Let me go- פרק 20

פרק 20 והווו-
נקודת המבט של אנג׳ל-
ניסיתי להירדם, שון וג׳סי שישבו לידי כבר נרדמו, ורק לפני כחמש דקות המראנו. אני מוכרחה להעביר כאן כמעט 12 שעות מזורגגות, אבל המחשבות לא הרפו ממני ולא הניחו לי לישון.
נאנחתי. הסתכלתי הצידה, שר ודניאל התמזמזו, את אריק לא הצלחתי לראות, אבל אם שר ודני מתמזמזים ללא הפסקה, כנראה שהוא רדום גם כן.
בנוסף לכל, גם לא יכולתי להסתובב קצת במטוס, אם הייתי עושה זאת הייתי מעירה את ג׳ס.
הבטתי הצידה, לחלון. אבל לא הצלחתי לראות כלום, היה חושך. בעוד כמה שעות בודדות כן אוכל לראות משהו.
״אנג׳י, קומי!״ ניער אותי שון. הבטתי בו ואז בג׳סי, שניהם היו עירניים לגמרי, חייכו אליי.
אז לבסוף כן הצלחתי להירדם, למרות הכל.
״מה השעה?״ התמתחתי, או לפחות ניסיתי להתמתח, לא היה מספיק מקום כדי לזוז קצת אפילו.
״עברו שעתיים כבר מההמראה.״ ג׳ס אמרה לי. פתאום הבנתי כמה היא בחורה יפה. משהו במראה שלה מיוחד, העור השזוף והעיניים הקטנות, החומות והמבריקות שלה הקנו לה מראה של תאילנדית, מהסוג היפה. רק מה ששבר את המראה היה השיער השטני והמעט מסולסל שלה, שדמה בצבעו לשלי. היא קלעה מקווצת שיער קטנה צמה ארוכה, מה שהלם את תווי פניה. צמה כזאת גם עשתה בצד השני, ומאחור חיברה ביניהן.
ובהתחלה חשבתי שהיא דומה לקנדל. טיפשה שכמותי. הן לא דומות בכלל במראה החיצוני, ובטח ובטח שלא באישיות.
״אנג׳י?״ היא העירה אותי מהמחשבות ונפנפה קלות בידיה מול עיניי. כך גם אחותה עשתה בפעם הראשונה שנפגשנו.
״סליחה, קצת חלמתי.״ התנצלתי בחיוך.
״כמה זמן עוד נשאר לטיסה?״ שון שאל.
״תשע שעות וארבעים דקות.״ ג׳ס ענתה ושון רק מלמל ״שיט״.
״בואו נשחק במשהו.״ הצעתי.
״אבל במה?״ שון שאל.
״יש לי רעיון. אני אגיד משהו שלא עשיתי, ואם מישהו כן עשה, הוא אמור להרים יד.״ ג׳ס הציעה, אני ושון הנהנו לאות הסכמה.
״טוב אז.. שאתחיל?״ שון שאל, ובלי לחכות לתשובה הוא התחיל ״לעולם לא היה לי חיית מחמד.״
פתאום נזכרתי בברני, הכלב האסקי סיבירי שהיה לנו במשפחה. כשהייתי בת חמש בערך הוא ברח. אני לא זוכרת ממנו הרבה, רק איך נראה, ושאהבתי אותו נורא, הייתי מסוגלת לשחק איתו שעות על גבי שעות, זה היה לפני המון צרות.
הרמתי את היד, וכך גם ג׳ס.
״דג זהב, לפני שלוש שנים.״ הסבירה ג׳ס.
״כלב האסקי, כשהייתי בת חמש בערך.״ הסברתי גם אני. המשכנו.
״לעולם לא עליתי על רכבת הרים.״ ג׳סי אמרה. אני ושון הרמנו את היד, אבל הפעם לא היה צורך בהסבר, אין שום עניין ברכבת הרים שבה עלינו ובני כמה היינו אז.
חשבתי על משהו, אבל גם לא רציתי שהוא יחשוף יותר מדי פרטים על חיי המשפחה שלי.
״לעולם לא עשיתי אקסטרים.״ רק שון הרים את היד.
