love in the city-פרק 29 ♥

**כעבור חודש**
אני ורון עדיין חברים ♥ הוא היחיד שאני אוהבת! וכמובן שניצחנו בהיפ הופ :) זכינו ב- 10,000 ש"ח!
דניאל ואליאור גם כן חברים, ואגם ורן… לא יודעת מה נסגר בינהם… מצב מתוח חח..
אמא ואבא שלי חזרו הביתה לשבוע והיום הם נוסעים שוב, ובזמן הזה הם נתנו לאחים שלי על הראש חחחחחחח זה היה מצחיק..
קמתי לבצפר והתארגנתי, ירדתי למטה לאכול את הטוסט והחביתה, ולירן התיישב מולי ואכל את שלו.
"היי לירנוש יש מצב אתה מסיע אותי היום לבצפר?" שאלתי.
"לא" הוא ענה בקצרה.
"מה לא?! נו באמאשלך!" אמרתי.
"שתקי ולא כי אני נוסע עם מישהי אחרת" הוא אמר.
"עם מי?" שאלתי.
"מה איכפת לך?!" הוא שאל.
"סתם… נו מיזזאת?!"
"שירן"
"מה הזונה הזאתי מי"א 2?"
"כע" הוא אמר ואני נאנחתי ונעלתי נעליים, והלכתי בסוף עם שלו לבצפר.
"שלוי יש כיוון לחברה?"
"שו חברה?!" הוא אמר.
"זה אומר לא.." מילמלתי לעצמי והגענו לשער וכל השכבה שלנו הייתה בכניסה.
"מה קרה פה?" שאלתי חברה שלי מכיתה אחת.
"לא יודעת.." היא אמרה לי ואני נדחפתי בין כולם והגעתי לשורה הראשונה שם.
ראיתי את הרכזת שכבה שלנו מודיעה משו…
"שלום לכולם, אני רוצה להודיע לכם שיש טיול לחרמון עם כל התיכון בתאריך 15.1 למשך יומיים " היא אמרה והלכה וכולם צרחו כי זה עוד יומיים!
"יאיי שלבי טיול עם כולם!" אמרתי לו כי הוא היה לידי.
"מה ייאי רק זה מה שחסר לי, להתקע עם לירן ורן גם בטיול… ואנחנו עוד ישנים שם" הוא אמר.
"יואו אני אהיה עם רון בחדר!" אמרתי בהתרגשות.
"לא את לא!" הוא קבע.
"מי שואל אותך?!" צעקתי וכולם הסתכלו עלינו… כמו תמיד, כשאנחנו רבים אי אפשר להתעלם.
"מה מי שואל אותך את לא איתו בחדר!"
"לא רוצה אני רוצה איתו!"
"לא!"
"אתה יודע שאתה מעצבן!?"
"את יודעת שאת קרציה?!" הוא אמר אחריי.
"שלו שתוק אני יתן לך כאפה!"
"נראה אותך!" הוא אמר ואני באתי לתת לו אבל פתאום דניאל באה מאחוריי ותפסה לי את היד.
"חכה חכה אתה עוד תראה!" אמרתי לו והלכתי משם בהליכה מהירה, ממש לא היה לי עצבים לכיתה עכשיו אז הלכתי לכיתה של רן ודפקתי על הדלת, להפתעתי הוא היה שם.
"היי ציפי אפשר את רן לרגע?" שאלתי .
"לא! צאי!" היא אמרה.
"טוב מי שואל אותך!? רן הלכתי הביתה תשאל את שלו למה" אמרתי והלכתי משם כשהוא יוצא אחריי בריצה.
"מה פתאום הביתה?!" הוא שאל.
"אתה לא תבין… אבל זה כי רציתי להיות בטיול לחרמון עם רון בחדר ואז רבנו ורציתי לזרוק עליו כיסא באותו רגע…" אמרתי.
"אויי מתי יגיע היום שלא תריבו למשך שבוע?" הוא שאל את עצמו באנחה.
"טוב קיצור ביי" אמרתי.
"שום ביי לכי לכיתה" הוא אמר.
"טוב" אמרתי לו, אבל אני יודעת שאני אצא מפה בהפסקה השנייה…
עבר היום והגענו להפסקה.
"וואו סוף סוף חשבתי השיעור לא יסתיים לעולם!" אגם אמרה כשהינו בדרך החוצה.
"כן…" דניאל הוסיפה, ואני רק הייתי תקועה עם מבט עצבני על שלו והוא אותו הדבר עליי.
תאומים או לא?
"דיי אור צאי מזה!" אגם ניערה אותי.
"טוב בואו לספסל" אמרתי והלכנו להתיישב עם עוד כמה בנות מהכיתה.
עברו השיעורים ויצאתי הביתה ב- 12:30.
הגעתי הביתה והתקשרתי לרון.
"הלו?"
"היי אהובי אתה לא בשיעור?"
"לא.. ואת?"
"חחח גם לא, אז רוצה לבוא איתי לקניון אני צריכה לקנות דברים לטיול" אמרתי.
"חח אני יודע שזה לא לטיול אבל בואי, ואחר כך אני אתן לך על הראש למה את לא בשיעור" הוא אמר וצחקתי. "רק לא זה!" אמרתי בהתחננות מזוייפת.
"חחח טוב יאללה עשר דקות אצלך" הוא אמר וניתקתי, ישר החלפתי לזה:(רציתי להוסיף) וסידרתי את השיער וחידשתי את האיפור, ואחרי שסיימתי רון הגיע.
"חיימשלי!" אמרתי וקפצי עליו בחיבוק.
"חחח יפה שלי, עכשיו למה את לא בבצפר?!" הוא שאל בכעס חמוד.
"כי רבתי עם שלו המעצבן ואני רוצה להשתחרר!!!" אמרתי ואת הסוף בצעקה.
"טוב בואי משוגעת" הוא אמר ואני צחקתי וחיבקתי אותו שוב, התגעגעתי לילד הזה!