lost- פרק 20

אני לא יודעת באיזה תדירות אני אעלה פרקים כי יש לי בעיה אישית כרגע והפלאפון שלי בתיקון מה שאומר שכל הפרקים נכתבים מחדש בתקווה שהם יצאו יפים יותר או דומים יותר למקור. אבל אני אעלה מהמחשב של אח שלי בכל לילה, כי ביום הוא לא נותן לי לגעת בו והמחשב שלי לצערי לא מתחבר לאינטרנט. צרות באות ביחד.
אגב,
אני יודעת שהפרק הקודם לא היה הכי מובן, כי חסר לכן תמונה של ריאל, מה שלא היה בפרק שמונה עשרה אלא עכשיו. מבחית נקודת מבטה של דיאן אין הרבה חידוש, היא בעצם רואה את ההתאקלמות של תיאה אצל הזאבים והיא מספרת בעצם את הסיפור של כל אחד מהלהקה שלה. הפרק הזה ישלים לכן את הנקודת מבט של ריאל ואז תבינו יותר..
בכל מקרה, מקווה שתהנו ותבינו יותר, לכל שאלה אני פה מה שלא הבנתן או כל דבר אחר.
הפרק מוקדש לאישתי היחידה, פיר <3
אוהבת מלא וסליחה על החפירה <3

נקודת מבט ריאל:
-כמה שעות קודם-
"עומר אני יוצא לטייל," אמרתי ויצאיתי מהבית בלי התראה מוקדמת. התקרבתי למכונית, הכנסתי את המפתח לסוויץ', שמעתי את המנוע שמתחיל להתחמם ולחצתי על דוושת הגז. יצאתי לעבר השכונה ומשם לכביש הפתוח, לכיון השכונה המוכרת מפעם.

"היי," אמרתי ונכנסתי לבית של דין ואליה, הבית שלהם התחיל להיות מוזנח, אליה שכבה על הספה כשהיא מכוסה בשמיכה שהבאתי להם לפי שנה, אליה שומרת על הכל, בניגוד לדין שלא שומר על דבר.
"מה קרה פרינססה?" שאלתי והתיישבתי על ידה, היא קיפלה את רגלייה ועברה לתנוחת עובר. "אני חולה והאח הדביל שלי לא מוכן לתת לי לנשום, מה שקורה זה שאין לאח שלי רגשות!" צעקה והרביצה לספה מעצבים, פנייה נהכו לזועמות והיה אפשר להבין, היא הייתה חיוורת מעט ועינייה אדומות כאילו לקחה סמים.
"בואי אלי, תנוחי אצלי בבית, בית עק, גינה וחצר אחורית. כל מה שאת זקוקה לו, בגדים ונעליים אפשר לקנות עוד תמיד. ואם כשתבריאי תרצי לחזור לפה, תחזרי. אם תרצי להישאר תישארי. אבל אני לא אתן לך להרוג את עצמך בגלל חוסר מזל של כסף." צעקתי עליה למרות שלא אמרה דבר נוסף.
"אם כולם יסכימו אני אבוא. ביחד עם דין, אני לא נשארת לבד איתך בבית. אני לא מסוגלת. אני יודעת שאתה מאוהב. ראיתי באחד הימים כשהלכתי לאסוף נדבות, אני לא לוקחת חלק מהשיגעון שלכם או שלהם בגנבות. היית לצידה בטלוויזיה . עוד רומן? או סיפור אהבה אמיתי?" שאלה והניחה את ידה על ידי.
"ואת אליה, ברק היה רומן או עוד סיפור אהבה? סקס מזדמן? מה הוא היה? הצעתי לך את הבית שלי ואת תוקפת אותי על חיי האישים. בואי היה מציאותיים. את בגדת בי איתו. את היית איתו. אני שמרתי לך אמונים, בעיקר כל החרא שאח שלך העביר אותי. את בגדת בי ולא הפוך. בגללך אני שונא אותו . ועכשיו הוא יותר משנוא הוא אויב. הוא החבר של האישה שלי. ועל זה אני לא לך או לו. את הסיבה למלחמה איתו והיא זאת שתסיים את המלחמה. ההצעה עדיין בתוקף." אמרתי וקמתי מהספה.

"בית? ארמון." דין אמר הבהתלהבות והתקדם לספה.
"עצור! קודם מקלחת. שניכם. את לא נוגעים בכלום לפני המקלחת! ברור?" שאלתי והדגשתי כל מילה, דין חייך והלך לעבר המסדרון, רעש של דלת שפתחה ונטרקה, הוא נכנס.
"אני אביא לך בגדים חדשים. ואת. כנסי למקלחת השניה שבחדר ליד. יש בגדים של נשים בארון." אמרתי והתקדמתי מספר צעדים ממנה.
"וכן, הבגדים היו שלה." אמרתי בחיוך ניצחון ביני לבין עצמי ונכנסתי לחדר, פתחתי את הארון, הוצאתי מכנס, חולצה ותחתון חדש מהקופסא לדין, לקחתי מגבת חדשה מהארון שליד ויצאתי מהחדר. תליתי את הבגדים על ידית הדלת ודפקתי עליה שידע. ממש כמו פעם, רק בבית אמיתי שלא מאיים להתמוטט בכל רגע נתון.