״עשיתי צניחה חופשית, וגם באנג׳י כשהייתי בברזיל.״ אני וג׳סי התפלאנו. למרות שהוא כן נראה טיפוס שלא מפחד על חייו.
״טוב, אז, תורי. לעולם לא הרמתי יד על בחורה.״ ופה, חשכו עיניי. כשהוא סתר לי אז בדרך מהעבודה, אותו לילה אפל שסשה הכתה אותי בכזאת כוחניות. אותו לילה שנגרם בגללו, כשאני רק ניסיתי לדאוג לו. באותו לילה, הוא לא היכה בחורה?
הבטתי בו במבט רצחני, מבט שגרם לו להבין טוב טוב שתהיה לנו שיחה מאוד מאוד חשובה אחרי זה, או ליתר דיוק- ריב.
הוא הביט בי במבט של ׳לא אכפת לי, את לא מזיזה לי׳ אבל אני עשיתי לו עד היד ׳חכה, חכה׳. החלטתי לא לתת לו להרוס לי.
אף אחד לא הרים את היד.
״אני עכשיו. לעולם לא שכבתי.״ היא אמרה ופערתי פה. גם שון פער את שלו.
״את ואריק לא..?״ שאלתי מבלי להמשיך את המשפט, עדיין, המומה.
״לא. החלטנו שזה יהיה כששנינו נהיה מוכנים.״ היא ענתה, עדיין שנינו נותרנו המומים. עד שלפתע שון הרים את ידו. ברור, הוא לא אחד שישמור את זה לאחת, אמנם לא סטוציונר או אחד שמכור לסקס, אבל הוא גם לא תמים.
״כריסטי, ועוד איזה שתיים שזה היה טעות.״ הוא הסביר. רגע מה? כריסטינה שעובדת איתנו בדוגמנות? כריסטינה מהחבורה? איך יכול להיות? היא מתוקה והוא.. דו פרצופי. גם העובדה שלא אמר ׳שלוש בנות׳ אלא ׳כריסטי ועוד שתיים׳ הדגישה שאצל כריסטי זה היה מיוחד, משהו בה שונה מהשתיים ההן.
הבטתי בג׳ס מבט שואל מבלי ששון ישים לב, לא מעוניינת לתת לו את התענוג. ג׳ס הבינה, וסימנה שתסביר לי מאוחר יותר.
״טוב, אז.. לעולם לא התאהבתי.״ אמרתי, ואף אחד לא הרים את היד. ג׳ס נראיתה כועסת מאוד.
״אז בגלל זה נפרדתם!״ היא אמרה לפתע. עשיתי אחד ועוד אחד. כריסטי היא האקסית שלו! כנראה היא ושון נפרדו בגלל שהוא הבין שאין לו רגשות אליה. אני מקווה שגם אצלה לא היו רגשות כלפיו, היא כל כך חמודה, חבל אם היא נפגעה מאידיוט כמוהו.
שון רק הרכין ראשו ושתק. שתיקה כהסכמה.
״אני לא מאמינה!״ היא כעסה. אני לא חושבת שראיתי אותה כל כך כועסת. טוב בצדק, היא מאוד מחוברת לכריסטי, כל הזמן הן ביחד.
הייתה שתיקה. לפתע שמעתי צחקוקים. הבטתי לצד שמאל, וראיתי מאיפה מגיע הצחקוקים.
אריק.
ועוד בחורה אחת.
ג׳ס גם קלטה.
אוי לא.
״אריק, לפה. עכשיו.״ היא אמרה בעצבים אך בקור רוח.
״מה ג׳סי?״ ג׳סי? ממתי הוא קורא לה ככה?
״בוא לשירותים, יש לי שיחה דחופה איתך.״ היא אמרה לו, ולפני שהם הלכו היא הביטה בי. סימנתי לה להירגע, לא להתעצבן עליו, לשמור על קור רוח.
אז נותרנו אני ושון, השיחה המיוחלת בה אני הולכת להטיח בו הכל. הבטתי בו, הוא נרדם. הערתי אותו בכאפה רצינית, הוא התעורר עצבני ומבוהל.
״אם עכשיו היית אומר שלעולם לא הרמת יד על בחורה, הייתי מצביעה.״ אמרתי.
