LOL – פרק 2

" בווקר " אמרתי לעצמי כאשר פקחתי את עיניי ומסתכלת על התקרה , קרניי השמש בוקעות מאדן חלוני ומשקפות קשת בענן על המראה , משפשפת את עיניי ומתרוממת טיפה למעלה עדיין רואה מטושטש בעיניי , מסתכלת לצדדים שונים ורואה את המזוודות מונחות ליד השולחן ,המחשב הנייד בתוכם , אקדמיה מטומטמת " זה לא חלום " אמרתי וישבתי על המיטה שאני שומעת צלצול של הפלאפון " לול אני מקווה שאת לא מתכוונת להבריז " אמרה דלאנסי .
" לא תכננתי על זה " אמרתי בקול ישנוני ושפשפתי את עיניי .
" יופי , תתארגני במהירות " היא אמרה ונתקה את השיחה " אווף " נאנחתי ושמתי את
הפלאפון על השידה , לבשתי גופיה לבנה , חצאית שחורה , נעלי בובה שחורות ועניבה שחורה ,
הלכתי למראה מסתכלת על עצמי , השער שלי היה פרוע , עיניי היו עייפות וכבדות , במהירות
שטפתי את פניי וצחצחתי את השיניי " כנראה כל הבנות שם סנוביות מוזרות ומטומטמות " מלמלתי לעצמי ומהרתי לרדת עם המזוודות לסלון שם חיכה לי הנהג שיביא אותי ואת דלאנסי , ריין , קאסי ומולי לשדה התעופה " איפה כולם "? שאלתי אותו , השער שלו היה ארוך וחום עד הכתפיים , טוקסידו שחור עם עניבה לבנה ומשקפיי שמש כהות " לולה מיונסה "? הוא שאל בקול עמוק וכבד " כן .." מלמלתי והסתכלתי עליו " כולם מחכים לך " הוא אמר ופתח את הדלת " יופי " אמרתי , והתקדמתי אל עבר הדלת שהוא סוחב את המזוודות שלי " היי " אמרתי לבנות ששנים ממהם עמדו נרגשות והשניים האחרות עמדו מבואסות.
" גם את בקושי קמת "? שאלה קאסי , שלבה את ידייה ופהקה " אמרו שיש שם הרבה סנובים " הוסיפה ריין לדבריה של קאסי " זה מה שחסר לי נשבעת לכם " אמרתי ונכנסתי אל תוך הרכב ביחד עם כל החבורה , הנהג הכניס את המזוודות לתוך המכונית וישב לכיסא הנהג " את שומרת הראש שלי "! הצביעה דלאנסי על ריין וריין צחקה " אנחנו לא בוחרים את הנסיכות שלנו והן לא בוחרות אותנו " אמרה ריין ודלאנסי נאנחה " אוקיי " היא אמרה וצחקה , הנהג התחיל לנסוע לשדה התעופה .
" זה המטוס שלכם " הושיט לנו הנהג חמש כרטיסים והצביע על המטוס הלבן שעומד להמריא " זהו המטוס היחידה לפניימיה הזאת " הוא אמר והנהנו " להתראות ובהצלחה " הוא אמר בקול עמוק וצחק " תודה " אמרנו והתקדמנו עם המזוודות אל עבר המטוס שחיכה לנו להמריא , אישה בלונדינית אשר חבשה כובע כחול ושערה הבלונדיני היה אסוף בקוקס קבלה את פנינו במטוס " שלום , כרטיסים בבקשה " היא חייכה והסתכלנו אחד על השנייה והשטנו לה " בסדר ריין בוזגלו , דלאנסי בוקלט , קאסי מרייאנה , מולי שביט ולולה מיונסה " היא אמרה וסמנה לנו את הכרטיסים " טיסה נעימה "היא אמרה והעלינו על המטוס " אני יהיה נסיכה " התרגשה מולי וגלגלתי את עיניי " ואו " אמרתי לה בציניות וצחקתי , ישבתי במקומי ולידי ישבה מולי , כדי לא לשמוע את הזבולי שכל שלה שמתי אוזניות ונשענתי על אדן החלון .