"ואו, ככה זה נראה כשרואים את זה על המסך שלך." אליה אמרה והתחילה לאכול מהפופקורן שקניתי לה, היא התלהבה להכיר טעמים חדשים שהוא לא מגעילים או שימורים.
"אחותי? את מעיקה. כל דבר קשה לך, תלמדי ממני, שורד. חי בכל מקום ומסתדר." דין אמר ואליה זרקה עליו את הכרית כתגובה.
"שורד? במקרר של ריאל. ממש, אני לא יודעת איך אתה שורד, ליד מקרר מפוצץ באוכל שתייה וממתקים." אמרה והחזירה את מבטה לטלויזיה והמשיכה לראות את הסרט האהוב שלה. למען האמת היא לא הכירה אותו, לא ידעה או יודעת את שמו אבל השחקן הראשי 'חתיך מידי' לדעתה אז הסרט הפך לאהוב עליה.
נשים, לך תבין אותן.

"בא לי עוד." אליה אמרה וקמה למטבח. דפיקה בדלת שברה את השקט של הדקה שהייתה. אליה התקדמה לסלון והתיישבה על הספה.
"דופקים, תפתח." אליה אמרה ותפסה את השלט בידה, היא החלה לחפש סרט אחר לראות ונעצרה על בית הים הקטנה, הסרט שהייל הכי אהבה לראות.
"חרא אורחים." אמרתי והתקדמתי לדלת.
"הייל." אמרתי והבטתי בה, עצובה.
"אני רעבה, אני לא מרגישה טוב ואייס אמרה לי שאתה חייב לטפל בי. אם תשאל למה שאני אגיד לך כי בא לה. ואל תענה, אני אומנם השליח אבל אני לא מרגישה טוב. אני רוצה להקיא." אמרה ונכנסה אל הבית. החוצפה שלה שיש, לא ראיתי את זה אצל הרבה אחרות.
"ידעת שאני באה שאתה רואה בת הים?" שאלה ופתחה את המקרר, הוציאה בקבוק קולה ושתתה מהאוויר. מרגישה בבית חופשי.
"מי את?" אליה שאלה, זה הזכיר לי את הפעם הראשונה שדיאן ראתה את ורוניקה.
"לא עניינך. אגב, קחי את החזיה והתחתון שלך כשאת יוצאת. זונות לא נשארות אחרי הלילה אם לא אמרו לך. את צריכה לברוח בבוקר." הייל אמרה וקטלה אותה, אהבתי בהייל שלא אכפת לה מי ידבר אליה, היא תענה ולא תברח.
"הייל?" אליה שאלה והביטה בה.
"שלא תטעי, אני יודעת מי את. אליה. אייס הכירה בנינו, זוכרת. פשוט לא סובלת אותך, שיקרת. את חתולה. ובגללך כולם אצלכם חושבים שהיא גנבה את ברק, כשלמען האמת. ברק תמיד אהב אותה ולא אותך. מאז שהוא הגיע לשכונה שלנו. הוא זאב ואת רק עוד חתולת רחוב. ידעתי שלא באת לי בעין, תמיד יש סיבה." הייל אמרה ועקפה אותה, היא התיישבה על הספה הקטנה היחידה והתחילה לראות בת הים.
"יהיה לי כיף איתכן אה?"

נקודת מבט דיאן:
"איפה הייל?" ברק שאל והביט בי, התחמקתי ממנו מהבוקר, לא יכולתי לראות אותו לידי.
"אל תשאל שאלות לא תשמע ממני שקרים, איך עבר היום דרך אגב?" שאלתי והבטתי בפניו שהתרככו מעט.
"מדהים, מכרתי כל דבר יקר בחנות, הבדיקות שלי היו חיובית, אני בהריון." צעק באושר מזוייף, חיוך עלה על פיו ונמחק כשחזר להיות רציני.
"אצל ריאל. היא חולה ואני לא אתן שיקרה לה משהו. ריאל לא יפנה לה או לי עורף." אמרתי וקמתי מהמיטה, אין הרבה מה לעשות פה, להביט בתקרה, בריצפה, ללכת לגיא, להסתובב בשכונות או להיות בחברת מישהו, אבל הם עסוקים בע'עבודה' שלהם אז האופציה האחרונה נשללה.
"תגידי לה לחזור מיד." ברק אמר והביט בעיניי.
"לא. אתה לא אומר לי מה לעשות יותר. בטח לא כי אתה מוטרף מקנאה שפניתי אליו לעזור לה, אתה לא הולך לקבוע לי דבר. אני עשיתי את שלי אתמול כשבאתי איתך לשכונה הקודמת שלך, כשרציתי לקבור את עצמי מרוב זונות ששכבו איתך שם והחזקת לי את היד. הייל נשארת שם עד שהיא תבריא אם, אם זה נראה לך או לא." אמרתי ויצאתי מהחדר, התקדמתי אל דלת הכניסה ויצאתי מהבית.