love in the city-פרק 26 ♥

היום עבר ממש מהר ואיך שסיימתי את השיעור החמישי אני אגם ודני עפנו מהבצפר.
כל אחת הלכה לבית שלה; נכנסתי הביתה והתלבשתי בבגד ים הזה (ברציתי להוסיף) ולבשתי מעל שורט שהוא ממש טיפה דפוקאותי, וחולצה נופלת לצד.
יצאתי מהבית והלכתי לרון, הוא מסיע אותי. הגעתי אליו והוא היה בחדר שלו, הוא עדיין לא התלבש!
"רון! אנחנו צריכים לצאת!"
"חחח שנייה אני בא" הוא אמר ולקח את הבגד ים שלו למקלחת ואחרי דקה הוא יצא.
"אוקיי אתה ממש מהיר" אמרתי לו.
"זה שלך לוקח מיליון שנה לא אומר שאני מהיר" הוא אמר והרכיב משקפי שמש וחיבק אותי.
"לא נכון, אני רק משקיעה בעצמי" אמרתי בהתנשאות כזאת וצחקנו.
"אויי לא… שכחתי משהו בבית!" אמרתי.
"מה שכחת?"
"כובע!" אמרתי.
"נו באמת.." הוא אמר.
"ועכשיו?" שאלתי ונתתי לו נשיקה גדולה.
"אני מקווה שיש לך יותר מזה, פעם הבאה יותר" הוא אמר וצחקתי, עצרנו בבית ולקחתי את הכובע סוואג של ארה"ב שרשום עליו FUN בזהב מבד וגם התחתית של המצחייה בזהב כזה.
חזרתי למכונית שלו והתחלנו לנסוע לים.
הגענו אחרי עשר דקות וכולם כבר היו שם, הלכנו אליהם ואני הלכתי עם אגם דני ושחר, חברה של לירן…
אני לא יודעת אם היא לא רק סטוץ.
"היי אני אור" אמרתי לה ולחצתי לה את היד.
"היי אני שחר, חברה של לירן" אמרה.
"רוצה לשבת איתנו?" שאלתי והיא הנהנה, את האמת היא ממש חמודה. לדעתי היא צריכה להיות בשבילו יותר מסטוץ…
הלכנו כל הבנות לאיזה מקום מתחת לסכך ושכבנו שם על המחצלת.
עברה שעה והבנים התחילו לעשות על האש.
"טוב מי באה לים בינתיים?" שאלתי.
"אני!" כולם אמרו ביחד, צחקנו ונכנסנו למים, דיברנו על כולם וריכלנו חחח..
"יאללה בנות נראלי יש כבר קבבים" דני אמרה.
"ישמנה תחכי להכל" אגם אמרה לה.
"אעלק היא השמנה!" אמרתי וצחקנו.
"רגע שחר… אז בת כמה את?" שאלתי.
"בת 17 ואני בכיתה י'א 5" אמרה.
"אהה, אני בת 16, י'4 ואם שמת לב אז שלו הוא התאום שלי, אני שונאת את העובדה הזאת, ולירן ורן הם האחים הכי מעצבנים בעולם" אמרתי לה בקצרה והיא צחקה.
"וואי ממש קר לי אני יוצאת" דני אמרה ואגם הצטרפה אליה.
"תקשיבי אור, יש לי שאלה, אבל בבקשה אל תיעלבי טוב?" שחר אמרה לי.
"אממ.. אוקיי.." אמרתי.
"מה את חושבת שאני בשביל לירן? יותר מסטוץ?" שאלה אותי.
"האמת אני לא יודעת… אבל אני מקווה שיותר כי את ממש חמודה, והרבה יותר מכל הבנות שהם הביאו הביתה אי פעם!" אמרתי לה והיא חייכה וחיבקה אותי.
"יואו, את יכולה לשאול אותו?"
"הייתי רוצה, אבל אני ואחים שלי במריבה" אמרתי והיא הנהנה.
"אבל אני אנסה לשאול אותו" אמרתי והיא קפצה עליי, אוקיי, היא באמת אוהבת אותו!
"אבל בשביל לשאול אותו אני צריכה לחיות!" אמרתי והיא צחקה וירדה ממני.
"טוב בואי נלך, נראלי הם סיימו להכין את הבשר" שחר אמרה.
"כן חח" אמרתי ויצאנו מהמים למחצלת הענקית שלנו באמצע החוף. כמובן שהבנים לא שכחו להביא גם רמקולים ומקרופונים וגם אספקה מכובדת של אלכוהול…
אכלנו הכל… אנחנו שמנים חחח..
שסיימתי לאכול כולם התחילו לרקוד לעשות שמח וכל זה… הפעם לא היה לי כוח לכל זה אז הלכתי למקום שקט יותר בצד ונשכבתי על החול.
"מה את עושה פה לבד?" רון שאל אותי ונשכב לידי.