״אני לא בחורה, אני בחור.״ גיכחתי.
״לפי ההתנהגות שלך לא נראה לי! אתה זכרת טוב מאוד את הלילה ההוא שסטרת לי, שגרמת לסשה הזאת לתקוע בי גרזן!״ אמרתי.
״אבל בכל זאת, אתה משקר. אז נכון, סלחתי. אבל זה לא אומר שזה לא קרה!״ צעקתי, אבל עם זאת דאגתי שאף אחד אחר לא ישמע אותי.
הוא רק הוציא לשון, וזה הקש ששבר את גב הגמל. פשוט עזבתי, הלכתי לשר, רציתי לדבר איתה, אבל ראיתי רק את דני. שר כנראה הלכה לשירותים או כדי לדבר עם אריק וג׳ס. ישבתי באחד מהמקומות הריקים לידו.
״דני, בא לי למות״ אמרתי לו עצבנית.
״תפסיקי לדבר שטויות אנג׳י. מה העניין?״ חייכתי. יש אנשים שתמיד מעלים לי חיוך על הפנים.
״זה שון. הוא פשוט… מעצבן. אין מילים אחרות לתאר אותו.״ אמרתי והנחתי את ראשי על כתפו הרחבה. דני הוא בדיוק כמו אח בשבילי. שר יודעת את זה, והיא סומכת עלי ועל ג׳סי בעיניים עצומות. היא יודעת שרק אנחנו לא נגרום לו לבגוד בה, ושאין לנו רגשות כלפיו. בגלל זה אני מרגישה כל כך קרובה אליו, שאני יכולה לפרוק בפניו את הלב שלי. עם אריק זה לא כך, ג׳ס מאוד קנאית, לא נותנת לבחורה לדבר אליו אפילו.
״עכשיו את מבינה מה אני סובל?״ הוא התמסכן.
״דניאל!״ אמרתי ונתתי לו מכה בחזה.
״אתה יודע שזה לא אותו דבר. אתה חבר שלו, הוא לא יציק לך. אני סתם קורבן להצקות בשבילו.״ הסברתי, ואז הוספתי, ״ועוד חשבתם שאנחנו זוג.״ גיכחתי.
״אני עדיין חושב שאתם מתאימים.״ גילגלתי עיניים.
״ואתם גם..״ הוא התחיל להגיד משהו, אך עצרתי אותו, ״בוא נדבר על משהו אחר.״
״על מה?״ הוא שאל.
״לדוגמה, למה אתה גר אצל שון.״ הצעתי. הוא הנהן.
״טוב, אז אני בעצם סוג של עבריין. גדלתי אצל סבתא שלי, גם אני, כמוך, מארצות הברית. ההורים שלי פשוט שנאו אותי, והשאירו אותי עם סבתא שלי, שאני לא סובל. חיינו שנינו בבית ענקי, אבל לא תקשרנו אף פעם חוץ מ׳דניאל תאכל׳, ׳איך היה בבית הספר דניאל׳ ו׳תתבגר כבר דניאל׳. גם היא לא יכלה לסבול אותי ואת ההורים שלי, שתקעו אותה ככה. היא רק חיכתה לרגע שאני אעזוב, וככה גם אני. לא רציתי לקחת כסף מהמרשעת הזאתי, אז פשוט גנבתי דברים לפעמים, סחרתי סמים, רימיתי אנשים, וככה חסכתי בעצם. עד שיום אחד חבר ילדות שלי השתנקר, הלשין למשטרה, ואני ברחתי לאנגליה. בגלל שלא חסכתי מספיק כסף אחד מהחברים שלי הכיר את שון, וככה נכנסתי לבית הזה.״ הייתי המומה. ידעתי שדני לא בדיוק הילד הטוב, אבל גם לא ידעתי שהוא פושע.
״כל רגע יכולים לעלות עליך! אתה מסכן פה את כולם, אתה קולט?״ אמרתי לו.
״זה בסדר. אחרי שהגעתי לבית של שון הסגרתי את עצמי לממשלת אנגליה, והיא רק הטילה עליי 50 שעות עבודות שירות לארצות הברית. אז נסעתי, מילאתי את השעות האלה, וחזרתי.״ נאחתי בהקלה, אני שמחה שהוא יצא מהבוץ הזה.
