איתה.
פתאום ראיתי אותה בפתח של הביניין שלה מדברת עם מישהו… נטשה אותי!
יצאתי משם והמשכתי לטייל לבד בפארק, עד שמשום מקום לירן בא.
"מה קורה אחותי הקטנה?" הוא אמר ושם עליי יד.
"בסדר" אמרתי והתרכזתי באייפון שלי.
"ולמה את פה?"
"איך ידעת שאני פה?!"
"אריאל…" הוא אמר ואני מילמלתי 'שטינקר..'
"טוב אור יאללה לכי לבצפר" הוא אמר ואני לא עניתי והמשכתי ללכת לאותו כיוון.
לירן תפס אותי מהיד ומשך אותי לכיוון הבצפר שהיה בערך שתי דקות הליכה.
"נוו לירן דיי!" אמרתי לו.
"אור! אולי פעם אחת בחיים שלך! תפסיקי להיות כזאת קרציה?!" הוא צעק עליי, ובאמת שקצת התכווצתי במקום באותו הרגע..
המשכתי ללכת לכיוון הבצפר מהר כשהיו לי דמעות בעיניים… אני ממש רגישה מתחת לכל החזות הזאת, אני יודעת שזה קצת דבילי ואידיוטי, אבל… אני לא יכולה כשצועקים עליי, רק ממורות לא איכפת לי, כי תכלס כולן חולות נפש!
"נו אור לא התכוונתי" הוא אמר ורץ אחריי.
"עוף ממני תחזור לזונות שלך" אמרתי בשקט והברזים נפתחו.
"אור!" הוא צעק עליי שוב.
"מה?!"
"תפסיקי עם כל ההצגות שלך כבר טוב?!"
"לא לא טוב!! כי זה אולי לא הצגות! נראלך שאני אבכה בשבילך בכלל?! אתה רק אח שלי לא יותר מזה!" אמרתי בעצבים, הבעתו השתנתה לעצובה כזאת וחצי כועסת.
"טוב לדעת שככה את חושבת" הוא אמר.
"כן ככה אני חושבת, ורק שתדעו שזאת לא כזאת גאווה להיות אחותכם! האחות של-
דנינו, הסטוציונר, מעשן, שותה, ובעצם כל מה שכוללת המילה ערס! נמאס לי! וגם כל היום מסתכלים עליי ומתחילים איתי, וברגע ששומעים שאני אחותכם כולם ישר לוקחים רוורס!
מזל שרון היחיד שבאמת יצא גבר! שלא פחד ממכם! וגם כל הפרחות שנדבקות לי לתחת בגללכם! ולא יהיה יום אחד שאני יחזור מבצפר לא יהיו שם חברים שלכם!
אז בחיאת ראבק! אם אני באמת חשובה לכם עוד אחריי כל זה! תעשו טובה אני לא רוצה לישון בבית היום" אמרתי לו הכללל! כל מה שישב לי על הלב בגללם!!! נמאס לי פשוט נמאס!!!
הסתכלתי עליו באת טיפה התחטתי על כל זה… אבל הייתי חייבת להגיד את זה מתישהו.
"טוב.. אז תלכי לישון אצל רון או משהו" הוא אמר והלך, הוא היה נראה ממש פגוע. אבל שידע הוא וכולם! שלי! נמאס!
הלכתי הביתה השעה הייתה כבר 13:00, יופי… היום רן מסיים מוקדם. ווהו.
עליתי ישר למעלה והלכתי לחדר, נשכבתי על המיטה ונרדמתי.