love in the city-פרק 39 ♥

הפרק מוקדש ל- smile=) קיבלת את שלו ;)
**נק' מבט אור**
הגיע שוב יום ראשון, באסה, עשיתי אירגוני בוקר ולבשתי חולצת בצפר שחורה וג'ינס קצת גבוה של אמריקן איגל, לבשתי ג'קט אפור אפור של בצפר, והתאפרתי קצת.
ירדתי למטה לאכול ואחרי דקה שלו ירד למטה גם לאכול.
"היי" הוא אמר לי.
"נדפק לך הראש או משהו?"
"מה?!"
"לא כאילו 16 שנה אתה לא אומר לי היי פתאום כן… מה קרה?"
"כלום אסור להגיד שלום לאחותי? פעם הבאה אני לא יגיד"
"מותר מותר…"
"טוב אני הולך לבצפר" הוא אמר.
"רגע אני רוצה לבוא איתך!" אמרתי ורצתי אחריו.
"אז רוצי" הוא אמר והתחיל ללכת כשאני נועלת נעליים.
"יודע מה לך לך… רק איך קוראים לסטוציונר הזה לניסה להתחיל איתי? אני אלך איתו"
"היית מתה. תרגעי אני מחכה" הוא אמר וחייכתי חיוך ניצחון.
הגענו לבצפר ואז נזכרתי… עוד חודש יש לי יומולדת!!!… זאת אומרת לנו -_-
"יואו שלוי אתה יודע מה נזכרתי?"
"מה, שאני חייב לך 50 שקל?"
"לא… מה?! אתה חייב לי?! תביא ימעצבן!"
"סתמי… טוב מה רצית?"
"שעוד חודש יש לנו יומולדת"
"וואי צריך לתכנן מסיבה" הוא אמר.
"צריך לקנות בגדים!"
"תקני לי את אין לי כוח ללכת"
"חע. בטח אתה בא איתי אני צריכה שמלה מהממת!"
"לא עוד פעם.." הוא אמר והרכין את הראש.
"טוב תתעודד עוד שלושה שבועות הולכים לקניון! לא שאני לא אהיה שם בינתיים.. " אמרתי והוא צחק.
"טוב ביי" הוא אמר.
"ביי" אמרתי והלכתי לכיתה.

**יומיים לפני המסיבה**
אני ואחים שלי תכננו את כל המסיבה, ואמא ואבא שלי לא יהיו באותו שבוע קצת באסה אבל לא נורא כי יש לנו את כל הבית לעצמנו ;)
"אורייי! עוד יומיים יומולדת!" אגם קפצה עליי.
"חחח כן!!!" אמרתי.
"אורה אנחנו מתכננות לך משהו גדול!" דני אמרה.
"אמאלה מזה? חחח" אמרתי והלכנו לספסל אחד בחצר בהפסקה.
הבצפר עבר והגעתי הביתה, היו הרבה דברים שכבר היו מאורגנים כמו בר וכאלה…
פתאום נשמעה טריקת דלת.
"שלוי הולכים לקניון!" צעקתי לו, אבל פתאום ראיתי שזה אבירן. (מי שלא זוכרת… חבר מאילת).
"אני לא שלוי" הוא חיכה אותי.
"נורא מצחיק"
"סתם… מזל טוב!" הוא אמר לי ונתן לי חיבוק.
"תודה תודה" אמרתי וישבנו קצת ביחד בסלון עד ששלו בא.
"שלו! הולכים עכשיו! ונאכל שם צהריים"
"בסדר…" הוא אמר תוך כדי אנחה.
"אחי מזל טוב! ותהיה חזק…" אבירן אמר לו.
"נורא מצחיק ביוש" אמרתי וגררתי את שלו.
"רק אור… איך תכננת שנגיע לשם?"
"אממ… אתה יודע לנהוג?"
"טוב מפגרת נלך ברגל"
"אין לי כוח… תעשה לי שק קמח?"
"לא! בואי!" הוא אמר ומשך אותי אחריו. הגענו לקניון, אכלנו וקנינו בגדים ונעליים למסיבה שתהיה לנו והגענו בשמונה הביתה.
עליתי לחדר ושמתי את השמלה בארון והייתי במחשב, כבר היו לי כמה דברים על הקיר כמו:
'עוד יומיים!' וכאלה… הגבתי לכולם ועשיתי לייק.