״ומה עם סבתא שלך?״ שאלתי, ומפיו יצא רק גיחוך. הוא חשב על תשובה כמה דקות.
״לא אכפת לי ממנה, היא זאת שגרמה לזה. בעצם, אני מתחרט שלא הרעלתי אותה כשחזרתי לארצות הברית לעבודות שירות. איך היא תמיד הסתכלה עלי במבט רוצח כשאמרתי לה שאני הולך לחבר, והיא תמיד הייתה דורשת שאשאר לישון אצלו.״ צחקתי.
״אז מה פיספסתי?״ שר הגיעה וישבה בצידו השני של דני.
״קורות חיי.״ דני אמר, והיא רק מלמלה ״טוב שפספסתי.״ וציחקקה.
פתאום ראיתי את ג׳ס מגיעה מהשירותים מתנשקת עם אריק, והוא מחבק ואותה ומחייך תוך כדי הנשיקה. דמעות ירדו מעייניה, דמעות של אושר.
״ידעתי שזה כלום״ לחשתי לשר ודני.
מישהו גיחך, שון, שעמד ליד השורה שלנו.
״ג׳ס השקרנית״ הוא אמר, ואז נזכרתי במשחק ששיחקנו אני, שון, וג׳ס. נזכרתי שהיא אמרה שהם לא שכבו.
גיחכתי גם אני. הסתכלתי על שניהם במבט אוהב, ונרדמתי.
״קומי, אנג׳י! אנחנו בברזיל!״ שר אמרה בהתלהבות. קלטתי, המטוס נחת!
מיהרתי לצאת מהמטוס. לקחתי את המזוודה שלי, וחיכיתי לכל השאר. לאט לאט הם באו, והזמנו מונית.
הסתכלתי על הנוף, הכל פה יפהפה, קיצי, נעים. אפשר היה לראות את הים הכחול והכל כך צלול שהתפרש על מרחב עצום, שהיה בצבע כחול כהה בגלל החושך. וכל זה רק מחלון של מונית, ואו.
הגענו למלון, הוא היה ענקי ומפואר. החלטנו לקחת סוויטה ענקית שבתוכה יש 4 חדרי שינה, בכל חדר אישי יש חדר זוגי מרווח, מרפסת ענקית, וחדר אמבטיה ושירותים, ומחוץ לחדר, בסוויטה, יש סלון, פינת אוכל, בריכה וג׳קוזי, וכמובן, מרפסת משותפת ענקית שמשקיפה לים.
הבעיה הייתה, כשהבנתי שאני הולכת להיות בחדר עם שון, מכיוון שהזוגות רצו להיות יחד.
אוי לא.
בהתחלה סירבתי בתוקף, אבל אחר כך החלטתי שלא אדבר איתו בכלל, אתנהג כאילו הוא לא שם.
נכנסנו לסוויטה, זה נראה פי חמש יותר יפה ויוקרתי ממה שדמיינתי. זה הגיוני, זה המלון הכי יוקרתי בברזיל, לפי מה ששון זכר מהמגורים שלו בברזיל בעברו.
כל אחד נכנס לחדר שלו, החלטנו לצאת היום בערב, כי השעה כבר 10 לפי שעון ברזילאי, וישנו כבר בטיסה.
נכנסתי להתקלח קודם, בזמן ששון הלך לקנות מצרכים בסיסיים כמו חלב, לחם, קצת גבינה. כשיצאתי מהמקלחת, לבושה שמלת מקסי שחורה עם מחשוף לא גדול מידי, חגורה בצבע זהב, ותכשיטי זהב שקנדל הביאה לי ממזמן, שון כבר היה שם, ובחן אותי. גלגלתי עיניים.
הוא התעשת מיד ונכנס להתקלח. אני בינתיים נעלתי נעלי עקב, שמתי דאודורנט ובושם ויצאתי לסוויטה, מביטה בקנדל, שלבשה חולצה כסופה עם מחשוף, מכנס שחור משופשף יתר על המידה, מעיל עור שחור ונעלי עקב שחורות עם ניטים, וג׳סי, שלעומתה לבשה שמלת מיני אדומה עם גב פתוח, וסנדלים שחורות.
