Lona
רק עוד שעה, דקה, שנייה, עד שייגמר השיעור תמיד אני מזכיר לעצמי כדי לא להתייאש , אני כבר רוצה לחזור לשלוחן של ה׳לא רצויים׳ ולהמשיך להתבונן בלונה , כן לונה העשירה , אבל אני לא לא אוהב להגדיר אותה ככה , עם זאת שהיא עשירה היא לא סנובית כמו כול השאר , היא ..
אי אפשר להסביר , צריך לראות את החיוך
שלה כדי להבין שהיא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לגבר ..
אבל אני? בטח בחיים לא יזכה להיות ה׳גבר׳ הזה , תראו אותי בגדים מהשוק , נעליים בלי חברה , חסר תכשיטים ואוטו .
אבל , זה לא מונע מימני מלהפסיק להסתכל עלייה , הצחוק שלה היא האושר שלי בכול הייאוש הזה ששמו ׳בית ספר ׳
שחכתי כבר להזכיר שיש לה חבר ?
כן , מאותו מעמד , שחצן עם אוטו , אבל הוא בנאדם שיש לו אינטרסים הוא לא מתאים לה , אני מרגיש את זה , אני סומך על ההרגשות שלי , אני יודע שהיא לא אוהבת אותו כמו שהיא תאהב אותי ..
חח כן תמיד אמרו לי שאני מנסה להשיג את
ה׳בלתי אפשרי׳ , אבל אני לא ינוח עד שהיא תהיה בזרועותיי .
תגובות (1)
את כותבת ממש יפה ! והיה לי ממש כיף לקרוא :)