"סתם.. לא היה לי כוח להשאר שם" אמרתי בשקט.
"להשאר איתך או ללכת?" איזה חמוד.. איך הוא מתחשב בי <3
"לא זה בסדר אתה יכול להשאר" אמרתי ושכבנו ככה ביחד… הכי רומנטי.
"טוב יאללה בוא נחזור לכולם שלא יתחילו לדאוג יותר מידי" אמרתי וקמתי.
"תעזרי לי לקום!" הוא אמר נתתי לו יד והוא משך אותי למטה ונפלתי עליו והפנים שלנו היו במרחק של סנטימטר.
"למה זה?" שאלתי.
"סתם רוצה לנשק את חברה שלי אסור לי?" שאל
"חחח מותר" אמרתי והתנשקנו שם עוד איזה חמש דקות עד שכבר דני באה לקרוא לנו.
"אווו איזה נושים אתם ביחד" היא אמרה והסתכלה עלינו.
"תודה(?)" עניתי לה והיא צחקה.
"ובאמת.. מה איתך ועם אליאור?" שאלתי.
"לא יודעת… אנחנו מתחילים לבלות ממש מעט זמן ביחד…"
"לא נורא אחותי, את תראי גם אם לא הוא אז תמיד יש אחרים" אמרתי לה כעידוד והיא נאנחה וחזרנו לחפלה שאירגנו פה.
הינו בים עוד שעה ואז התקפלנו הביתה כל אחד לשלו, רק שהפעם אבירן הזה בא איתנו.
נסעתי ברכב עם רן לירן שלו ואבירן, הנסיעה הייתה ממש שקטה.
הגענו הביתה והלכתי ישר למקלחת, לקחתי איתי רק הלבשה תחתונה כי לא החלטתי מה אני אלבש, התקלחתי ויצאתי מהמקלחת הלכתי לארון והתחלתי לחשוב מה אני מוציאה.
"אור.." פתאום מישהו נכנס לחדר שלי וזה היה רן!
"מה אתה עושה מטומטם צא!" צעקתי עליו.
"חחח אויי וואי היית חייבת לראות את הפרצוף שדפקת!" הוא אמר כשאני גוררת אותו החוצה.
התלבשתי מהר בשורט די קצר שחור וחולצה נופלת צהובה.
"פעם הבאה דופקים בדלת" אמרתי לו ופתחתי את לו את הדלת.
"כן מה שתגידי, ואני רוצה שנעשה סולחה" הוא אמר. ערס.
"טוב"
"טוב, אני מצטער שהתנהגתי ככה, ואני רוצה לחזור לדבר איתך, ואני גם רוצה שתגידי לאמא שלא תתן לי מכות כשהיא חוזרת הביתה"
"חחח אני סולחת לך,ובקשר למכות… אין לי עוד מה לעשות עם זה" אמרתי.
הוא נאנח וחיבק אותי ואני אותו, אני זוכרת את הרגעים האלה שהייתי בוכה בגלל לירן או שלו ורן היה תמיד מחבק אותי ומרגיע אותי…
"טוב רק בגלל שהשלמנו עכשיו אני מרשה לך את המכנס"
"כאילו אני שואלת אותך" אמרתי לו ויצאתי אחריו מהחדר.
"אור!"
"בסדר.." אמרתי וגילגלתי עיניים; ירדנו למטה וכל מי שבבית ישב שם.
התיישבנו בסלון וכל הבנים צפו בכדורגל או משו שם… נראלי ליגת אלופות…
התיישבתי ליד רן וליד שלו.
"אז אחותי מה קורה?" שלו שאל.
"בסדר.." עניתי.
"מה את כועסת עליי?"
"לא אני סתם עייפה" אמרתי והנחתי על ברכיו את ראשי, עצמתי את עיניי ונרדמתי.
"אללה אור קומי"שלו העיר אותי וניער אותי קצת בכתף.
קמתי ועליתי למעלה, השעה הייתה שבע…
'מזמן לא ראיתי אותך :(' שלחתי לרון.
'חחח יפה שלי לא ראיתי אותך שלוש שעות ואני כבר מתגעגע'
'אז אולי תבוא לישון פה?'
'סבבה עשר דקות אצלך' הוא רשם, מהר סידרתי את החדר שלי ואז הוא בא.
"היי חתיך שלי" אמרתי לו ונישקתי אותו נשיקה קטנה בפה.
"מה קורה יפה?"
"בסדר, בוא למעלה" אמרתי לו ועלינו לחדר שלי.
"זהו השלמת עם אחים שלך?" הוא שאל אותי כשנכנסנו.
"כן" אמרתי.
"אוקיי, כי אני צריך לספר לךמשהו… ואני באמת לא אתפלא אם את לא תרצי לראות אותי אחר כך.."
פה התחלתי להלחץ.
"מה קרה?!" שאלתי בלחץ.
"…"