אחרי כמה דקות נכנסה גם שר, שנראיתה מעולה עם שמלת המיני הכחולה שלבשה, ועם הנעליים השטוחות שנעלה.
אחרי כמה דקות הגיעו גם הבנים, כולם לבשו אותו דבר- חולצת טריקו עם הדפס לא גדול מידי, כל אחד ג׳ינס בצבע שונה, ורק בלאק הוסיף מעיל עור וכמות ענקית של שרשראות כסופות, ובנוסף לכך נעליים בפרינט נמר, מה שלטעמי היה מזעזע.
יצאנו למועדון ענקי ששון היה נוהג לבוא אליו הרבה. הוא היה נראה מועדון על רמה- היה בו אלכוהול, רחבה ענקית, הרבה אנשים, ובלי בנות זנותיות- כל מה שמועדון טוב חייב שיהיה לו.
״טקילה אבטיח.״ שר ביקשה מהברמן.
״כפול.״ ביקשתי.
״בשבילי טקילה לימון״ ג׳ס ביקשה, וכעבור זמן קצר הוא הביא לנו את השתייה. הבנים הזמינו וודקה, אבל אנחנו הבנות לא רצינו להשתכר יותר מדי, רצינו להיות שפויות, שנוכל לפקוח עין ולא להיות מסטולות.
שתיתי את הטקילה בבת אחת, זה שרף את גרוני, הצלחתי להרגיש את המשקה יורד במורד הגרון. כך גם שר וג׳ס עשו.
ג׳ס סימנה לי ולשר לבוא לרקוד, נסחפנו אחריה. רקדנו כמו משוגעות עם הבנים, צחקנו הרבה ולא היה לנו אכפת מכלום. אחר כך הזמנו עוד אלכוהול, והרבה. פשוט נסחפנו אחרי זה. מאז אני לא זוכרת כלום, רק שהמשכנו לרקוד מבלי לדבר בכלל, שקנדל הצטרפה אלינו קצת כשבלאק ישב בבר ודיבר עם איזה חבר שפגש, ושחזרנו גמורים לגמרי, בערך בחמש וחצי לפנות בוקר, כשג׳ס, שהייתה השפויה מבינינו, הבינה שאנחנו כבר יותר מדי מסובבים ושעדיף לחזור לפני שמשהו רע יקרה.
פקחתי את עיניי, לבוקר קסום ונהדר. ההנגאובר. קלטתי שאני במיטה הזוגית עם שון. נבהלתי לרגע, וכשראיתי שאני לבושה בפיג׳מה שלי נרגעתי. מזל.
לקחתי כדור וכוס מים, בלעתי הכל.
הסתובבתי, ושמתי לב שגם שון התעורר. גם הוא בדק אם הוא לבוש, ונאנח בהקלה כשגילה ששום דבר לא קרה. גיחכתי.
הושטתי לו כדור וכוס מים, הוא הודה לי, שם את הכדור בפיו ולגם מהכוס.
הלכתי לצחצח שיניים, הסתכלתי במראה, נראיתי זוועה. השיער שלי היה מבולגן מאוד, קורי שינה הופיעו על פניי, ונראיתי כמו אחרי מלחמה.
גם שון בא אחרי לצחצח שיניים, הוא היה בלי חולצה.
ניסיתי לא לבהות לא בגוף, שלא יחשוב אפילו שאני נמשכת אליו, אני לא יכולה להיות בקרבתו יותר משעה. זו האמת, זה מה שהוא אמור לדעת.
אחרי שסיימתי סירקתי את השיער, לאחר מכן כבר נראיתי טוב, אפילו טוב מהרגיל. יצאתי מהחדר וניצלתי את הזמן ששון היה בשירותים. התלבשתי. החלטתי ללבוש גופיית בטן לבנה עם הדפס של תוכי בצבע אדום וכחול עליה, וגינס כחול. שון יצא, גם הוא לבש גופיה מקושקשת וברמודה. השיער השחור שלו היה רטוב והוא נראה רענן, העיניים הכחולות בהירות שלו בלטו והבריקו. למרות שהוא בלתי נסבל, הוא חתיך.