התעוררתי בבוקר, היום יומולדת!!! אעאע! אני מרגישה בת חמש.
התארגנתי, לבשתי חולצה קצרה נופלת ושורט ג'ינס יפה, התאפרתי ונעלתי סניקרס.
ירדתי למטה וראיתי מלא בלונים ושלט 'יום הולדת שמח!' וקצת סרטים, הקטע הוא שלא היה אף אחד בבית חוץ ממני ומשלו.
"שלויי! מזל טוב אחי התאום!" אמרתי וחיבקתי אותו.
"מזל טוב אחותי התאומה והקטנה ב 2 דקות"
"היית חייב נכון?!" אמרתי לו והוא צחק, אכלנו ביחד את הארוחת בוקר והלכנו ביחד לבצפר.
הגענו לשכבה שלנו, אבל לא היה א-ף א-ח-ד! בכלל… אפילו המורים לא היו!
"איפה כולם?" שאלתי את שלו כשנפגשנו באמצע השכבה (כל אחד בא מהכיתה שלו)
"לא יודע… בואי נרד לי"ב…" הוא אמר וירדנו לשם, גם שם לא היה אף אחד!
"טעינו ביום?" שאלתי בגיחוך.
"לא אין נצב ראיתי את הקטנים"
"טוב בוא נלך לפטיו אולי יש שם מישהו…" (פטיו זה אזור כזה שיש בו מלא מדרגות שאפשר לשבת עליהן, אצלנו הוא ענק עם מדרגות רק מכיוון אחד ויש רחבה קטנה למטה)
הגענו לפטיו ופתאום ראינו את כל שלושת השכבות וכולם צעקו 'מזל טוב!!!'.
"אז שני אחים קטנים יקרים ומעצבנים שלי, מזל טוב, ואני עכשיו אתן ללירן לדבר ואז תגיע ההפתעה שלכם…" רן אמר.
"אז מזל טוב מעצבנים נודניקים שכמוכם ועכשיו ההפתעה" הוא אמר וכמה חברים טובים שלנו שהיו מקדימה שלפו מאנאערף קמח, ביצים, מים ונוצות שאלוהים יודע מאיפה…
הם זרקו עלינו הכל והסריטו וילמו הכל… ואיך אפשר שלא להעלות לפייסבוק?!
"אני אוהבת את כולכם אחד אחד!" אמרתי בציניות וכולם צחקו.
"טוב אורה רוצה לשמוע את הברכה או אחר כך?" דני שאלה.
"למה אחר כך עכשיו זה מעולה" אמרתי והן צחקו והקריאו את מה שהן כתבו ושמרו לי את זה בינתיים.
"עכשיו שלו!" מאור צעק.
"מה אתם עוד רוצים ממני?" שלו שאל וצחק.
"ברכה אתה לא רוצה?"
"שיהיה"
"אוקיי… אז תמשיך להיות אותו חרא כמו שאתה עכשיו… ושתמיד אם אתה צריך משהו אנחנו פה, מומלץ לא בשבתות וחגים, אבל אנחנו פה, אלא אם כן טסנו לחו"ל, אבל בכללי אנחנו פה"
כמה חברים שלו אמרו וכונו נפלנו מצחוק.
"תודה" הוא אמר להם תוך כדי שכולם צוחקים כולל אותו.
"טוב ידענו שזה מה שיקרה, אז הבאנו לכם בגדים אחרים" אגם אמרה.
"טוב תודה לכל אחד כאן! באמת שהיה… נחמד, והיום מסיבה שלנו ב-20:00 בבית שלי" אמרתי, וכולם התחילו להתפזר, הלכתי למלתחות, התקלחתי קצת והתלבשתי בבגדים שהן הביאו לי.
כולם הצטלמו איתי היום, ולפעמים הייתה תמונה גם שלי וגם של שלו.
"מזח טוב חיים שלי!" רון אמר לי והרים אותי כזה מהרגליים, הוא נישק אותי והפסקנו מהר, בכל זאת… בצפר לא נעים… חחח
"חח תודה, תתלבש יפה היום אה?" שאלתי והוא צחק והנהן.
"טוב אור בואי את לא לומדת היום!" אגם ישר גררה אותי משם והם הכניסו אותי לתוך איזה ג'יפ נראלי של אחד החברים של רן… הם קשרו לי את העיניים עם סרט שחור,
וחגרו אותי מהר, פתאום שמעתי את הרכב מותנע ואז עצרנו.
"אפשר להוריד את הכיסויי?" שאלתי ואף אחד לא ענה.
"אוקיי… מי פה?"
"אנא!" איזה קול ענה לי אמאאא מי זה?! ולמה הוא ענה לי בערבית?!
"מי זה?!" חזרתי על השאלה ביותר כעס.
"מחמוד" הוא ענה וכמה קולות צחקו.
"חע נורא מצחיק, אלה בטח רן נאור לירן ועוד מישהו" אמרתי והם שתקו.
"ידעתי שרק אתם יכולים עם השטויות האלה…"
"יא וולדה שתקי" הוא אמר ואני צחקתי.
"טוב אני מחכה שנגיע…" אמרתי ונסענו עוד רבע שעה, הגענו לאיזה מקום.
"טוב אור אל תורידי את הכיסויי" רן אמר לי והם הובילו אותי לאיזה מקום.
"נוו רן לאן?!" שאלתי.
"תורידי את הכיסויי ותגלי…." הורדתי את הכיסויי וראיתי מקום יפייפה!
"וואו…" אמרתי.
"רגע ומה אנחנו אמורים לעשות פה?" שאלתי והסתובבתי.
"האמת קצת פאדיחה אבל.. היה אמור להיות פה איזה צלם לבוק או משהו… תשאלי את אגם ודני הן כבר יגידו לך…" נאור אמר ורן הוציא טלפון והתקשר למישהו.
"מי עוד פה?!" שאלתי כשראיתי רק את שניהם.
"הלכו להביא את שלו"
"ו.. אתם חושבים שהוא יאהב בוק?!" שאלתי.
"מה פתאום לבוק אני לא רוצה למות היום…" הוא אמר וצחקתי.
"אז למה?"
"למשחק כדורגל יש פה איצטדיון לא רחוק… אבל הוא צריך לעשות איתך כמה תמונות קודם" הוא הסביר לי ואני הנהנתי.
עבר הבוק היה ממש מצחיק וכיף, הצטלמתי עם נאור, דני, אגם, אחים שלי וכמובן רון<3 כל אחד בנפרד ובסוף עשינו תמונה ביחד.