" לול , תתעוררי " נערה אותי מולי , פקחתי את עיני בחדות וקמתי מהכיסא כאילו לא ישנתי , נחרתי בבוז וירדתי מהמטוס בצעדים אטיים וגוססים אפשר לומר זאת , ירדנו ביחד מהמטוס עם עוד נערים ונערות שמי בכלל הסתכל עליהם , הרמתי את מבטי ובחנתי את האחוזה שעמדה באמצע האי , קירות גבוהות ושחורות , ציורים בצבע לבן היו על קירות האחוזה , עצים גבוהים וירוקים כיסו את שטח ובניהם עמדה האחוזה , שמירה כבדה הייתה באי זה , נכנסנו לשביל והתחלנו להתקדם לשערי האבן של האחוזה , ביער עמדו מטרות אדומות בשביל האבירים , שרכבו על סוסים וירו בחץ וקשת למטרות , היה שם מקום קטן שהנסיכות שתו שתה , מקום לבן , שם עמדו שולחנות וכסאות מרוהטים , ונסיכות עם שמלות וכתרים ישבו וצחקקו , והיה מקום של השומרי הראש שהיה בצד השני של האי , ראינו טיפה ממנו שפנינו לשביל המערבי באי כדי להגיע לשער הטירה , ראיתי ששומרי הראש נלחמים עם חרבות מעניין אם תהיה לי חרב , הוצאתי את הפלאפון מהכיס ופתחתי אותו , השעה הייתה כבר שניים עשר אחר הצהריים , הגענו למול שערי האבן ביחד עם קבוצת הנערים והנערות , עמדנו והבטנו למעלה על האחוזה " ואו " אמרנו בפה אחד , נשמתי לרווחה והדלתות נפתחו בעצמם , נכסנו והסתכלנו לתוך אולם , היו שם מליוני מדרגות ההיו מובילות למקומות שונים , בהתחלה היו שלושה כיוונים אחד שמאלה , ימינה וקדימה ואין לי שום מושג לאיזה כיוון אנו שייכים , הסתכלנו ויצאה אלינו אישה בשנות הארבעים שלה , שערה האפור היה אסוף בקוקס ובו שני מקלות כמו אצל הסינים , עיניים גדולות ומפחידות שמסתכלות עליך ושמלה כחולה וארוכה , שמלה צמודה ונעלי עקב גדולות " ברוכה הבאה תלמידים לאקדמיה שלנו " היא אמרה בקול חד והעבירה את ידה במעגל " כאן כול אחד בוחר את תפקידו " היא אמרה והמשיכה לסביר כמה דברים , לא ממש הקשבתי רק בחנתי את כול הייתה מנורה זהובה תלויה על התקרה ויהלומים עליה " כול אחד בוחר את התחום שלו כמובן שנסיכות האלו הבנות , האבירים הם הבנים ושומרי הראש הם מעורבב רק שהרוב הם בנים זה נדיר לראות בנות " היא אמרה וחייכה " לכול אחד יש מעון שונה ושעות שונות באימונים , הנסיכות לומדות את יכולת הנימוס , דיבור וההתנהגות , האבירים האצילים לומדים את יכולת הלחימה ויכולת המטרה ושומרי הראש לומדים גם כן יכולת לחימה רק שונה יותר וקשה יותר , הם לומדים גם את יכולת ההקשבה , זוהי יכולת שבה שומרי הראש אמורים להבין מה קורה עם ה"טל" שלהם , טל זהו הנסיכה שלכם " היא אמרה והתחילה לסמן בדפדפת שלה "אוקיי , כול הנסיכות התקדמו קדימה , כול האבירים לצד שמואל וכול שומרי הראש לצד ימין " היא אמרה וסמנה לכול הצדדים , אני , ריין וקאסי הלכנו לצד שמאל , היא הסתכלה עלינו " אתגר "