״בוקר״ הוא אמר חיוך רחב, כאילו שכח מה קרה אתמול במטוס.
החלטתי גם אני לשכוח מזה, לא רוצה שתיהרס לנו החופשה, בכל זאת, אנחנו צריכים להיות אחד ליד השני במשך שבועיים.
״בוקר״ עניתי לו בחיוך, ושנינו יצאנו מהחדר, לגלות שכולם בסלון, מדברים.
״הו! הנה הזוג המלכותי!״ ג׳ס צעקה כשאני ושון התקרבנו אליהם.
״אחרי אתמול אני מתפלא שאתם לא ביחד״ דני אמר וקרץ.
התחלתי להיות בלחץ. מה קרה אתמול? שכבנו? התנשקנו? איך שכחתי דבר כזה.
גם המבט של שון היה לחוץ, הוא הביט בדני במבט שואל והתרחק ממני.
״תירגעו זוג מאוהבים! לא קרה כלום אתמול!״ שר אמרה וגלגלה עיניים.
״למרות שזה היה כל כך קרוב.״ היא מלמלה.
״מה זאת אומרת?״ אמרתי בחשש.
״הייתם כל כך שיכורים שהייתם עוד שנייה מתנשקים. הפרדנו ביניכם כי ידענו שתתחרטו על כך.״ ג׳ס הסבירה בגיחוך. הבטתי באריק, ידעתי שאין מצב שהוא ישקר לי, והוא הנהן. איך יכול להיות ששכחתי?
״שיט.״ שון מלמל.
היה שקט, החלטתי להגיד משהו, להראות שזה כבר עבר ושזאת הייתה טעות קטנה שלא תחזור על עצמה.
״אז מה נעשה היום?״ שאלתי לאחר שאזרתי מספיק אומץ כדי להילחם בבושה.
״נלך לים?״ ג׳ס הציעה.
כולם הנהנו, והלכו להתארגן.
כשיצאתי ראיתי את שר כבר מוכנה. התפלאתי איך היא כל הזמן מקדימה את כולם, היא מהבנות שמתארגנות שעות, שאכפת להן מאוד מהמראה שלהן, מתבגרת טיפוסית.
״שנשאל את קנדל אם היא רוצה גם?״ הצעתי לאחר כמה דקות שישבנו בסלון משועממות. היא חשבה כמה רגעים, ואז הנהנה.
התקרבנו לדלת שלה ושל בלאק, אבל משהו עצר אותי מלפתוח אותה. שלט ׳נא לא להפריע׳.
הסתכלתי על שר שגם הבחינה בשלט, כן, זה מה שחשבתי שזה.
היה מבט ערמומי על פניה של שר, מבט שהראה לי שהיא הבינה בדיוק מה הולך פה.
צחקקנו וחזרנו לסלון.
לאט לאט הגיעו כולם, ארגנו תיק עם קצת אוכל, כסף, מים ועוד, ויצאנו.
הלכנו לאוטו ששכרנו לשבועיים, למשך כל השהייה שלנו כאן.
זה היה ג׳יפ עם 8 מושבים.
שניים מקדימה, ושתי שורות של שלשות.
אריק נהג, ולידו ישבה ג׳ס.
אני ישבתי בשלשה מאחוריהם, כשלידי שון, בצידי השני דני, ועל דני ישבה שר.
דני כל הזמן דגדג את שר, היא כל הזמן התלוננה וצחקה. אני ושון כל הזמן ניסינו להשתיק אותם, וכשרק אמרנו מילה הם עשו קולות של נשיקה, להרגיז אותנו.
אני התעלמתי מזה וגילגלתי עיניים, ושון ניסה להתעלם אבל לאחר מכן נשבר וצחק.
כשהגענו רציתי לנשק את האדמה, לא יכולתי לסבול עוד רגע נעולה עם שלושת המציקים האלה.
הלכנו לקופה קבנה, החוף המפורסם בברזיל.
הנוף היה אלוהי, כאילו אלוהים השקיע בכל גרגיר חול ובכל עץ שיהיה שם כדי שהמקום יהיה מושלם.
