Let me go- פרק 6

״אני אעבור מכאן עם קנדל והילדים שלנו״ הוא אמר וצחק, צחקתי גם אני אבל בתוך תוכי חשבתי- יכול להיות שגם אני אקשר לכולם כאן עד כדי כך שלא אצליח להתחפף מכאן?
פרק 6- מוקדש לכל הקוראות שלי!
נמ אנג׳ל-
נהה, אין סיכוי. עברתי כל כך הרבה מכשולים בחיי, שלא אתן למכשולים אחרים אפילו להתקרב אלי. הבית הזה רק יעשה לי רע, הכי טוב לבד, שבבית לבד אין אפילו סיכוי שאפגע. אני רק צריכה להיות הכי נחמדה שיש כדי שהם ישאירו אותי פה ואז אני אעזוב. שום דבר לא יגרום לי לשנות את התוכנית שלי.
״כדור הארץ לאנג׳ל!!״ ג׳וש אמר ונופף בידיו מול פניי. כנראה שחלמתי. גיחכתי.
״טוב אז אני אתן לך זמן לעצמך, כנראה את צריכה קצת שקט״ הוא אמר והלך. ג׳וש נראה בחור שכדאי לי להתחבר אליו בתקופה הקטנטנה שבה אהיה פה. לפי מה שהכרתי אותו, האופי שלנו דומה.
הסתובבתי בבית ופתאום נתקלתי בשרלוט.
״אוי סליחה שר..״ התנצלתי. איין עלי שחקנית מצטיינת!!!
״לא אנג׳ל, זה בסדר.. זאת הייתה טעות שלי..״ היא אמרה. קצת ביישנית
״אממ.. שר… יפריע לך אם אני אעבוד איתך?״ שאלתי, שיחקתי גם את הביישנית.
״מה פתאום זה מעולה! למרות שאני חושבת שאין עוד צורך בעובדים במחלקת נשים באמריקן איגל. אבל תנסי, אני אשמח לעבוד איתך!״ היא חייכה, חייכתי גם אני חיוך ענקי והלכתי למטבח. הייתי מאוד רעבה.
״לא כדאי לך לאכול עכשיו, כבר חיממתי אוכל לארוחה.״ הוא אמר. שון.
״ארוחה?״ שאלתי בתמימות.
״כן, עשינו ארוחה לכל אחד שבא״
״רגע, אתה יודע לבשל?״
״ מצטיין בזה. למדתי באיטליה בבית ספר לבישול.״ הופתעתי. הוא נראה דווקא אחד שיותר מתחבר לספורט.
״גם אני יודעת לבשל. אני אוהבת את זה מאוד כי זה היה סוג של תעסוקה, כי לא הייתי הולכת לתיכון.״
״למה לא?״ הוא שאל. שיט. למה בכלל התחלתי לדבר על העבר שלי?
״בגלל ששנאתי את זה. תמיד הייתי מטיילת בשיקגו, הכרתי כל חור שמה.״ שיקרתי. הכל שקר מוחלט. לעולם לא זכיתי לטייל בשיקגו מאז שהכל קרה. ובטח שלא הלכתי לבית ספר בגלל ששנאתי אותו. פשוט הייתי צריכה לדפוק שעות על גבי שעות בפיצריה מעפנה.
״אני לא יודע למה שנאת את בית הספר הקודם, אבל את בית הספר הזה את תאהבי…״ הוא אמר.
״אולי.״ אמרתי.
״את יכולה לקרוא לכולם לאכול?״ הוא שאל. הלכתי משם לכיוון החדרים, ותוך עשר שניות כולם כבר היו בשולחן. מהירים.
לא היה מעניין בארוחה. בהתחלה הם איחלו לי דברים שלא עניינו אותי, פשוט חייכתי ואמרתי תודה, ותוך כדי הם ניסו לדעת דברים על העבר שלי, אז אמרתי להם שלא משנה לי העבר, העיקר שההווה הוא טוב והם צחקו. מרתק.
