little black dress פרק 2

חזרה לנקודת מבט של אנה

סיימתי להיתקלח לבשתי חולצת בטן שמראה את העגיל בטבור שלי
אספתי את השיער לקוקו גבוהה
לא התאפרתי לא היה לי כוח
ריסססתי על עצמי קצת בושם יצאתי החוצה מטיילת לי בדשא קרוב לסורגים של הפנימיה הסורגים המחשמלים אם נוגעים בהם
אסור לאנשים כמוני לצאת מפה
אני תקועה פה להרבה זמן עד שאני יוכל לשלוט בכוחות שלי
ראיתי מרחוק את לאון
הוא התחיל להתקרב הוא נעמד מולי בין רגליי מחזיק במותניים שלי
"שמעתי ששוב פעם חלמת על אותו היום .. את בסדר " הוא שאל
"כן עכשיו הרבה יותר " אמרתי ומחייכת אליו
ונישקתי אותו בלחי
תמיד הייתה ביינינו משיכה אבל אני לא מוכנה לסכן אותו
"למה את אף פעם לא מספרת לנו מה קרה באותו יום ? " הוא שאל הבנתי על מה הוא מדבר
"זה קשה להיזכר בזה ולספר אבל עכשיו אני רגועה ואני יכולה לספר
זה היה לפני שלוש שנים בדיוק ב 6.12 בכל שנה אני נזכרת בזה וזה לא עוזב אותי
אח שלי הלך לקנות גלידה ואני נשארתי עם אמא ואבא בבית
עברתי באותה תקופה בריונות קשה בבית ספר וגם אב שלי לא היה מהאנשים המאוד נחמדים
אמא שלי בכתה תמיד בגללו
ישבתי במטבח חורטת על השולחן
אבא שלי התקרב עליי זועם ומתחיל לצעוק על אמא שלי שישבה ליידי
היא התחילה לבכות
באותו הרגע עייני נהפכו לשחורות לשום זכר לעניים החומות שלי אבא שלי לא הבין אבל אמא ידעה הכל
היא פחדה וצעקה שאני לא יתן לכוחות שלי להיות יותר חזקים ממני
באותו הרגע לא הבנתי כלום על מעשיי הוצאת את הלב של אבא שלי מהמקום
התעלפתי ואמא שלי ניסתה להעיר אותי היא יותר פחדה עליי מאשר על מה שקרה לאבא שלי
כאלו שהיא ידעה שזה יקרה
אח שלי נכנס באותו הזמן שעייניו לבנות הוא החייה אותי אני חזרתי לחיים בזכותו
אני ואח שלי זה הין ויאנג
ואני כמובן זה הרע והוא הטוב
אני אמא שלי ואח שלי ברחנו
אמא שלי סיפרה לנו הכל על מי שאנחנו ומה אנחנו יכולים לעשות
אמא שלי אמרה שיום יבוא ואנחנו נציל את העולם
אבל אני ראיתי למה שגרמתי אני לא יכולה לעשות טוב לאף אחד אבל אחי הוא תמיד היה הטוב שביינינו
ואני מפחדת להיות כל יום בלעדיו
ויום יבוא אני ימצא אותו " אמרתי הכל לא חוששת מכלום דמעות שחורות זולגות לי על הלחיים
לאון בסתכל אליי מנגב את הדמעות עם הידיים הקרות שלו
ראיתי דמעה זולגת מהעין הכחולה שלו
"אל תדאגי אני פה איתך אני לא יעזוב אותך " הוא אמר מחבק אותי
"אוי תראה אותי אני חייבת ללכת לשירותים אתה תחכה לי טוב ?" שאלתי
"ברור אל תתעקבי "
הלכתי בדרך לשירותים
ואז בא מייק הילד המגעיל "מה קרה הילדה הרוצחת בכתה ?" אמר בקול מזלזל
"מייק תעזוב אותי " אמרתי בקול חלש
"ואם לא באלי ? " הוא העיף אותי לקיר בעזרת כוחו
"קדימה באלי לראות מה את באמת יכולה ואם השמועות נכונות שאת יותר חזקה ממני " הוא אמר מתגרה בי
"תאמין לי מייק שניינו לא רוצים שזה יקרה "אמרתי קמה ממקומי
"את בטוחה בזה ?" אמר ומעיף אותי שוב ברגע הזה השמיים נהיו אפורים ועניי נהיו שחורות מתמיד
התחלתי לחנוק את מייק מרחוק והיו ברקים מייק לא מצליח לנשום ואני נאבקת להפסיק
מזווית העין ראיתי את אמיליה יוצאת יחד עם צ'ארלי
אמיליה מעיפה הרחק את מייק משם מתקרבת אליי
"ששש אנה הכל יהיה בסדר תסתכלי אליי את תהיי בסדר "היא אמרה
ושוב דמעותיוצאות הפעם הן לא שחורות או רגילות זה היה דם
העניים שלי חזרו להיות חומות
בכיתי בכתף של אמיליה כצ'ארלי מלטף את שערי
לאון התקרב אליי שראה את הדם את מייק משתעל מנסה לחזור לעצמו ואותנו
הוא מתקרב מתכופף טיפה מרים אותי
לוקח אותי הצידה ומחבק אותי
אני נראת כל כך קטנה ליד הילד היפה והשרירי הזה שאני כל כך אוהבת
"אני יותר בחיים לא יעזוב אותך " הוא אמר והמשיך בחיבוק שלו