התמקמנו שם, דיי קרוב לים.
התחלנו להוריד בגדים ולהישאר עם בגד ים בלבד, רוצים להישאר עם השכבה הכי מינימלית בחום הזה.
נשכבתי על המיטת שיזוף שהייתה שם, בין של שר לשל ג׳ס.
הבנים היו איתנו קצת, קיטרו על החום, עד שנמאס להם, והם נכנסו לים. נשארנו רק אנחנו, הבנות.
״אז עכשיו, ברצינות, מה קורה איתך ועם שון?״ שר שאלה, ישירה.
״כלום, באמת שכלום. הוא ידיד שלי, וגם לא מאוד קרוב. דני יותר קרוב אלי בתור ידיד ממנו.״ אמרתי את האמת.
״אוי נו, תעשי לי טובה.״ ג׳ס גילגלה עיניים.
״אם הוא רק ידיד שלך, מה היה אתמול? כלום? אויר?״ שר שאלה, מתעקשת.
״היינו שיכורים שרלוט! שיכורים!״ הזכרתי לה את הפרט הכי חשוב בסיטואציה שהייתה אתמול.
״ואם היו לנו רגשות אחד לשני, היינו זוכרים את זה.״ הוספתי.
״כן, לא זכרתם.״ ג׳ס אמרה בציניות. גילגלתי עיניים, ופשוט התרכזתי בנוף, בשקט ובשלווה שלי.
חשבתי על העבר שלי, שוב.
נזכרתי בכל החופשות המשותפות שלנו, שאהבתי ושנאתי.
תמיד חשבתי שלהיות לבד, ללא המשפחה המעיקה, זאת החופשה המושלמת.
אבל טעיתי, טעיתי בגדול. הייתי רוצה שהם יהיו כאן איתי, שיכירו את החברים שלי.
אמא שלי הייתה מאוד מתחברת לג׳סי, היא בדיוק כמוה, בחורה טובה, תמיד שומרת על גבולות, בוגרת.
בלה היא כמו שרלוט, המתבגרת האולטימטיבית, שומרת על טיפוח, מתעניינת בבגדים ובמעצבים מפורסמים, ופלרטטנית.
טיילור, אחי, הוא בדיוק כמו שון ודניאל. הוא היה יכול להינות עם השטותניקיות שלהם, אבל בניגוד לכך היו יכולים להראות לו מתי מציבים גבולות, שאפשר לעשות שטויות, אבל במידה.
אבא שלי מזכיר לי מאוד את בלאק, אני לא בטוחה אם אילו היה מכיר אותו היה מסתדר איתו, אבל הם בעלי אותו אופי- מאיימים, מתבודדים, ומוכנים להשקיע הכל במי שהם אוהבים, במקרה הזה זאת קנדל, אז- בלה. משותף נוסף ביניהם, הוא שהייתי שמחה מאוד אם הם לא היו קיימים- כל זמן שהם לא נוכחים- גורם לי להיות יותר מאושרת.
נאנחתי. כל הזמן הזה שהייתי עם החברים שלי, גרם לי לחשוב שאולי אני לא צריכה אותם. אז נכון, אני באמת לא צריכה אותם, אבל הלב שלי צריך אותם. כאילו בכל פעימה שהלב עושה, הוא משחרר אנחה, לא של הקלה- של עייפות, עייפתי מהחיים בלעדיהם, עייפתי מחיים לא שלמים- בעבר זה היה ללא שקט, ועכשיו זה ללא המשפחה.
הבטתי בבנים ובג׳סי שנכנסו לים, שר נרדמה במושב לידי. טוב לי איתם, הם עזרו לי להתגבר על שריטות, פצעים שלא ידעו שקיימים אצלי.
והנה, אני כבר לא חושבת על המשפחה שלי יותר מדי, אני כבר הפסקתי לחתוך, הצלחתי להתגבר על הנטייה שלי להרחיק את כל מי שסובב אותי, והכי חשוב- הצלחתי לאהוב. הצלחתי לאהוב את כולם כמו משפחה, אבל עדיין המילה ׳כמו׳ קיימת.
לא משנה מה הם יעשו, זה לעולם לא יהיה הדבר האמיתי.