Little Things פרק 2 | פאנפיק על וואן די

ארזנו כבר את התיקים, את המזוודות. אמא החזיקה לי את היד, והביאה צנצנת.
"אמא? מה יש בתוך הצנצנת?" שאלתי בהתרגשות. "קצת חול מהארץ, אני אתגעגע.." אמרה באנחה.
זהו, עלינו למטוס. הרגשתי שהכל מאחורי..
-מחר בבית ספר את מתה!!- קיבלתי SMS מגור, כנראה הוא לא מעודכן.
'טוב.. נצחק עליו קצת' חשבתי לעצמי.
-אני יהיה מחר בפארק דודה, אוהבת- (כמובן שזה היה בצחוק) שלחתי לגור את הSMS.
כנראה הוא חשב לעצמו שבטעות שלחתי את ההודעה לו, במקום לדודה שלי. אני באמת חכמה.
ירדנו מהמטוס, ראינו את לונדון, עיר כל כך יפה, כל כך מדהימה!
הזמנו מונית שתיקח אותנו לבית החדש שלנו, קומה 8, משם אפשר לראות את כל העיר.
פרקנו את המזוודות את התיקים, אני יצאתי לעשות סיור בעיר.
שמעתי מלא בנות צורחות באיזה פארק אחד. אני לא מאמינה שוואן דיירקשן הופיעו שמה!!!
רצתי הביתה, לבשתי שמלה בצבע שמנת מתנפחת, תיק חום עתיק סידרתי את השיער ושמתי נעלי בובה פרחוניות, אבל בהירות.
יצאתי, ניסיתי להתמצא בעיר. מצאתי את הפארק ההוא, רצתי לשמה וצרחתי יחד עם כולם, אני יודעת אנגלית ממש טוב, הכרתי כמה דיירקשניות מהשכונה ויש אחת בשם מייגן שהיא גרה מולי.
הלהקה החלה לשיר את LWWY, הבנים זרקו כמה דברים, כמו בלונים או כאלה שמוכרים ביום העצמאות, הצחיק אותי שתפסתי כמעט את הכל והרבה מעריצות התנפלו עליי. אני נחמדה אז חילקתי כמה.
נייל פתח עם הגיטרה.. הבנתי שזה Little Things. מאוד קל לי להזדהות עם המילים.. הכאב חזר בי. החלתי לבכות ולהזיל דמעות. הארי שם לב לפניי. הוא ירד מהבמה ושר את השורה שלו לי, ממש לי. הרגשתי מיוחדת, שהצלחתי להגיע למשהו.
כשהארי סיים את השורה שלו הוא לחש לי באוזן- 'אל תדאגי, תפגשי אותי ב-14:05 בפארק'
חייכתי אליו, הוא התרחק וחזר אל הבמה וקרץ לי.
קיבלתי SMS מגור, כנראה נפל לו האיסמוון.
-מה זה? מה את רוצה לגמור אותי כלכלית? למה לא אמרת לי שאת בחו"ל יא מכוערת בגללך אני צריך לשלם על הסמסים ששלחתי לך!-
זה הגיע לו. צחקקתי ונגמרה כבר ההופעה. חזרתי הביתה ונשכבתי על המיטה.
חשבתי לעצמי 'לונדון רק עזרה לי'. בלי ששמתי לב מה השעה כבר היה 14:00, עוד חמש דקות אני צריכה להפגש עם *הארי* בפארק, היה לי קשה לעכל את זה, שכחתי מזה!
זרקתי על עצמי משהו, נעלי ואנס שחורות לבנות עם שורט ג'ינס קרוע, וחולצה של מיקי ומיני מאוס, וכובע של NY.
יצאתי אל הפארק ואמרתי 'אמא אני יוצאת…'
'לאן חמודה?' 'סתם.. לטייל לי בעיר..' 'את הכרת את השכנה מלמעלה? איזה חמודה הכינה לנו עוגה.' 'כן אמא.. נחמד מאוד אני חייבת לזוז!'
הייתי באיחור של 10 דקות, רק מלבחור בגדים. הגעתי אל הפארק וראיתי שמה את הארי, עם משקפי שמש וכדומה..
"היי, זאת את" אמר לי הארי בעודו מחייך.
"כן, הנני כאן. חח" אמרתי בעודי מתביישת.
"ראיתי אותך בוכה, בהופעה היום בבוקר.. זה הציק לי.. למה שמישהו יעשה משהו רע לדבר כזה יפה?" הוא אמר וקרץ.
"אני באה מישראל, בבית הספר שלי ירדו עליי בגלל ש.." פה שתקתי.
"בגלל שמה? את הרי לא שמנה, את לא מכוערת, את מושלמת" הארי אמר את זה בצורה כזאת מושלמת והוא אפילו לא מכיר אותי או יודע את שמי.
"בגלל שאני.. דיירקשנית.." אמרתי.
"ווהו, זה מגעיל.. תביאי לי את הטלפון שלך ותני לי לדבר איתו." אמר הארי.
"לא נראלי שכדאי… הוא הקבצה ט' באנגלית…" אמרתי.
הארי שתק לכמה שניות ולחש לי: "אני יודע שאני לא מכיר אותך אבל, אני מרגיש צורך לנשק אותך.."

כמו שהבטחתי, פרק 2, די ארוך סורי אם הוא משעמם …. באהבה, נועה <3