״טוב, אז אתם באים לבריכה?״ אריק שאל. ישר ג׳ס התלהבה מהרעיון וקפצה עליו. כולנו החלפנו בגדים לבגד ים, הבעיה הייתה ששלי היה מכוער מאוד, וקטן עלי. קנדל ראתה את הפרצוף שהיה לי, ולקחה אותי לצד.
״ אם אין לך בגד ים, אין לי בעיה לתת לך אחד משלי. יש לי 7, תבחרי אחד.״ ואו, 7 בגדי ים? טירוף! אני תמיד הייתי חולמת על אחד טוב.
״תודה״ אמרתי והסמקתי, היה לי מאוד לא נעים שאני כבר ביום הראשון משתלטת לה על הארון, אבל לא הייתה לי ברירה. קנדל הבינה את המצב ואמרה לי ״זה בסדר, אל תרגישי לא נעים״ היא אמרה וחייכתי. הלכנו לארון שלה, היו שם המון בגדים מסודרים. היא הגישה לי 7 בגדי ים. בחרתי בבגד ים בצבע דובדבן. היא בחרה בבגד ים בצבע טורקיז.
ירדנו למטה, ראינו שכבר כולם מאורגנים. כולם נכנסו לבריכה חוץ ממני ומג׳ס, הכנסנו רק את רגליינו.. לא הרגשתי שייכת, והיא לא הרגישה טוב. דיברנו על כל מיני דברים, האמת שג׳וש צדק, כולם כאן מאוד נחמדים. פתאום שתינו הרגשנו ידיים דוחפות אותנו לבריכה. שנאתי את זה. סובבנו את הראש וראינו את כולם צוחקים עלינו. התעצבנו. אחר כך הבנים העיפו גם את קנדל ושר, ואז כולנו הבנות התאספנו והחלטנו להילחם. הפלנו את אריק ואת דניאל, ולבסוף גם את ג׳וש, אבל שון היה טוב בזה, הוא נלחם ולא נפל בקלות. ואז הגיע התור שלי במשחק. רדפתי אחריו, ופתאום ׳נפלתי׳ ליד הקצה של הבריכה (למי שלא הבינה היא לא באמת נפלה) והתחלתי לצעוק שכואבת לי הרגל ושעיקמתי אותה. כולם התאספו סביבי חוץ משון, הוא לא היה תמים. ידענו שלא יהיה קל לשכנע אותו שנפצעתי, אז בלי שכולם יראו ג׳ס נכנסה הביתה והביאה צבע מאכל, ותחבושות. כדי להסיח את דעתם של הבנים אמרנו להם לבדוק מה גרם ל׳נפילה׳ שלי, והם כמו סתומים באמת הלכו לבדוק. ישר ג׳ס טיפטפה עלי את הצבע מאכל האדום, וצעקה ״יורד לה דם! יורד לה דם!״ הבנים היו בפאניקה, אריק בכלל היה כולו אדום. ושון כבר השתכנע. הוא אמר לקנדל שהוא הולך להביא תחבושות, ומיד כשהוא עבר ליד הבריכה קמתי והפלתי אותו. ניצחון!! כל הבנים היו בשוק, אריק בכלל היה סגול מרוב הלחץ שהיה בו. שון התעצבן מאוד והתחיל להפיל את כל הבנות, ורק אני נשארתי. ידעתי מה אני הולכת לעשות. כשהוא בא לדחוף אותי סובבתי אותנו ושמתי לו רגל. כולם מחאו לי כפיים.
״ ואו! את הראשונה שמפילה את שון, פעמיים באותו היום!״ קנדל אמרה. חייכתי חיוך של ניצחון.
שון עבר לידי ואז לחש לי ״חכי חכי, אנחנו עוד נראה מי פה הווינר״ הוצאתי לו לשון ונכנסתי הביתה.