love in the city-פרק 16 ♥

התקדמתי לכיוון היציאה ואז הרגשתי יד שתופסת אותי ומסובבת אותי אחורה.
"אור לא אמרתי לך לא לצאת ככה עם המכנס הזה?!" רון אמר לי, הוא ממש הכאיב לי ביד.
"לא שואלת אותך בכלל! וחוץ מזה תעזוב לי את היד!" צעקתי עליו.
"לא רוצה למה מה תעשי לי?" הוא שאל אותי כדי להתגרות בי.
"אתה רוצה לראות מה אני יעשה לך?!" שאלתי עצבנית.
"לכי על זה" הוא אמר ונתתי לו בעיטה ממש חזקה לביצים, הוא התקפל ועזב לי את היד, ואני הלכתי משם, ובדרך הבנתי כמה מפגרת אני… מה אני בוכה עליו בכלל?! לא רוצה לא צריך! יש עוד הרבה כמוהו!
הלכתי החוצה והתיישבתי על כיסא שיזוף והורדתי את החולצה (רק בשביל הפוזה אנשים ;))
והייתי קצת באייפון, העברתי תמונות ישנות של כל מיני אנשים בדף הבית שלי וגם פירסמתי סטטוס שאני באילת.
הייתי באייפון ושמתי משקפי שמש (עוד פעם.. רק לפוזה :)) ונשכבתי על הכיסא שיזוף ועצמתי עיניים.
פתאום הרגשתי מישהו נשכב לידי, זה היה שלו.
"מה אתה רוצה.?" שאלתי ביובש.
"סתם… אני מצטער על איך שהתנהגתי מקודם" אמר.
"סולחת?" שאל, הנהנתי.
"חחח אז למה את מבאוסה?" שאל.
"סתם… רון…. רבנו" אמרתי והוא הנהן בהבנה.
"אז בואי נשפר לך תמצב רוח" והוסיף:"אבל קודם טובה אחת" אמר.
"והיא?" שאלתי.
"תני לי נשיקה" אמר ונתתי לו נשיקה, והרגשתי איזה פלאש מלפנינו.
"נו באמת שלו!?" שאלתי אותו.
"חכי ותראי למה זה": אמר לי, והלך לקחת את המצלמה מאחד החברים שלו.
"אז.. את באה לבריכה?" הוא שאל, יואווו שנים נראלי לא בילינו ביחד ככה!
"סבבה" אמרתי והורדתי את המכנס שנשארתי איתו.
הלכתי עם שלו לכיוון הבריכה ופתאום הרגשתי מישהו דוחף אותי (כמובן -_-) ולהפתעתי הרבה ראיתי גם את שלו בבריכה… מי לעזאזל דחף אותנו?!
"חחח הנה שני התאומים המפגרים בבריכה" צחק עלינו איזה אחד, ולי בשנייה נדלק הפתיל הקצר.
"למי קראת מפגרים אה יזבל?!" צעקתי על ההוא שדחף אותנו.
"חחח לך ולו" אמר והצביע על שלו. "למה יש בעיות?" הוסיף.
"כן יש בעיות! מי אתה בכלל שאתה דוחף אותי?! ועוד קורא לי מפגרת?!" צעקתי עליו וכל מי שהיה בחצר הסתכל עלינו.
"אושר כנפו נעים להכיר" אמר בקול הערסי שלו.
"אור דנינו, אחות של שלו לירן ורן דנינו" אמרתי וההם נבהלו.
"את אחות של לירן ורן?" שאל אותי בקול טיפה מפוחד.
"למה יש בעיות?" שאלתי והוא לא הספיק לענות וכבר דחפתי אותו לבריכה, איך שגלגל מסתובב ;)
והסתכלתי אחורה וראיתי את לירן נקרע מצחוק מאחוריי.
"חח מה יש לך ימסטול?" שאלתי אותו.
"חחח סתם תכירי, זה חבר שלי אושר.."
"כנפו, כן כן" אמרתי וגילגלתי עיניים. "אף אחת לא מגלגלת עיניים לאושר!" הוא צעק מהבריכה.
"מה שתגיד חמודי מה שתגיד" אמרתי בהתגרות ולירן ושלו שכבר יצא מהבריכה צחקו.
"אור אפשר אותך לשנייה?" לירן שאל.
"אממ.. כן" אמרתי.
"תקשיבי, אני יודע שרבת עם רון, ראיתי גם עליו וגם עלייך ואני רק רוצה להגיד לך שמתי שאת רוצה אני אפוצץ אותו מכות" אמר וצחקתי.
"אתה יודע שאני חולה עלייך?!" שאלתי את לירן וקפצתי עליו.
"הי גם אני רוצה" שלו אמר כמו תינוק וקפץ ללירן על הגב.
"וואי תזכירו לי בני כמה אתם?!" לירן אמר.
"חחח לירן מה דעתך שנקרא גם לרן?" שאלתי והוא צחק
"אם רן בא קופצים עליו" הוא אמר וצחקנו.
"טוב או שאתם יורדים או שאני קופץ לבריכה איתכם למה עוד דקה שלו עושה לי קילה" לירן אמר ואני צחקתי וירדתי ממנו וגם שלו.
"אלוהים אדירים" הוא אמר והוציא קליקים מהגב.
"אני לא עד כדי כבד זה אתה חלש!" אמר לו שלו.
"שלו שתוק תכף אני יראה לך מזה חלש" לירן אמר לו באיום ואני ישר הפרדתי: "אוקיי בואו נלך לשבת"
למה הם כבר רבו מכות פעם, תאמינו לי, זה לא נגמר טוב :/
הינו במיטת שיזוף שוב והכרחתי אותם להצטלם איזה מיליון תמונות עד שהם התחילו להרביץ לי (לא ממש… מכות קטנות כאלה) ואז הפסקתי ושיניתי להם תמונת נושא בפייס.
תאמת באמת יצא יפה חח… אחים פוטוגניים :)
בסוף הינו צריכים ללכת וחזרנו למלון.
נכנסתי לחדר, והתפללתי! שרון לא יהיה בחדר!
נכנסתי ו…. שיט.